logo

הקולות של פיראוס

יש בעיה עם השיר הזה:עם בקבוק של מטיאוס את נראית כה יפה? ובלי בקבוק איך היא נראית?

יש בעיה עם השיר הזה:עם בקבוק של מטיאוס את נראית כה יפה? ובלי בקבוק איך היא נראית?

לפני שבוע, עם הפסקת האש הארוכה הראשונה ותחושת ה"זה מאחורינו" שהפילה עם שלם, החלטתי שזה הזמן לעלות את המשפחה על מטוס, ולאוורר אותה כמה ימים בחו"ל. הכיוון הכללי היה מוסכם על כולם. חיפשנו מקום לא רחוק מדי כדי שנוכל לחזור במהירות בעת חירום, לא יקר מדי כי גם הנסיעה הזו על חשבון האוברדראפט, ושלא אוהבים בו את ארדואן כי לא בא לי לראות יותר את הפרצוף המשופם שלו.  לא היו יותר מדי ברירות אז נסענו ליוון. קפה טורקי נשתה כבר בארץ כשנחזור.
בזמןסידור המזוודות הבנתי שבניגוד לחופשות מימים רגועים יותר, הפעם הצורך להתעדכן בנעשה בארץ, הוא קיומי. בשדה התעופה אספתי קופסה בגודל של  קופסת סיגריות המאפשרת חיבור אינטרנט זמין לכל המשפחה וזה עבד מצוין . שיחות טלפון לא נעשו אבל בתחום הגלישה האלחוטית נרשמה פעילות ערה. אישתי הייתה מחוברת בזונדה לאתרי החדשות, אני לתחנות  הרדיו  ותוכניות האקטואליה  והבנות המשיכו להעלות תמונות בבגד ים לאינסטגרם ולבדוק כמה לייקים הן קיבלו. ממש כמו שהן עושות בארץ.

ניסינו לנקות את הראש מכל הקורות אותנו בחודש האחרון. מהחדשות האזעקות והמנהרות, ופשוט לשכוח מהכול וליהנות. אבל זה לא היה פשוט. אישתי שכחה לבטל את אפליקציית צבע אדום ובאחד הבקרים הוקפצנו כולנו מהמיטות כי הייתה אזעקה בכפר מיימון.  סטברוס פקיד הקבלה של המלון, הסביר לנו שאין ממ"ד אבל בהרים יש בונקרים מתקופת מלחמת העולם השנייה, אבל לשם אי אפשר להגיע תוך 45 שניות, צריך לקחת שאטל. גם ביקורים בטברנות לא באו לנו טוב. המאזטים אמנם היו מעולים, והמוסיקה משגעת, אבל בכל פעם שמישהו שבר צלחת קפצנו מהכסא בבהלה. פה הבנתי שאולי אנחנו עוד לא יודעים, אבל כולנו נפגעי חרדה.

אישתי שכחה לבטל את אפליקציית צבע אדום ובאחד הבקרים הוקפצנו כולנו מהמיטות כי הייתה אזעקה בכפר מיימון.  סטברוס פקיד הקבלה של המלון, הסביר לנו שאין ממ"ד אבל בהרים יש בונקרים מתקופת מלחמת העולם השנייה,

גם ליוונים לא קל. הם אמנם לא ממש מודעים למלחמה שלנו ואם כן זה ממש לא מעניין אותם, אבל ניכרת בהם עצבות. הם במשבר כלכלי חמור ונראה שהם מתאמצים למקסם את יולי אוגוסט העמוסים כדי למלא את הקופה המתרוקנת של חודשי החורף נטולי התיירים.  הם מתאמצים להיות נחמדים וכחלק מהרוטינה שואלים אותך כל הזמן מהיכן אתה . כישראלי אתה חושב פעמיים אם כדאי לך לגלות . לך תדע, אולי הנהג הוא סוכן אלקעידה שייקח יוזמה עצמאית וידרדר את כל המשפחה מאיזה צוק, אולי המלצר הנחמד הוא בעצם חמאסניק שבזמן שאנחנו אוכלים הוא חופר לנו מנהרה מתחת לסופלקי.

כחלק מגילויי הזהירות המופרז גיליתי ביוון את הקסם בלהיות שקרן פתולוגי. לשאלה מהיכן אתם עניתי כל פעם משהו אחר בתקווה שהנהג לא יתחיל לדבר איתנו בשוודית/איטלקית/פרסית/גרוזינית. וכשמתחילים לשקר קשה לעצור…  בפני נהג מונית אחד ששאל אם יש לי רק בנות התרברבתי שהגברת היושבת מאחור היא המאהבת שלי ויש לי עוד ארבעה בנים בבית בכורדיסטאן. לנהג אחר אמרתי שאני כתבתי את השיר בום-פאם,שאישתי היא בת אחות של  גליקריה וכהוכחה ביקשתי ממנה שתשיר את ״אל תשליכני לעת זקנה״. במסעדה אחת הצטלמתי עם כל צוות המלצריות אחרי שרמזתי להם שאני העורך של ספורטס אילוסטרייטד.

 

בשבוע הזה הבנתי סופית שיש לי בעיה חמורה עם שמות וביוון הבעיה רק החמירה. השמות סטלוס , סטאברוס, מינוס פאנטיס וגרגורי התבלבלו לי האחד עם השני ומצאתי את עצמי מעליב את כל מי שבא איתי במגע.  אני מעריץ את שמעון פרנס שמסוגל להגיד במשפט אחד  ״ שמענו את שירו של הזמר היווני סטליוס קזנצ׳ידיס  לפי לחן של היוצרת קאטרינה סטאניסי  שמשתפת פעולה כאן עם  הזמר סטאמטיס גונידיס". מדי פעם כשרציתי להסביר שאני לא ממהר זרקתי  בנון שלנט ״ סיגה סיגה ״ בדיוק כמו שמעון ונשבע לכם שזה עבד.
זה לא קל להיות גבר בחו"ל שמטייל עם ארבע בנות. אם אתה חושב שמשימתך הושלמה אחרי שדאגת לטיסות, סגרת מלון ושכרת רכב, אתה טועה.  הבעיה הגדולה היא גם לא האוכל שהן מזמינות במסעדות ולא אוכלות, אלא הרגע שבו הן מודיעות לך ש״הן רוצות לעיר העתיקה״.

המלכודת הזו היא סוד נשי ידוע והיא מחכה לכל גבר בחופשה באשר היא. אל תחשוב לרגע שמדובר בטיול לאתרי תיירות חשובים  שיעשירו את עולמך הפנימי, או בסיור שורשים ברובע היהודי של קורפו. מדובר במסע קניות מתוכנן וארוך בין חנויות מזכרות מעצבנות שיש בכל עיר עתיקה בעולם. הגבר משתרך לאיטו מאחור, חמוש בבגד ים וכפכפים ומקווה לא להיות באזור ברגע הקריטי שבו יצטרכו את הארנק שלו. שיאו של האירוע מבחינתי הייתה המתנה מורטת עצבים של 25 דקות מחוץ לחנות חזיות, בחום של 35 מעלות, כשלצדי נשענים על הקיר תייר מברית המועצות ואחד בריטי.  שלושתנו מחליפים מבטים מיואשים ומקווים שהאירוע יסתיים בשקית קטנה. המתוחכמות שבנשים יתעקשו ״ לקנות לך משהו״ אבל אל תהיה תמים. ה״משהו ״ בשבילך מיועד לסמם אותך עם איזה טישרט  בסגנון I love Greeceכדי שהן תוכלנה להמשיך במסע הקניות שלהן.

 

בערב בטברנה בלי שאישתי תרגיש הצצתי שוב דרך הנייד באתרי החדשות . שום חדשות טובות לא מצאתי שם. אחרי כמה שנים של מנוחה ארצות הברית תוקפת שוב בעיראק. מאז הנסיגה נולדו מוסלמים קיצוניים יותר בשם דאעש. אשכרה מזרח תיכון חדעאש.  הפגנות המוניות נגד ישראל משתוללות באירופה, נגיף האבולה עשה קאמבק, רוסיה מקרבת כוחות לאוקראינה,  וכל העבודות שתוכננו  לי לאוגוסט בוטלו. יאללה, בלאגן!

 

כיביתי את הנייד והנחתי אותו הכי רחוק שאני יכול, מתחת לערמה של סלט יווני.  ביקשתי מהמלצר עוד שתי כוסיות של אוזו. חמישה ימים של ניקוי ראש ביוון לא מספיקים כדי לשכוח את הצרות שלנו אבל חצי בקבוק אוזו בהחלט כן.

 

 

יאיר ניצני הוא בעל טור בישראל נשוי ואב לשלוש. . חבר בלהקת תיסלם מ1980 וחובב מזון עתיר קלוריות. ניהל את חברת התקליטים הד ארצי בשנות ה80, מגיש בטלויזיה, וברדיו ,מרצה ועורך טיקסי חתונה אזרחיים. הוא נפגש עם קהל בערב בשם״ מרים גבה״ ברחבי הארץ. סיפרו הראשון ״מרים גבה״ המבוסס על הטורים מ״ישראל היום״ יצא לאור באוגוסט 2014 המשרד 035617711 הרצאות קרן אלוף /ייצוג עופר נברו, פניות בנושא תיסלם באתר הלהקה www.t-slam.com, יאיר מחתן - באתר טקסים html/יאיר-ניצני./http://www.tkasim.org.il
  1. הגר
    יאיר, אתה אחד המצחיקים ביותר שיש לנו!!! ממשיך לשעשע אותי ולהנעים את זמני.
  2. מירב אנג'ל
    אלוף!!

כתבו תגובה

*

captcha *