אם תרזו אין זו אגדה

איור טליק לזר

להדפסה pdf

כמו רבים, גם אני קיבלתי את המבט הנוזף מרופא המשפחה בביקור השגרתי שערכתי אצלו. בדיקות הדם הלשינו שהסוכרים והכולסטרול שנמצאים בו בורחים לצדדים שמחוץ לנורמה, וביחד עם בגדים שלא מאפשרים לי לנשום, מכנסיים שהפכו שלא בטובתם לטייטס, וקושי לשרוך את הנעליים בלי לעשות קודם רבע שעה של מתיחות, הפור נפל. ״אתה צריך להוריד במשקל, חביבי״, אמר לי הדוקטור בלי למצמץ, וכל הניסיונות שלי לספר לו ששמנופוביה היא לא פוליטיקלי קורקט, שיש טרנד של דוגמנים שמנמנים, ושמה כבר ההבדל בין הישבן שלי לתחת של קים קרדשיאן – לא עשו עליו שום רושם.

גם שידורי הטלוויזיה, על שלל תוכניות הבישול והקרמול, לא ממש מספקים תמיכה לדבריו של הדוקטור, ובטח שלא עושים את זה קל יותר לגרגרנים כמוני. "מאסטר שף", "משחקי השף", עם תצלומי התקריב על שקשוקה, ומסעותיהם של גידי ואהרוני בעולם – שבהם גידי מפרק פיצות בדרום איטליה וסטייקים בדרום אמריקה כאילו אין מחר ואין כולסטרול בעולם – מקשים עליך לעצור את עצמך מלרוץ למנגל ולזרוק עליו כמה קציצות.

מכיוון שתוכניות זלילה כאלו הן אפליה קשה עבור חלק מהעם, אני מציע שיתחשבו בנו, מגזר שומרי הקלוריות, ויפיקו עבורנו תוכנית מקבילה, נגיד ״גידי וגוטמן״, שבה גידי יסתובב עם גלית גוטמן בסדנאות הרזיה ברחבי העולם, ויחד הם יטעמו (גלית רק תריח) ממיטב פריכיות האורז והחסוֹת שיש לעולם הזה להציע.

 

כבר הייתי בסרט המכונה דיאטה לא פעם ולא פעמיים, והסרטים האלה לא הסתיימו בהפי אנד. הפעם החלטתי לעשות את זה בשיטה אחרת. הרי אני מכיר מספיק טוב את דיאטת הסלט ירקות־לחם קל־חצי ביצה קשה־חצי קוטג׳־תעשה ספורט־תשתה הרבה מים. השמועה על פטנט חדש שמשנה את הכללים הישנים הגיעה גם אלי. פניתי בחשש מה לנטורופתית בשם ע', וניסיתי קודם כל להבין ממנה מה זה בדיוק נטורופתית, ואם מדובר בהבטחה שאם אוכל מהטבע, אהיה רזה כמו פתית.

ע' התעלמה מאכילות הראש שלי, וכדי לבדוק אם אני לא מגזים גם באכילות נוספות, שלחה אותי לבדיקות דם. היא גם שאלה אותי כמה אני רוצה לרדת ובכמה זמן, והסבירה שמדובר בשיטה טבעית המבוססת על מחקרים עדכניים ועל שילוב של צמחי מרפא ושל ספורט. "אתה חייב להיות ממושמע", ציוותה.

בשקילה הראשונה, בניגוד למקובל וכדי שבהמשך אוכל להקל על עצמי בהשלת הקילוגרמים, השתדלתי להיות הכי כבד שאפשר. השארתי עלי את החגורה, הטלפון והארנק עם המטבעות, והשתדלתי לחשוב על דונאטס ועל סיר צ'ולנט. אלא שהמשקל הדיגיטלי המשוכלל שלה ידע להגיד בכל שקילה מה אכלתי ואם עשיתי ספורט, וכל ניסיונותיי להערים על המערכת לא הועילו.

בכל שבועיים־שלושה נתנה לי ע' תפריט אחר, וכל אחד מהם היה חלומו של כל שמנמן. לפעמים יומיים על טהרת תפוחי עץ, שלושה ימים רק חלבונים ללא ירקות (איזה כיף), ולפעמים תפריט המבוסס על חביתות משתי ביצים, כולל חמאה וגבינות צהובות עתירות שומן.

המוח שלי, שלאורך שנים אומן להתרחק מגבינות צהובות ולדווח למשטרה בכל פעם שנראו בסביבתו חמאה, קוקוס או שמנת, התקשה לקבל את התוכנית המרעננת, שהיתה הפוכה מכל דבר שאי פעם אמרו לי. מרוב בלבול התחלתי לחשוב מה כאן לא בסדר, איפה הקאץ׳ ובתוך כמה שנים יגלו שהכל היה בלוף, ושאם באמת רוצים לרזות צריך לבלוס כל היום פיתות וקרואסונים.

 

כל ניסיונותיי לספר לרופא ששמנופוביה היא לא פוליטיקלי קורקט, שיש טרנד של דוגמנים שמנמנים, ושמה כבר ההבדל בין הישבן שלי לזה של קרדשיאן – לא עזרו

כדי לא להיתקע, חלילה, בסביבה לא בריאה שבה אוכלים רק ירקות, התחלתי להסתובב וללכת לכל מקום עם חבילת חמאה, פירות יער ושוקולד של 80 אחוז קקאו. למרבה הפלא, העסק הוכיח את עצמו. התחלתי לרדת במשקל.

בכל פעם שפתחתי את מגירת הגבינות במקרר, עלתה מולי דמותה של ע' ולחשה: ״בלי פחמימות, פחות סלט, יותר גבנ"צ". אני, שלפני רגע חשבתי על שאיבת שומן וכל חשש לשומן טראנס גרם לי להימלט מהאזור בטראנס – פתאום טוחן גבינות צהובות 40 אחוז כמו משוגע – ועוד יורד במשקל?

ברוב חוצפתי, ולמרות הירידה במשקל, העזתי להתלונן וביקשתי מע' למצוא לי פתרון לתשוקה למשהו מתוק, שהיתה משתלטת עלי בכל יום אחר הצהריים. היא המליצה על חטיף דיאטטי שלא נמכר בישראל ושיפתור את הבעיה בלי לעבור על חוקי הפורמט של הדיאטה. התחלתי להזמין אותו מחו״ל, ובלי שהרגשתי, בתוך שבועיים הפכתי ליבואן חטיפים קטן, המבקר בסניף הדואר על בסיס חודשי.

בעצתה של ע' וכדי לא להפר את כללי הדיאטה, לפני כל קנייה של מוצר מזון התחלתי לקרוא את רשימת המרכיבים שעל האריזה. לא קראתי כל כך הרבה מאז התכוננתי למבחן בספרות בתיכון. בסופר כבר התרגלו לתימהוני שעומד מול מדפי המזון במשקפי קריאה ומנסה לקרוא את הכיתובים באותיות הזעירות, שכל מטרתן היא שאף אחד לא ירצה לקרוא אותם. זו גם הסיבה שהם בוחרים במילים ארוכות כמו מונוסודיום גלוטמט, שרק מהמאמץ שכרוך בקריאתן אפשר להוריד כמה גרמים.

אחרי שנפרדתי מעשרה קילו, הגברת הראשונה רמזה לי שיש בעיה עם המכנסיים. הלכנו יחד לרכוש לחתיך החדש בגדים חדשים. בקיצור, הגזרה שלי נהייתה צרה, והאוברדרפט התרחב. בדיקות הדם שלי השתפרו, ובעקבות השינויים תפסתי תחת (אבל תחת רזה) והתחלתי להרצות לכל מי שרצה לשמוע (וגם לכאלה שלא) על יתרונות השיטה המופלאה, כשאני מפנה את המתעניינים העבים יותר לאכילת גבנ"צ ולייעוץ אצל ע'. חשבתי גם להקים קבוצה שתיזום תביעה ייצוגית מול כל הדיאטנים מהעבר, שכפו על כולם משטרי דיאטה מדכאים שלא כללו שום גאודה.

 

גיליתי שגם החברים ששלחתי לע' יורדים במשקל, אבל במקום לחגוג את המאורע בפלטת גבינות שמנות, התחלתי להרגיש אחריות על האנשים שהפניתי אל הגורו הנערצת. בכל פעם שהגעתי אליה לשקילה ולהדרכה התעניינתי גם במצב הקילוגרמים שלהם.

ע' שמרה על הסודיות המתחייבת מיחסי דיאטן־שמנמן, אבל אני לא ויתרתי. מאחר שחששתי שחלק מחבריי מרמים את כוהנת הדיאטות האהובה שלי ולא מקפידים על עמידה בכללים, יזמתי ארוחות שלא מן המניין עם חברים לדיאטה, שבהן העמדתי אותם במבחנים, כולל הגשה של מאכלים אסורים. אם מישהו טעם מהפרי האסור או מהמקרון האסור, נזפתי בו בתקיפות.

בשלב מסוים הידרדרתי לשטינקריזם וצילמתי בחשאי חבר ופציינט שמנמן תוקע סופגנייה. את התמונה שלחתי לע' עם כמה סימני קריאה. אחרי כמה ימים החבר לחש לי שהוא חושד שע׳ עובדת בשב"כ או ב־NSA, כי היא יודעת בדיוק על כל סטייה שלו מהתפריט.

אבל גם אני נפלתי פה ושם, ובאחד הימים קיבלתי מסרון עם תמונה שלי שקוע עד צוואר בפיצה פטריות. מתברר שגם הפציינטים האחרים התמכרו לע', השתלבו במנגנון הדיאט־שטאזי ושלחו תמונות שלי מבייש את הפירמה.

כתבתי לע' שאני מתנצל וביקשתי להגיע לפגישה אצלה. אחרי יומיים של התעלמות היא ענתה שבזמן הקרוב היא לא תהיה פנויה, אבל עלי להחליט ממי אני מקבל הוראות. אם זה ממנה, אין בעיה. ואם לא, יש לה המלצה לרופא תזונאי, שלדעתה מאוד יתאים לי: ד"ר שקשוקה.

הבטחתי לה שאני חוזר לדרך הישר ושאדיר מפי כל פחמימה או מאכל שאפילו רק מתחיל באות פ׳ – פיצה, פלאפל, פיתות ופירה. אבל בעיקר הייתי עסוק בחיפוש השטינקר שצילם אותי.

אחרי ניתוח מעמיק של התמונה ולוחות הזמנים של השבועיים האחרונים מצאתי את השטינקר. שטינקרית, ליתר דיוק. התברר שהיחסים שלי עם ע' עלו לגברת הראשונה על העצבים. כשעימתתי אותה עם הממצאים, היא אפילו לא ניסתה להכחיש. ״אתה חוזר לקבל הוראות רק מאישה אחת״, סיננה. ״וחוץ מזה, אתה כבר רזה מדי ומתחיל להיות אטרקטיבי. חוזרים לפחמימות!״ √