גבירותיי ורובוטיי טליק לזר
עיסקת הענק של מובילאיי והוויכוח בין משרדי הממשלה מי ייהנה מכספי המיסים שלה הזכירו לי את הסיפור על אבי משפחה, שעלעל בעיתון וראה מודעה גדולה למכונית חדשה. הוא מלמל משהו על חלומו לרכוש את האוטו המהודר, הבן קפץ ואמר שכשיגיע האוטו הוא יישב לידו במושב הקדמי, אחותו התחילה לבכות בטענה שהמקום הזה מגיע לה, והאמא הגיעה מהמטבח והשתיקה אותם בצעקות ״רק אמא יושבת קדימה״. כשהוויכוח התלהט והטונים עלו, האבא קם מהספה וצעק: ״כולם לצאת מהאוטו!״
העיסוק במובילאיי הוא חלק מדיבור רחב יותר על מכוניות אוטונומיות, שייקחו אותנו ממקום למקום בלי צורך בנהג. יש גם בית חכם, שיודע להדליק ולכבות את דוד המים החמים לפי צורכי הדיירים, לאזן את הטמפרטורה בעצמו בלי לצפות בדני רופ, ולהזמין מהסוּפר על פי החוסרים במקרר, ובלי שהקופאית תדרוש לדעת אם יש לו כרטיס מועדון.
על פי תוכנית שראיתי בטלוויזיה, צבא העתיד יבוסס ברובו על רובוטים, שירוצו קדימה וישליכו רימונים על הרובוטים של צבא האויב. אם זה יקטין לכולם את כמות הנופלים והפצועים ויחסוך מילדינו שלוש שנים בבוץ, זה נפלא. לא יתקיים משפט ל"רובי, הרובוט של כולנו", שבניגוד לכללי "טוהר הרובוט" ירה במחבל־רובוט שהיה מוטל על הרצפה שותת שמן מכונות. השאלה רק אם על פי ההלכה בצר"ל (צבא רובוטים לישראל), ירשו לרובוטים לשרת ביחידות מעורבות עם רובוטיות, ולא יחששו שהשהות המשותפת תגרום לפריצוּת ולקצרים במוח.
ההתקדמות הטכנולוגית כל כך מהירה, שסרטי המדע הבדיוני מתקשים לעמוד בקצב. באחד הפרקים בסדרה ״מראה שחורה״ אפשר לראות איך מייצרים לאלמנה צעירה בעל־רובוט חלופי, שיש לו את הקול, המראה, האופי וחוש ההומור של הבעל המקורי, על פי המידע שנאסף על המנוח באלבומי התמונות וברשתות החברתיות.
מכיוון שבקרוב כבר לא יזדקקו לכישורי הנהיגה שלנו, ובעתיד יוכלו להסתדר גם בלי התערבות פעילה שלנו בעניין הבאת ילדים לעולם, התחלתי להרהר על נחיצותו של הגבר בעולם המודרני. נכון שהנשים בסך הכל אוהבות אותנו, אבל הן יוכלו למצוא תחליפים משופרים. ממילא, ככל שהבית נעשה יותר חכם, הגבר הופך ליותר טיפש.
בינינו, מי צריך אותנו? רובוט משוכלל ומתוכנת היטב יכול בקלות לענות על כל הצרכים של אישה חופשייה ומאושרת. כבר עכשיו נשים רבות מרגישות ששואב האבק הרובוטי שמסתובב בבית עושה את העבודה ביעילות, חריצות ושקט משופרים בהרבה מאלה של בן הזוג. הוא לא מתלונן, לא משאיר גרביים בסלון ולא מסתתר עם העיתון בשירותים. וכשהוא נשחק – משדרגים לדגם חדש, בלי ייסורי מצפון.
מה שעובד בתחום שאיבת האבק יכול בקלות להתרחב לתחומים נוספים, עד שכל אישה תחזיק בבית את האיי־בעל, רובוט שימלא את כל התפקידים הגבריים. כמו לכל מחשב טוב, לרובוט הגברי יהיו כרטיסים אלקטרוניים שונים, שיאפשרו לכל אישה להטעין בו תכונות גבריות על פי טעמה וצרכיה.
רובוט עם כרטיס ״סידורים״ יידע להוציא דואר מהתיבה, לזרוק אשפה, לנקות עלים מהמרזבים, להחליף נורות שנשרפו, לסחוב את הקניות מהבגאז' לקומה שלישית ולנקות את המנגל אחרי יום העצמאות – והכל בלי להתלונן על כאבי גב. דגם הרובותריס יידע אפילו לעשות את הבלתי אפשרי – לתקן תריסים ונציאניים.
דגם המוביל־אבא יידע לארגן את הילדים בבוקר, יאסוף אותם אחר הצהריים מבית הספר (מגמת רובוטיקה) ויפזר אותם בחוגים. הוא גם ילך במקום האמא העסוקה לימי הורים מעייפים ויחסוך ממנה דיונים מתישים על מדיניות המתנות לימי הולדת, שליחת ילד חולה לגן ולאן לנסוע בטיול השנתי. אחרי שנה הוא יאכסן את הנדנוד הזה בזיכרון ויידע לפהק בדיוק כמו גבר אמיתי.
הוא גם יצלם את הילדים במסיבת הסיום, יחתום על תעודת השליש, ינציח את הילדה רוקדת במסיבת הסיום של הבלט לסרט שאף אחד לא יראה לעולם, ילמד את הילדה לנסוע באופניים ויעלה תמונה לאינסטגרם עם הכיתוב "זה כמו לנסוע על אופניים".
רובוט עם כרטיס ״בעלי מקצוע״ יידע להזמין את בעל המקצוע לתיקון הביוב, החשמל או הגינה, יעמוד ליד האינסטלטור (או האינסטה־רובוט) בזמן העבודה, ידבר איתו, ישרת אותו, וישאל שאלות כאילו הוא יודע להבדיל בין אינטרפוץ לאינטרקום, רק כדי שבעל המקצוע לא יחשוב שהוא פראייר.
הרובוט ה״מפרנס״ יידע ללכת ולהביא כמה שקלים הביתה בתור מפעיל מנוף, שחקן פוקר באינטרנט או מנקה חלונות בבניינים גבוהים. שומרי מצוות יוכלו להשתמש ברובוט של שבת או ברובו־דוס, שישמור את עצמו חם על פלטת טעינה לשבת.
הרובוטים גם יתגברו על הנטייה הגברית להזנחה עצמית. המראה החיצוני יהיה חלק בלתי נפרד מהגבר החלופי: הנשים יוכלו לבחור ברובוט דמוי בראד פיט, שאף פעם לא יזדקן, ולהתאים לו ריח גוף שלא ישתנה גם אחרי טיול לסופר באוגוסט (רק כדאי להיזהר לא להכניס אותו לאמבטיה). דגם הרובוט הרגיש ישמח לצפות איתן בסדרות רומנטיות ובערוץ החיים הטובים, שעכשיו באמת יהיו טובים.
בעלות כרטיס ״מפרגן" ייהנו ממחמאות משכנעות על מה שהן לובשות, וכרטיס "מבשל" יספק לכל אישה אייל שני פרטי, רק בלי אכילות הראש. חובבות החפירות יוכלו לבחור בחורובוט, שיעשה חור בראש עם שיחות ״יחסינו לאן״ בלתי נגמרות. חובבות דיבור מלוכלך יוכלו להזמין רובוט עם אפשרות לגוון קול של איתן כבל.
יהיה גם רובוט דוד דאור שידבר בפלאצט, ומי שתרצה תוכל לערבב – למשל, רובוט עם הלוק של עוז זהבי והכוחנות של דוד ביטן.
נשים שיחושו געגועים לגברים האמיתיים של פעם, יוכלו לבחור ברובוט וינטאג' שמן ומקריח, שיכלול כרטיס ״תכונות גבריות מעצבנות״ ויידע לצפות בכדורגל תוך השלכת קליפות גרעינים על הרצפה, לנחור בלילה, ולהתעצבן כשהוא מחכה לאישה ליד הדלת לפני יציאה. בשונה מהמצב הנוכחי, כאן הן יוכלו לקבוע את המינון ואת התזמון המדויק.
הפחד הוא שעם אבות דיגיטליים, גם ילדי העתיד יהיו קצת רובוטיים. אבל בינינו, גם היום הם עונים בנהמות לא ברורות, מדברים מהר, עונים "כֶה" במקום כן ורוב הזמן מחוברים לנייד.
הגברים בשר ודם ירוכזו במעין ספארי, שאליו הנשים ייקחו מדי פעם את הילדים כדי לראות את החיה הקדמונית ולהסביר להם איך זה היה פעם.
משפטים כמו ״יונתן, תטען את אבא, אנחנו הולכים לים״, או ״רוית, קחי את אבא לאוטו״ הם לא מדע בדיוני. נשארה רק בעיית הטעינה. אני יכול לראות בדמיוני נשים עומדות בצומת עם רובוט וכבלים ומבקשות עזרה, או שואלות האם יש למישהו מטען לבעל דגם 7S.
ומה יקרה כשהרובוט־אבא יתקלקל? כנראה שהבנות יתקשרו אז לאבא האמיתי שבשמורה ויגידו, "אבוש, הרובוט לא עובד לי, מה לעשות?" √
