איור טליק לזרבמערכת הבחירות הזאת מרבים המועמדים להבטיח שהם ידאגו לעתיד ילדינו, תוך שהם משמשים דוגמה נהדרת עבורם כשהם משמיצים אחד את השני ב"אתה מושחת", "אתה לא שפוי" ו"הכל עובר עליך ואמוג'י של קקי בידיך". אבל האמת היא שעד לרגע זה לא נראה בסביבה הקרובה פוליטיקאי שבאמת אכפת לו מעתידן של בתי בת ה־15 והחברות שלה. ואם יש כזה, אני מחכה שישכנע אותי ברצינות כוונותיו, בכך שיתרום את הנהג שלו להחליף אותי כנהג ההסעות שלהן.שלא ישתמע כאן שאני מתלונן, חלילה. אני נהנה מכל רגע ומשתדל לנצל את הנסיעות התכופות עם החבורה המכונה על ידיהן "הגאנג" כדי להתעדכן במה שמעסיק נערות בגילן, למה הן אוהבות את אריאנה גרנדה (זמרת פופ שהתפרסמה כשדאעש ביצעו פיגוע במהלך הופעה שלה) וסליים (חומר משחק דביק ומלכלך, שאני חושד שדאעש המציאו כדי לאמלל הורים בעולם המערבי), ומדוע הן מדברות כל כך מהר. השבוע, למשל, למדתי שהן מתייעצות זו עם זו בענייני סדרות בטלוויזיה ועושות את זה לא בטלפון, בווטסאפ או בפייסבוק (זה של זקנים), אלא באינסטגרם, מקום שבו אפילו אין לי מושג איך קוראים הודעות.נראה שזה קצת מאוחר עבור הבחירות הקרובות, אבל כדאי שבמפלגות השונות יביטו קדימה לעבר הדור הזה, שאמנם משחק כרגע פורטנייט ומכור ליוטיוברים עילגים, אבל בעוד ארבע שנים כבר יוכל להצביע ויצטרך לבחור בין פוליטיקאים עילגים לא פחות.
שמות הדמויות הנערצות על בני הנוער אמנם לא יגידו כלום לעמית סגל, אבל לדמויות הללו יש מיליוני עוקבים, ואל תתפלאו אם בעוד כמה שנים בחורה בשם אשלי וקסמן בקשי, היום יוטיוברית שמתמחה בליפסטיקים ובאייליינרים, תרוץ בבחירות ותקבל את תיק האיפור בממשלה. סטטיק ובן־אל ינהיגו את מפלגת כחול לבן ונצנצים, ונועה קירל והחבר שלה מרגי ימותגו כבנט וכשקד החדשים. עם כל הכבוד לאיילת שקד, כשהיא פרצה עם סרטון הבושם המדובר, לקירל כבר מזמן היה קמפיין לשמפו.
כמו שזה נראה כרגע, הדור הזה לא יבין למה לא מצביעים לכנסת באמצעות אפליקציה, ואיך מצפים שהם ילכו להצביע כששמים את הקלפיות במקום שהם הכי חיכו לברוח ממנו – בית הספר.
בכלל, אם הרצון של כולנו הוא שגם בעתיד יהיו כאן שיעורי הצבעה גבוהים, כדאי לחשוב על כמה שדרוגים ועדכוני גרסה לשיטה הקיימת.
במקום המיקומים המבאסים של היום, הקלפיות צריכות להיות ממוקמות במקומות אטרקטיביים, שאנשים מבלים בהם ביום חופש – קניונים, מתקני ג'ימבורי, חדרי בריחה, פארקים עתירי מנגל, חומוסיות, פיצריות, המבורגריות. ככה נוכל לשלב בין חובתנו הדמוקרטית להצביע לבין זכותנו הדמוקרטית להתפנן בשבתון. לא צריכה להיות בעיה אם בזמן שאתה יושב בארומה, המוכר יקרא בשמך, וליד הקופה יחכו לך סנדוויץ' חלוּמי וקלפי.
אם יום הבחירות יהיה שמשי, מומלץ להציב קלפיות בחופי הים, ואז נרוויח גם את קולות הימאים והמשתזפים, ובים המלח גם כמה קולות צפים. קופסת העץ של הבחור עם הארטיקים דומה בצורתה לקלפי, ואני בטוח שהוא יסכים לשנות את הייעוד שלה ליום אחד ולזרז את מי שעדיין לא הספיק להצביע בקריאות "אני הולך".
חלק מהאזרחים יסכימו, תמורת הנחה קטנה, שהמפלגות גם ינסו לשכנע אותם לבחור בהן, באמצעים כשרים יותר או פחות – מקפה הפוך שבו הקצף יהיה בצורת לוגו של מפלגה ועד תפריט שיכלול "סלט כחלון", "סופלה ליברמן" או "קיש יואב קיש". ייתכן שאפשר להפריט את כל העניין. למשל, לתת לרשת בגדים להציב את הקלפיות בסניפים שלה (גם ככה יש שם פרגודים, ואין בעיה לשלב בין מדידת ג'ינס לשלשול פתק), או למתג את כל האירוע כ"בחירות לכנסת ישראל בחסות קרולינה למקה ברלין".
גם בנושא הפתקים אפשר לחדש קצת. לדור הצעיר, הפתקים בשחור לבן על נייר דק נראים כמו דפים שנתלשו מספר היסטוריה. שלוש אותיות עבור דור שקיצר את המילה כן ל"כֵה" ואת בסדר ל"בסה", הן ממש יותר מדי. צריך לעבור לפתקים צבעוניים, שבמקום אותיות עתיקות בעלות עיצוב מיושן יכללו אמוג'י. על הפתק של פייגלין, למשל, יתנוסס סמיילי מעשן צינגלה וקורץ לעבר הר הבית; האמוג'י של גנץ יחזיק טלפון ולידו דגל איראן; והאמוג'י של ביבי ישיט צוללת.
כדי להתחשב בדור הבא, שאינו החלטי במיוחד, וכמו שהוא לא ממהר לעזוב את בית ההורים גם נוטה לקחת את הזמן עם החלטות הרות גורל אחרות, כדאי לתת את האפשרות להתחרט ולתקן את ההצבעה במהלך יום הבחירות. אם אפשר לעשות undo במחשב או בטלפון, למה שלא יהיה אפשר להתחרט גם בקלפי? כדאי גם לשקול לאפשר להם לפצל את ההצבעה בין שתי מפלגות – חצי קול לכל אחת.
עבור דור הריאליטי, מלחמת המפלגות הלא סימפטית הזאת מזכירה תוכניות בסגנון "הישרדות" – רק קצת פחות מפורמטת, נוצצת וסקסית. מאחר שכך, אולי עדיף כבר ללכת צעד אחד קדימה ולקיים את מערכת הבחירות לכנסת על אי טרופי בודד. המועמדים ימשיכו לשקר, לכרות בריתות ולהפר אותן, ללכלך ולטנף אחד על השני – רק שעכשיו הם יעשו את זה בבגדי ים. הנשיא ריבלין ינצח על הכל כמו גיא זו־ארץ.
שני השבטים באי ייצגו את שני הגושים, רק עם שמות מצחיקים יותר, ואי המתים יהיה שימושי במיוחד. הרי המפלגות כבר הטריחו עבור מערכת הבחירות הנוכחית מנוחים כמו מנחם בגין והרב עובדיה יוסף. המתמודדים יתחרו במשימות כמו הצלת מערכת הבריאות, טיפול בסוגיית עזה ושיקום מערכת התחבורה.
אגב, בליכוד כבר הבינו את העניין ועשו צעד ראשון בכיוון כשלקחו כפרזנטור את בוגר "האח הגדול" אלירז שדה.
למי שמחפש משהו מעניין לעשות ביום השבתון, יש לי כמה רעיונות:
√ מומלץ להצביע בערב, בעיקר אם עדיין אין לך מושג למי תצביע. ההצבעה המוקדמת מיועדת לבטוחים בעצמם, ואתם, קוראי המדור הזה, הרי עשויים להתחרט.
√ כדאי להתנתק מהחדשות, אלא אם כן אתה חובב פייק ניוז. ביום הזה צפויים שלל סרטוני הפחדות ולכלוכים של הרגע האחרון, כשבעצם שום דבר חשוב לא אמור לקרות עד למחרת בבוקר.
√ את הצפייה במדגם כדאי לעשות עם מי שחושב פחות או יותר כמוך. אתה לא רוצה לשבת מול הטלוויזיה עם חבר שמצביע למפלגה היריבה, כי אז, אם הפסדת, הוא יפרוץ בצהלות ויפזר לך מלח גס על הפצעים. ואם ניצחת, יהיה לך קשה לשמוח כשחברך זעוף פנים.
√ אפשר לנצל את היום לטיול. אם לא החלטתם למי להצביע, מומלץ לסייר באטרקציות הבולטות של מערכת הבחירות: להתחיל בפלאפל בקריית שמונה, שאין מנהיג מפלגה שהטחינה שלהם לא נזלה לו על החולצה; להמשיך לבסיס חיל הים שבו נמצאת צוללת של טיסנקרופ; לעבור בכפר הירוק ולחפש זיכרונות מגנץ; לבקר בחממה לגידול קנאביס או בחנות גראס רפואי ולמסור ד"ש לפייגלין; ולקנח בפרפומריה, שם אפשר לברר אם הגיע הבושם החדש "פשיזם".
לסיום, מכיוון שלא מסתמנת הפעם הכרעה מובהקת לשום כיוון, וכנראה הפילוג בעם יימשך גם אחריהן, אני מציע שבבחירות הבאות ירוץ כמועמד יחיד המנטליסט ליאור סושרד. הוא בלאו הכי יודע מה אנחנו חושבים ומה אויבינו זוממים, מהיכן הם יתקיפו ואילו מספרים יזכו בלוטו האמריקני, מה שיפתור את כל בעיות התקציב של מדינת ישראל.
הוא גם יידע איפה יש גז ואיפה יהיו פקקים בבוקר, וידאג לכל מחסורנו, כי הוא יודע את מספרי האשראי של כולנו. עכשיו רק נותר לנו למצוא מנטליסט אחר, שיצליח לעבוד לו על המוח ולשכנע אותו להסכים. √
