logo

דירה להשקיר

איור טליק לזר

להדפסה pdf

כפי שכבר טענתי כאן בעבר, הכי חשוב בחיים זה שיווק. גם אם ייצרת את הדבר הנפלא ביותר בעולם ולא שיווקת אותו כמו שצריך, לא עשית כלום. תישאר לבד בבית ותספר על ההמצאה שלך ללמפה (אם ההמצאה שלך היא למפה מדברת, היא גם תענה).

רוב בעלי העסקים משווקים לנו תחת כל עץ רענן, ולפעמים גם על העץ עצמו. אלא שהאמת היא לא תמיד נר לרגליהם, חלקם שקרנים בני שקרנים, שמוכרים לנו הרבה שטויות ומעט אמת. הם משווקים לנו מושגים נעלים כמו חופש, עוצמה, נשיות, אימהוּת, עצמאות וביטחון, כדי שנקנה מכונית, שמפו או פסטרמה. פרסומות לאבקות כביסה לוקחות אותנו לסיור מודרך בתוככי סיבי הבד המלוכלך שלנו ומצליחות לשכנע שהמוצר אכן יעיל נגד כתמי אנימציה. ברשתות השיווק מספרים לנו שפה זה חצי חינם, סופר זול, היפר כלום כסף, שהסל שלהן הזול במדינה, ושהעוף בשקל.

ברדיו מצליחים לדחוס לשניות האחרונות של התשדירים אזהרות והסתייגויות שאף אחד לא שומע, למרות ששאר הפרסומת שודרה בווליום של הופעת מטאל. גם אם הפרסומת היא למזרן שמבטיח גב זקוף, השאר לגמרי כפוף – המחיר כפוף לתנאי המבצע, המבצע כפוף לתקנון, והתקנון כפוף לזה שמישהו יצליח לקרוא 30 עמודים שכתובים בפונט 2 בכתב לימון. חוץ מזה, אין כפל מבצעים והתמונה להמחשה בלבד, הדוגמנית ש״רזתה״ בתמונה לא באמת ניסתה את כדורי הדיאטה, ״כדורי הדיאטה״ הם בכלל מסטיקים, המציג אינו רופא וגם אינו יודע שלא ישלמו לו על הפרסומת, כי הבעלים של החברה פשט רגל וברח לקוסטה ריקה.

 

השימוש באמת אלטרנטיבית ירד גם לרמת הפרט. כל מי שמחפש היום רכב או דירה מגלה שפה עשירה בדימויים, שתפקידם להעביר מסרים חיוביים על מוצרים פגומים, וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. רק ששם אין הערות אזהרה, והמועצה לצרכנות לא בעסק.

השבוע חיטטתי מעט באתרי דירות, כדי לסייע לאחת הבנות שרוצה לשכור דירה. גיליתי עולם מושגים יצירתי במיוחד להעברת מסרים בין משכירים לשוכרים. כשירות לקוראיי הנאמנים, אני מביא כאן את המילון הבלתי שלם לקריאת מודעות באתרי דירות ומכוניות.

״דירה מיוחדת״: כנראה משהו בדירה פגום או מוזר במיוחד. דירה צרה וארוכה, המטבח בשירותים, השירותים בחצר, המקלחת על הגג, או שהכניסה דרך פחי הזבל. בקיצור, היא כזאת מיוחדת, שאתה צריך להיות תפרן במיוחד כדי לקחת אותה.

"מרוּוחת": מרווחת, אם אתה אוגר או עכבר מעבדה.

"מאוּוררת": נמצאת במקלט, או שכולה היתה פעם חדר שירותים והשארנו את הוונטה.

"וינטג׳/רטרו": בבגדים וברהיטים מדובר על מוצרי יד שנייה עם קלאס של שנות ה־70 ואחורה, שעשוי לקרוץ לחובבי סטייל מסוים. בדירה, מדובר בנכס עם רצפה סדוקה, קירות מתפוררים, אמבטיה עם טחב וריח של אנשים מאוד מבוגרים. הרטרו מכוון לתקופה הקסומה ומעוררת הגעגועים, שבה היה מקובל לקדוח חורים בקירות.

״דירה מעוצבת אדריכלית, קו ראשון לים״: יש מצב שמדובר אכן בדירת פאר על הים ביפו, ואז היא גם תעלה 50 אלף שקלים בחודש. אבל אם המחיר סביר, מדובר בדירה של 15 מ"ר שאינה ראויה למגורי אדם. "העיצוב האדריכלי״ הוא של בעל הנכס, שאינו אדריכל ובנה אותה מקרשים שהוא גנב באתר בנייה, והעיצוב שלה בעיקר יעציב אתכם. הדירה אמנם לא ליד הים, אבל בהחלט שוכנת מעל מסעדת דגים.

״דירה שהיתה לי לבית״: מדובר על דייר או דיירת שמנסים להיפטר מהחוזה שלהם כדי להשתדרג לדירה טובה יותר. כדי שלא נבחין בסיבה האמיתית לעזיבה, ולמרות שהם מעדיפים להיות חסרי בית מלהמשיך לגור בחִרבה הזאת, הם מספרים לנו שהדירה היתה להם לבית. הם לא מספרים שהדירה הזו היתה לבית גם לעשרות ג׳וקים ולכמה עכברים.

"שותף שהוא אח״: ניסיון להסתיר את העובדה שבדירת השותפים יש דייר שלא מאמין במקלחות (ולא בגלל רצון לצמצם את חשבון המים, שאותו הוא ממילא לא משלם) ומביא חברים לחגיגות ליליות עם מוזיקה רועשת (שהופכות את הדירה למועבט שותפים). הוא מוגדר כ״אח״ בעיקר כי הוא מעשן כמו אח בוערת, והוא אמין בענייני כספים כמו אח של אתי אלון.

"סטודיו קטן ואינטימי": מחסן, ממ"ד או מקלט תת־קרקעי. המילה "אינטימי" רומזת שהמקום כה קטן, שלא תהיה לך אפשרות לארח בו אף אחד, ותיאלץ לקיים אינטימיות עם עצמך. המילה "סטודיו" אמורה לגרום לנו לחשוב שהתגורר במקום צייר נודע, למרות שהוא מקסימום אכלס משפחה של שממיות.

"חמש דקות מרוטשילד": דירה שממוקמת בתחנה המרכזית הישנה, בין חנויות נעליים, סוחרי סמים ובתי בושת. היא נמצאת חמש דקות מרוטשילד, בתנאי שאתה מתנייע במטוס סילון.

"דירה שהיא יהלום לא מלוטש": המשכיר מודה שהדירה לא משהו, אך מרמז על הפוטנציאל הגלום בה. הקשר ליהלומים הוא שהיא נראית כמו מכרה עם קירות שעלולים להתמוטט בכל רגע, אבל אם רק ״ילטשו״ אותה, ינקו את הבוץ מהתקרה ויזיזו את השירותים מהסלון – היא תתגלה כיהלום.

״דירה במגדלי משה המבוקשים״: המשכיר מנסה להלחיץ אותנו שנזדרז, כי כולם רוצים לגור במגדלים. האמת היא שהמגדלים לא מבוקשים, אבל משה היזם דווקא מבוקש, גם על ידי המשטרה וגם על ידי המשקיעים בקבוצת הרכישה, אחרי שהשאיר להם דירות בלי דלתות וחלונות, מכר את אותה דירה חמש פעמים וברח עם הכסף.

״נוף לירוק״: לא מדובר במדשאות של קיבוץ, אלא בפחי זבל.

"דירה עורפית": מילה מכובסת לדירה שהיא כל כך צמודה לבית השכן, שמהחלון אפשר להושיט יד ולשחק קווה קווה דה לה אומה עם השכנים, כולל לתת להם צ׳פחה על העורף.

״מיקום מרכזי״: דירה רועשת במיוחד שמרכזת חפירות של הרכבת הקלה, בנייה של בניין סמוך, פקקים מטורפים מ־6 בבוקר וצמידות לתחנה המרכזית.

״עוזב בנסיבות משמחות״: משפט שאמור להבהיר שהעזיבה של הדייר ממש לא קשורה לעובדה שבמרכז הדירה נפער בולען שמתוכו יוצאות נמיות, אלא לכך שנפתחה בפניו אופציה טובה יותר, גם אם בפועל מדובר בחזרה לבית ההורים ושעבורם מדובר בנסיבות מבאסות.

״דירת בוטיק״: ניסוח שאמור להזכיר לנו מלון בוטיק, למרות שבפועל פעלה בה פעם חנות הבגדים ״בוטיק סימה״, ועד היום אפשר לפגוש בה את העש המקורי מאותה תקופה.

"לא מתיווך": כאן רומזים לך שאתה מדבר עם המקור, הבעלים של הנכס, מה שיחסוך לך את עמלת המתווך הנודניק. כשתגיע לנכס תגלה שזה דווקא כן מתווך, פשוט הסוכנות שלו נקראת ״לא מתיווך״.

״לרגל נסיעה״: זה לא שהדירה איומה/מלוכלכת/מתפרקת/בעל הבית פסיכופת – אנחנו פשוט נוסעים לכמה שנים, כנראה למקום שבו לא דורשים ממך 5,000 שקלים על חדר מטאטאים.

״כחדשה״: מנסים ליצור רושם שהדירה או המכונית חדשה, למרות שהאות כ׳ מסגירה שבעצם מדובר בגרוטאה עתיקה. על פי אותו היגיון, אפשר להגדיר מישהו/י מכוער/ת: ״כְיָפה״, ומדריך שיאצו – ״כרופא״.

״במצב מכני מעולה״ – המכונית נראית כל כך נורא, שעדיף להסיט את הדיון למצב המנוע. שם גם יהיה לי קל יותר לרמות אותך.

"לא מהשכרה, לא מליסינג": לא נכתב שבעל הרכב גר במצפה רמון, עובד בתל אביב, נוסע בכל יום 400 ק"מ ומוביל ברכב בקר.

״מרופא״: המוכר מנסה ליצור תחושה של רכב מאדם אמין, יציב ופדנט, שנוסע בכל בוקר לקליניקה, מחנה את האוטו בצל ובערב חוזר הביתה למשפחה הנורמטיבית שלו והולך לישון מוקדם. אבל מי אמר שלא מדובר בווטרינר שנוסע לטפל באוכלוסיית הגמלים בחולות הנגב ומנתח כבשים במושב האחורי של המאזדה?

יאיר ניצני הוא בעל נפלא ואב לשלוש. . חבר בלהקת תיסלם מ1980 וחובב מזון עתיר קלוריות. ניהל את חברת התקליטים הד ארצי בשנות ה80, מגיש בטלויזיה, וברדיו ,מרצה ועורך טיקסי חתונה אזרחיים. הוא נפגש עם קהל בערב בשם״ הולך פזור״ ברחבי הארץ. סיפרו הראשון ״מרים גבה״ המבוסס על הטורים הפופולריים שכתב 12 שנים ב״ישראל היום״ יצא לאור באוגוסט 2014 המשרד 035617711 הרצאות: 0545444428 פניות בנושא תיסלם באתר הלהקה www.t-slam.com, יאיר מחתן - באתר טקסים html/יאיר-ניצני./http://www.tkasim.org.il
  1. ויקי
    חחחחח.....כמה מצחיק, ככה מדויק ועצוב....עם ישראל חי....מה לא ככה?

כתבו תגובה

*

captcha *