logo

גנרלית חורף

איור טליק לזר

להדפסה pdf

הגברת הראשונה ואני יחד כבר הרבה שנים. כמו כל זוג אוהב, יחסינו ידעו חילוקי דעות בנושאים רבים, כמו סדר וניקיון ("למה השארת כלים בכיור?"), כלכלת המשפחה ("חייבים מטבח וארונות חדשים"… "בשביל מה? ממילא כל הכלים בכיור") וחינוך ("אתה אמור לגבות אותי, לא להיות בעד הילדה"), וגם אי־הסכמות עקרוניות ושאלות פילוסופיות כבדות משקל (״למה אתה כזה אידיוט?")

טמפרטורת החדר, לעומת זאת, לא היתה אף פעם נושא לוויכוח בינינו. בחדר השינה ובסלון יש לנו מזגן, תנור חימום קטן וגם מאוורר תקרה אינטליגנטי, ותמיד הצלחנו לתמרן בין עונות השנה ואמצעי החימום והקירור הרלוונטיים, תוך שמירה על כבוד הדדי ומצב רוח נעים עד מעונן חלקית ברחבי הבית, וגם בנסיעות ברכב. כשהיה קר התחבקנו, וכשהיה חם גם.

נכון שמדי פעם, בשעות קשות וממוזגות, אשתי הפנתה לי כתף קרה (שלי נראתה די חמה). כמו רוב הנשים, לה תמיד היה קר, וכמו רוב הגברים, לי היה כיף ב־17 מעלות. אבל בסך הכל הצלחנו להתגבר על הבדלי ההשקפות והמעלות, ידענו למצוא פשרה פושרת, ולא נתנו לשום מזגן מפוצל לפצל אותנו.

אלא שבחודשים האחרונים נפל דבר בבית. לגברת יש התפרצויות חוזרות ונשנות של גלי חום פתאומיים, בלי שום קשר לחזאי התורן ולטמפרטורות במישור החוף. ללא אזהרה מוקדמת פתאום היא שועטת לעבר החלון, כשהיא ממלמלת ״חם לי, חם לי, אני מתה״. זה קורה לה בבית, במכונית, במקומות ציבוריים ובאופן שאינו ניתן לחיזוי מראש. אחרי פתיחת חלון (שלא עוזרת, כמובן), היא מסירה מעליה סוודר או סווצרט ורצה להדליק מזגן.

בפעמים הראשונות נלחצתי מהחמסין שקפץ עליה באמצע נובמבר, שמא היא התיישבה על תנור דולק. כשהתופעה חזרה על עצמה, ניסיתי לייחס אותה להתחממות הגלובלית של כדור הארץ. כבר הייתי מוכן להפסיק להשתמש במוצרים מפלסטיק ולהתחיל למיין את האשפה. אבל אז הבנתי שאין שום קשר.

רעייתי היא אישה צעירה, יפה ומהממת, שלטובת ביטחוני האישי לא אסגיר את גילה. על פי מה שקראתי במגזין האהוב עלי, ״חודשון קופת חולים״, היא נמצאת כנראה בפאזה בחייה המכונה ״גיל המעבר״, שבה הגוף ממעט לייצר אסטרוגן ופרוגסטרון, פריטים שכנראה אי אפשר לרכוש בבית מרקחת או בבלאק פריידיי. כחלק מישיבתה במעבר, היא ובנות גילה סובלות מגלי חום ומתופעות נוספות, שלא כאן המקום להרחיב עליהן.

מתוך דאגה (שלא לומר, פאניקה) לשלומה של הגברת ושל שאר בני הבית, ביצעתי מחקר רפואי מעמיק עם הרופא הנודע, ד"ר גוגל, שבתגובה להקלדת המילים ״גלי חום״ סיפק לי מידע מגוון, אולי מגוון מדי. אחרי דברי הסבר מפורטים על התופעה והקשר לגיל המעבר, מצאתי המלצות לטיפולים מקוריים, כולל המלצות לטיפול בקוהוש שחור, אנג'ליקה סינית, שיח אברהם, משקה מרווה צוננת ובטטה אינדיאנית. שקלתי לצאת לרכוש את התרופות הנ״ל, אבל אז נזכרתי שאין לי זמן לטוס לשוק של שאמאנים בהרי האנדים.

 

בעקבות ההקפאה המתמשכת אני מצונן, מנוזל, משתעל, ובכלל מרגיש כמו פינגווין בלי נוצות. רופא המשפחה שוקל לאשר רשמית לי שאני סובל מסביבה עוינת של גלי קור

בזמן שאני עסוק בחיפוש אחר פתרונות הורמונליים ולא ממש ריאליים, רעייתי מחפשת דרכים לצנן את עצמה. היא מדליקה מזגנים בכל הזדמנות, גם כשבחוץ יורד גשם שוטף והבית קפוא. בלילה היא מפעילה בחדר השינה גם את המזגן וגם את מאוורר התקרה. אני לא מוציא מילה, בעיקר כי בחודשים האחרונים אני מעביר את הלילות מכוסה בשתי שמיכות פוך ולבוש פיג'מה עבה, כפפות, תחתוני צמר, גטקס תרמיים וגרביים של יחידת האלפיניסטים.

מדי לילה בסביבות שתיים אני מתגנב על קצות האצבעות לכיוון מאוורר התקרה ומכבה אותו, בתקווה שלא אתפס. מדי בוקר בשש וחצי אני מגלה שהוא עובד.

למרות החורף המתקרב, הגברת הורידה בחזרה את בגדי הקיץ מהארון, בעוד אני שולף מהבוידם מעילי צמר השמורים לטיולים בחו"ל, עם ריח כבד של נפטלין.

היא רכשה שלט אוניברסלי למזגנים, שאיתו היא יכולה להפעיל את המזגן בכל מקום שאליו היא נכנסת, כולל משרדים, מספרות ובתים של חברים. היא לא מחמיצה הזדמנות ללכת לסופר, שם היא מתעכבת ארוכות במקרר בין מוצרי החלב. בביקורנו האחרון שם, ולמרות שהימ"חים שלנו מלאים, היא ביקשה מהקצב לראות מקרוב את הנתחים התלויים במקפיא שבמחסן. גם בביקור אצל סיטונאי פרחים במושב סמוך היא נעלמה לרבע שעה בתוך המקרר, בטענה ש״הפרחים פה יותר טריים!״

לאחרונה היא ביקשה ממני להכין לה פלייליסט של שירי חורף, שיצננו לה את התודעה – ״גשם בעיתו״, ״חורף – הגשם מטפטף על העורף״, ״גשם גשם בא״, ״אנשי הגשם״, ״זה היה סיפור של חורף״, "As Cold As Ice" ו״נמס בגשם״. בעת ההכנה ניסיתי למלמל את ״בחוף של טרפטוני״, "שלל שרב", ״זה היה בסוף הקיץ״ ו״תנו לגדול בשקט בלי לקפוא מקור״.

בימים כתיקונם הגברת הראשונה נוהגת לשתף אותי בקישורים אינטרנטיים לאתרי נופש קיציים קסומים במקומות אקזוטיים, שיום אחד אולי ניסע אליהם. לאחרונה, למרות שהיא מעולם לא סבלה שלג וסקי, אני מקבל ממנה רק קישורים ותמונות של אתרים מושלגים וטיולי מזחלות בלפלנד. וכבר כמה שבועות שהיא מבקשת שנלך לראות את "פרוזן 2".

 

במסגרת מלחמת האקלים החדשה, רכשתי לי נעליים מתחממות, שמתחברות לחשמל. בזמן צפייה בטלוויזיה אני נצמד לתנור ומכסה את עצמי בשמיכה, בעוד היא שמה את הרגליים בתוך גיגית קרח. כשאני מוזג לעצמי מרקים חמים ומחזיק בשתי הידיים כוס תה כדי להתחמם, היא מתענגת על קרטיבים.

הבית שלנו כל כך קר, שכשאני מוציא שניצלים מהמקפיא להפשרה, לא קורה להם כלום. היא מצידה משוכנעת שהמזגנים בבית לא מקררים מספיק. כמעט בכל שבוע אני מוצא אותה מטפסת על כיסא, שולפת את הפילטרים ומנסה לנקות אותם, למרות שהם יותר נקיים מהרצפה.

בעקבות ההקפאה המתמשכת מטעם גנרלית חורף, בחודשיים האחרונים אני מצונן, מנוזל, משתעל, ובאופן כללי מרגיש כמו פינגווין בלי נוצות. בביקור האחרון אצל רופא המשפחה עדכנתי אותו במצב בבית, והוא שוקל לאשר לי באופן רשמי שאני סובל מסביבה עוינת של גלי קור.

השבוע, בפעם הראשונה, הרגשתי מה שהיא מרגישה. התחלתי להזיע בכל הגוף וצעקתי, "אני מת, תפתחי דחוף חלון!". זה קרה כשהיא הודיעה לי שביקשה הצעת מחיר ממומחה, כי חייבים להחליף את כל המזגנים בבית. הם לא מקררים טוב. √

יאיר ניצני הוא בעל טור בישראל נשוי ואב לשלוש. . חבר בלהקת תיסלם מ1980 וחובב מזון עתיר קלוריות. ניהל את חברת התקליטים הד ארצי בשנות ה80, מגיש בטלויזיה, וברדיו ,מרצה ועורך טיקסי חתונה אזרחיים. הוא נפגש עם קהל בערב בשם״ מרים גבה״ ברחבי הארץ. סיפרו הראשון ״מרים גבה״ המבוסס על הטורים מ״ישראל היום״ יצא לאור באוגוסט 2014 המשרד 035617711 הרצאות: עינב 0546671167 פניות בנושא תיסלם באתר הלהקה www.t-slam.com, יאיר מחתן - באתר טקסים html/יאיר-ניצני./http://www.tkasim.org.il

כתבו תגובה

*

captcha *