זהירות, ליל סדר לפניך!

ששולה תעשה חרוסת

האביב הגיע. תחושת התחדשות מתפשטת באוויר, פריחה רעננה עולה מן השדות ומביאה עמה  התקפי אלרגיה קטלניים, וכמובן חג הפסח בא ואיתו מאכלים נפלאים ומסורת מקסימה. אבל אל תתנו לחג הזה לבלבל אתכם. החג בכלל וליל הסדר בפרט הם מלכודת מסוכנת, שמפילה מדי שנה אלפי קורבנות תמימים שכל מה שהם רצו זה לקיים סדר פסח כהלכתו.

אני כבר שומע את כל המצקצקים: על מה אתה מדבר? פסח חג נהדר. סוף סוף יש זמן לפגוש את המשפחה, לבלות עם הילדים, לטייל. חוץ מזה קצת יהדות לא הרגה אף אחד… שזה אגב לא מדויק אבל נעזוב את זה עכשיו.  הכל נכון, אבל בואו נשים רגע את הצביעות בצד ונדבר תכל'ס. ותיקי החג, אלה שכבר יצאו ממצרים לפחות 20 פעמים וחטפו הרבה יותר מעשר מכות בחייהם, יודעים שלא הכל ורוד.

בטקסט הבא תמצאו תשובות לשאלה כיצד להיות בפסח בן חורין אמיתי ולדלג מעל המלכודות שטומנים לנו מנהגי החג בשילוב המשפחה והחיים הקשים בארץ בכלל. אז הנה, המדריך השלם לחג הפסח. גזרו ושימרו, חממו והגישו, רצוי על מצה רטובה.

 ליל הסכינים הארוכות

הבעיה הגדולה בחג הזה היא כמובן איך להימנע מלערוך את הסדר בביתך. ראשית עליך למפות את הזירה ולהבין ' מי לנו ומי לצרינו'. שים לב שהאויבים במקרה זה יכולים לבא מכיוונים בלתי צפויים.יש כמובן את המעגל החיצוני –  הורים אחים דודים כלות.. כולם נחשבים משפחה אבל אין מה לעשות, כולם גם חשודים. זיכרו שקיין הרג את הבל. לכל אחד מהם יש אינטרס לא לקיים את הסדר בביתו ולהפיל אותו עליך. אתה צריך להיות עירני ולהבטיח שהאש לא תגיע למפתן ביתך.  לעתים אתה עשוי לגלות  שהאויב נמצא ממש אצלך בבית. אשתך לדוגמה. אף פעם לא תדע אם היא לוחצת לעשות את הסדר אצל הוריה כי מפעמים בה זיכרונות ילדות, או שהיא דוחפת לכיוון הוריך כדי להקל על משפחתה ולהפיל על הצד שלך את התיק. לידיעתך, 'אישה ערמומית' הייתה מכה נוספת בסדרת המכות שהכה אלוהים את המצרים, אבל היא הושמטה מההגדה בלחץ הארגונים הפמיניסטיים.

בכל אופן, ההכנות הטקטיות  לליל הסדר מתחילות שנה קודם. אני למשל מנהל בפנקס קטן רישום מסודר של "היכן היינו בשנים הקודמות" כדי שאוכל להגיד "שנה שעברה היינו אצל הורי עכשיו תור הורייך" או ההפך. אם האישה טוענת  ש 'גם בראש השנה וגם בסוכות היינו אצל הוריך' אתה חייב מיד לענות "מה את משווה לי חביתה ושוקו בסוכה עם הכאב ראש של  ליל הסדר?!" או ההפך כמובן. הכל לפי המצב ומידת האינטרס.

אף אדם שפוי לא רוצה להיות בעמדת המארח כשמדובר על 30 בני משפחה, אהובים ככל שיהיו. מדובר בעבודה קשה, ניקיונות בלתי נגמרים ותריסים שנופלים לך על הראש. אתה זוחל לבד בחושך בארונות שלא ידעת על קיומם, סוחב סלים עצומים מהסופר, מעמיס כסאות מהשכנים, מזיז רהיטים, או בקיצור חווה עבודת פרך שרק אבותיך היו מורגלים בה.

אם בכל זאת אירוח ליל הסדר  נפל עליך, תנחומי .אבל אל ייאוש .עם היערכות נכונה גם עם זה אפשר לחיות. שמע חבוב, נגמרו הימים של  'האורחים באים קלים יוצאים כבדים.' הטל על האורחים מבעוד מועד משימות קטנות ומדויקות. שולה תביא חרוסת, שלמה יטגן דגים, דליה בשר וסבתא שמתקשה לעמוד, תשב ותגלגל קניידלך. אם תנהל נכון את המבצע תצטרך במקרה הגרוע רק לערוך שולחן ולארגן כמה כסאות.  למרות שאני מכיר כאלה שגם את זה הצליחו להפיל על האורחים. הצלחת? איחוליי .קבל ממני את התואר 'עזריאלי הקטן'. הפכת לאיל נדל"ן שמשכיר שטחים מסחריים לאנשים. בדיוק כמו גן אירועים, האורחים אחראים לאוכל ולאביזרים ועוד נותנים לך מתנה. לא עשית כלום ועוד קוראים לך מארח! יפה.

 40 שנה במדבר?  10 דק מכפר סבא!

אם שפר עליך מזלך וקיבלת הזמנות מכמה מארחים, בחר את ליל הסדר הקרוב לביתך. מועצת גדולי הפקקים קבעה שעד עשרה קילומטרים זה סביר. אין מראה עצוב יותר מטורים איטיים של מכוניות שזוחלות בשעות המתות שאחרי ליל הסדר. לא זו בלבד שנהגת את ההלוך ממטולה עד ערד במכונית עמוסת סירים שטפטפו לך בבגאז', אתה נוהג את החזור כמו סמרטוט שיכור, בזמן שבני המשפחה נוחרים וממלמלים מתוך שינה "עבדים היינו במצרים". ברגעים כאלה אתה מצטער שלא נשארנו במצרים.

אורחים מחו"ל

אם הוזמנת לסדר אצל אחרים וגם החליקו לך את זה שבאת בידיים ריקות – אתה תותח. אבל דע כי יש עוד מלכודות. אורחים מחו"ל למשל מחייבים משנה זהירות. גם אם מחמיאים לך על האנגלית, אתה לא רוצה להיות המתרגם הרשמי של ההגדה. זו עבודה קשה ומתסכלת בעיקר כשצריך לתרגם משפטים כמו  "שפך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך".  אין דרך לצאת מזה טוב. גם הניסיון להצביע על אימא של אישתך במובן 'חמתך' לא יעבוד, למרות הזעם המוצדק שצברת עליה במשך השנים. גם אם התייר יאמין לך, מדובר בהכללה מסוכנת. זה נכון שהגויים לא סובלים אותנו אבל האם עובדה זו מצדיקה להשליך עליהם כמויות מטורפות של חותנות, שחלקן אגב כבדות מאוד? עוד שתי מלכודות  שיש בכל משפחה: הדוד המשתכר  שדופק על השולחן בקטע המהיר של "אחד מי יודע", והדוד שתמיד רצה להיות בצמד רעים וממלמל בסוף הערב יובובום בוי בוי ביו על כל מני שירים. מה שמדליק זה שגם אם הוא שר "אתה תותח " או "אלינור ריגבי "זה ישמע כמו טוביה החולב. תנסו את זה .

אפיקומניה

מנהג חביב שעלול להפוך לכאב ראש גדול. לסבים יש נטייה חמורה לשכוח מה שהבטיחו לנכדים. אופניים, קורקינט, ארנב, תוכי, יום כיף בלונה פארק, יחידת נופש בקלאב הוטל…

אחרי ארבע כוסות ואחרי ששיחררו כפתור בחגורת המכנסיים  מרוב אוכל , הם מוכנים גם לתת לנכדים מניות בפייסבוק רק שירדו מהם. הנכדים לעומת זאת לא שוכחים וחודשים רבים אחרי האירוע עוד ממשיכים לנג'ס 'סבא הבטיח, סבא הבטיח'. עצה שלי , אל תקחו אחריות על ההבטחות של סבא וסבתא ואם אין ברירה תחתימו אותם על משהו, כדי שאם הסכסוך יגיע לערכאות יהיה לכם מסמך חתום ביד. תזכירו גם לסבא שהבטחות צריך לקיים וזה בלי שום קשר למצב הבריאותי שלו. אתם הרי לא רוצים להיות אלה שבחול המועד יעמדו בשמש בתור לגלגל הענק בלונה פארק,או בסחנה עם עוד אלפי משפחות מתרבויות שאת חלקן מעולם לא פגשתם. זה עלול להיות הלם לא פשוט.

שונא מתנות יחיה

למארגני המחאה החברתית – הנה  נושא שעדיין לא טופל.  אף אחד לא זקוק למתנות שמביאים בפסח. שוב ספר מתכונים, פיירקס, אגרטל, סיר, מפה ותחתיות לקפה. מי צריך את זה? מישהו פעם קיבל מקדחה טובה? ארגז כלים? אייפד 3 ? כרטיס לליגת האלופות? זו קנוניה של רשתות השיווק שמשכנעות נשים לקנות מתנות שהן לא אוהבות לנשים שלא צריכות אותן. אתם  קונים להם משהו שהם לא צריכים, הם מחזירים לכם בקניית משהו שאתם לא צריכים ואח"כ כולם מבזבזים שעות בלנסוע לחנויות, לשרוף דלק ולנסות להחליף את המתנות במשהו ראוי. תסגרו מראש עם המארחים: נביא לכם כלום ובשנה הבאה תביאו לנו בדיוק אותו דבר.

מלון

לי אישית עוד לא יצא להנות מליל סדר במלון. הייתרונות ברורים אבל יש מינוס אחד קטן. לא רצוי שהילדים יסתובבו בשטחי העבודה של המלון. הם עשויים להתקל בכל מני אנשים שמנקים מסדרים וממרקים, שואבים ליכלוך מהבריכה ומסדרים מיטות בחדרים.לעיתים אלו אנשים עם שכר מינימום ומטה ולפעמים עובדים זרים. אם הילדים יראו אותם בפעולה זה עשוי  להתנגש עם המסר של 'עבדים היינו' אכזריות פרעה ואל תעשה לחברך.אח"כ הם עוד ישאו שאלות וחבל.

אלה פחות או יותר הכללים. תשמרו עליהם והם ישמרו עליכם. תבלו, תיהנו, תאכלו ותזכרו שאם שותים לא נוהגים.

בברכת חג שמח לכם ולשכנים.

ואם מדברים על חגים  ועובדים זרים  הנה קטע משעשע בנושא.