אחרי שהמתח סביב סוריה התפוגג והחגים הגיעו לסיומם החד משמעי, הבחירות המוניציפאליות הולכים להיות הדבר הגדול הבא. הפעילים מתנפלים עלינו מכל עבר חמושים בשלטים ופליירים, הקמפיינים רוויים אמוציות והמועמדים משמיצים אחד את השני כמיטב המסורת. בעיר נשר שני אחים רצים אחד מול השני, בלוד מועמד אחד הוכרז כ"אויב האיסלאם", בתל אביב רץ הומו מוצהר, וברמת השרון ראש העיר נחשד בשחיתות ואולץ להתפטר אבל…סורפרייז! הוא ירוץ כרגיל. בקיצור אסקימו לימון החגיגה נמשכת.
מה שיפה במוניציפאליות היא שבניגוד לבחירות לכנסת כאן אתה באמת יכול להשפיע, ואם המועמד שלך, שעד אתמול ניהל פיצרייה ביישוב, לא יעמוד בציפיות, לא צריך לחכות ארבע שנים כדי להעניש אותו. תוכל פשוט להגיד לו את זה בפנים ביום שישי כשתפגוש אותו בסופר.
בלחץ הסביבה מצאתי את עצמי לאחרונה נדחק לחוג בית של אחד המועמדים. היו בורקסים, חצילים בטחינה, עגבניות שרי ואצבעות גזר, קפה ומיץ חופשי וכמובן הפחמימות ששום חוג בית לא שלם בלעדיהן- רוגעלך. פטפטתי עם חברים, העברתי את הזמן בסבבה ולכל מי ששאל אמרתי שאני שוקל ברצינות להצביע עבור המארח. העסקה נראתה לי הוגנת . תמורת שעה לא יקרה מזמני במהלכה נמנמתי ובהיתי לסירוגין במועמד, קיבלתי ארוחת ערב , כסא די נח והמון תשומת לב. הרבה יותר ממה שאני מקבל בבית.
כשחזרתי שאלה אותי הגברת הראשונה מה חשבתי על האיש וחזונו . אמרתי לה שטרם גיבשתי דעה על המועמד ואולי זה יקרה כשאזכר בשמו, אבל בעודי מגמגם נפל לי האסימון : זה היה ערב נפלא ומזין , למה שלא אלך ואקשיב גם לכל שאר המועמדים? ומה בעצם מונע ממני וללכת לשמוע מועמדים בערים שכנות? המדינה קטנה, הערים מתקרבות, וברור שיום אחד כולנו נהיה מועצה אחת גדולה ומאושרת. הסברתי לאשתי שלמען עתיד ילדינו אני חייב ללמוד ברצינות את כל הבעיות ברדיוס של עשרים קילומטרים, ולכן אני מתכוון להפוך את חוגי הבית להרגל של קבע. שחררתי אותה מהעניין כדי שיהיה לה יותר זמן איכות לעצמה והבטחתי שלקראת הבחירות אגיש לה דוח ובו יפורטו מסקנותיי.
נרשמתי לאתרי המועמדים ,הזמנתי את עצמי לחוגי בית ויצאתי לבלות. כל ערב הקפדתי לשאול את המועמד אותה שאלה : ,מה החזון של כבודו לשנים הבאות ?" ועד שהוא ענה כבר אכלתי חצי מהבופה. כשהוא התחיל לדבר בסיסמאות על דיור בר השגה, מיגור הפקקים, ריאות ירוקות, חינוך לילדינו ותאגידי מים כבר הייתי בדרך לאוטו. כדי לא לצאת לגמרי מניאק עשיתי לכולם לייק בפייסבוק איך שנכנסתי הביתה.
את המסרים של המועמדים השונים אני לא זוכר כי לא ממש הקשבתי, אבל למדתי שיש כל מיני סוגים.
הצבאי. אם הייתה לך קריירה צבאית ציין שהיית סגן אלוף וניהלת מערכות גדולות, גם אם פיקדת על שלושה חיילים בשלישות והיית אחראי על קלסר ומרקר. גם לעובדה שהיית מח"ט אין שום רלבנטיות. להזיז חטיבת טנקים זה הרבה יותר פשוט מלהזיז את עובדי הקבלן של המועצה. מועמדים שהשתחררו בדרגת חוגר מדגישים את היותם עורכי דין, אנשי עסקים או רואי חשבון. מסתבר שבערים מסוימות מקצועות אלה עדיין נחשבים יוקרתיים ובעלי תדמית חיובית. מקצועות אחרים כמו פסיכולוג, כבאי או נהג מונית לא מתקבלים טוב ולכן אין טעם לציין אותם. אם כי בעיניי דווקא רב גונדר שניהל קודם בית כלא יכול לעבוד מצוין. הוא יודע מה זה סדר וניקיון.
יש את "האישה". ההצלחה של מרים פיירברג בנתניה ויעל גרמן בהרצליה עודדה נשים להיכנס לפוליטיקה המקומית. לא ברור עדיין אם הן באמת יותר טובות מהגברים אבל מה שכן הן נראות יותר טוב ויכניסו לישיבות המועצה שיק שבוודאי חסר בהם. ויש את "הקבלן". שמוכר את עצמו כמי שיודע להרים פרוייקטים אבל בעצם הגיע כדי לתקתק לעצמו הפשרות בניה על חשבונכם. אל תתפלאו אם דקה אחרי הבחירות הוא ירים לכם רב קומות במקום גינה ציבורית.
אני מוקסם במיוחד מ"האינטלקטואל". לקראת הבחירות המועמד העממי והפשוט שאתם מכירים מהשכונה, זה שהיה מסתובב כל ערב בכפכפי טשטש ומסתחבק עם כולם , עבר שינוי תדמית ועכשיו הוא מרכיב משקפיים דקות שמשוות לו מראה של פרופסור. הרציניים גם מחזיקים עט כאילו אמרו "תתפלאו אבל אני גם יודע לכתוב." או לחילופין "לא באתי לדבר באתי לעבוד , ואם לא לעבוד אז לצייר.."
אגב, אפשר לדעת המון על מצב היישוב לפי תמונת המועמד . בערים הגדולות וביישובים המבוססים המועמדים מצטלמים בסטודיו מקצועי ותמונתם משודרגת פלאים באמצעות הפוטושופ, בישובים הקטנים המועמדים נראים מרושלים, לא מעודכנים, מטושטשים ובאופן כללי נראים כאילו צולמו בטלפון נייד על ידי עובר אורח. משהו בסגנון "אחי אכפת לך לתת פה תמונה? יש לי בחירות בעוד חודש ולא הספקתי".
גם סיסמאות הבחירות צפויות למדי. ראש עיר מכהן יבחר תמיד בסיסמה שמרמזת להמשכיות : " אוהבים את רמת אשבול ממשיכים עם קלמנוביץ'! , "את ההצלחה הזאת אסור להפסיק" או " משהו טוב קורא בקריית מלכישוע ".
האופוזיציה תמחזר ביטויים המעודדים שינוי כמו "כי הגיע הזמן לשנות" "משהו חדש קורה בנווה שבלול" "עולים על דרך חדשה עם ג'קי" וכיו"ב. לעיתים היא אף תרמוז לצל פלילי שנח על ראש הרשות המכהן, בסיסמאות כמו " כי צריך פוליטיקה נקייה" "הפעם בלי קומבינות" ו"ראש בריא לעיר חולה".
מועמד צעיר יכוון לצעירים עם סיסמאות שנעות בטווח שבין "ראש צעיר לעיר" ועד " חייבים להעיר את העיר". אם כי במקרה של פתח תקווה זו יכולה להיות משימה קשה עד בלתי אפשרית.
לסיכום אני ממליץ לא לקחת החלטה ולא להתחייב לאיש כל עוד לא ראיתם את כל המועמדים ולא פגשתם אותם בחוג בית. אתם לא חייבים באמת לשמוע אותם אבל לא כדאי לוותר על הקפה והרוגעלך. כי בנפשנו הדבר.
