
זה לא נעים לראות מזגן סגור – טליק לזר
השבוע, כשאירחנו בשישי בערב כמה חברים, החליטה הגברת הראשונה שהאירוע יתקיים במרפסת. לא הועילו המחאות, החום והלחות. אין כמו אוויר צח, היא הסבירה לי, ובמרפסת דווקא יש רוח ודי נעים.
האירוע יצא לדרך, ובאמת ראיתי שהיה נעים לכל היתושים שהגיעו. את המזגן בסלון השארתי כמובן דולק, ובכל הזדמנות שמישהו רק רמז שהוא רוצה כוס מים או מאפרה, מייד התנדבתי לשרת אותו וכך גנבתי עוד כמה דקות במזגן. התנדבתי גם לשטוף כלים ולנקות את המטבח, והייתי מוכן גם לרצף את הסלון מחדש באבני פסיפס.
למחרת, כשנסעתי לנגב ועצרתי בתחנת דלק לקנות סודה קרה, ראיתי מכונית פרטית שחדרה דרך הוויטרינה לתוך המזנון ונעצרה מילימטרים ממקרר המשקאות. היו שם שני פצועים והמשטרה חוקרת, אבל לי אין ספק שמדובר בנהג/ת שבגלל החום החליט/ה לוותר על ההליכה מהרכב לדלפק.
מבחינתי, המזגן הוא אחת ממאה ההמצאות החשובות של המאה, קצת אחרי המטליות הלחות ואפליקציית ווייז, אבל עדיין מעל ערוץ הכלבים, הסביח והבמבה במילוי במבה.
בילדותי, אי שם בשנות השישים בבאר שבע, עוד לא שמעו על מזגנים. אצלנו בבית היו רק שני מאווררים, כולל השכלול המטורף שאיפשר להם לזוז מצד לצד. בחום של באר שבע ישבנו מעולפים ובלי חולצה, מחכים שיגיע תורנו לזכות בשלוש שניות של משב רוח מהמאוורר.
המסודרים יותר כלכלית זכו להתפנק בסמל סטטוס יוקרתי – קופסת פח כחולה בשם דזרט קוּלר. למיטב זיכרוני היא הונחה על הגגות, ובתוכה צמח מסתורי שעליו טופטפו מים, בציפייה שמשב רוח טבעי יחדור אל אותו צמח לח וייצור אפקט של קירור בבית. ההמצאה המופלאה לא שרדה הרבה זמן, אולי כי היצרנים לא הצליחו לשכנע את הרוח לעבוד אצלם ולנשוב לתוך הקופסה באמצע הקיץ.
גם במכוניות לא היו אז מזגנים, והמתקדמים היו מתקינים מאוורר קטן ומיותר על הדשבורד, שעזר בערך כמו בובת הכלב המהנהן שישבה לידו. הנסיעה מבאר שבע לחוף באשקלון בפיג׳ו 403 היתה סיוט, אבל לפחות היתה טמונה בה ההבטחה שמחכה לנו בילוי בים.
החזרה כבר היתה גיהינום מוחלט. האוטו, שחיכה שלוש שעות בשמש, רתח, פנים המכונית הפך לארגז חול, המושבים היו דביקים, וכבר לא חיכתה שום הבטחה בקצה (חוץ מבית עם ונטילטור).
ב־2017 מזגן הוא מוצר צריכה בסיסי בישראל, מבוקש יותר ממטען לסמארטפון וממוחמד דף. אם אויבינו רוצים לפגוע בנו קשות בלי להזיע יותר מדי (בטח יחסית לחודש יולי), הם צריכים בסך הכל לחדור למחשבים של חברת החשמל ולייצר הפסקה בין 12 ל־2. שעתיים ביום בלי חשמל, בלי אינטרנט, סלולר, מקרר, טלוויזיה ובעיקר מזגן יפרקו את המדינה ויביאו ליציאה למלחמת־נגד מוצדקת מתמיד, שתכונה מבצע "חומת מזגן", או "אגלי זעם". זה בתנאי שבטנקים שלנו יש מזגן.
אבל גם היום, כשבכל בית ישראלי יש יותר כוחות סוס מבאורווה, הקיץ ממשיך לייצר תסריטים קיצוניים. השבוע התרחשה בביתנו דרמה שכמותה אתה רואה בדרך כלל בסרטי אימה. במשך שלושה ימים רצופים, בכל פעם שחזרתי הביתה לדירה הריקה, מצאתי מזגן אחר פועל במלוא המרץ. מייד האשמתי את כל בנות הבית, צעקתי שאני לא יכול יותר לשלם את חשבונות החשמל המטורפים, והן מצידן נשבעו שידן לא היתה במעל.
תהיתי מי לכל הרוחות מסתובב בבית, ואם יכול להיות שאפילו לג'וקים היה כל כך חם שהם הדליקו את המזגן בהיעדרנו. רק כשהגיע הטכנאי לבדוק התברר שמישהו השאיר את השלט על מצב אוטומט, מה שהורה למזגנים להידלק בשעה מסוימת. ככה זה כשיש לך מזגן מתוחכם מדי. מזגנים הם כמו ילדים – אתה רוצה אותם חכמים, אבל לא יותר חכמים ממך.
הסרט "נקמת המפוצלים" שהתרחש בביתי העלה אצלי מחשבות נוגות לגבי העתיד, שכולו בתים חכמים ומכוניות אוטונומיות. אם מישהו יתכנת את המכונית לא נכון או סתם יישב לה על השלט, היא תיקח אותו כל בוקר לעפולה למרות שהוא עובד בפתח תקווה.
בעניין המזגנים עוד לא פתרנו בעיות עכשוויות יותר. גם היום, קשה לצאת טוב משינה קיצית. קר מדי יעשה אותך חולה ועצבני, חם מדי ישאיר אותך בריא, אבל עצבני ומסריח.
שינה עם מזגן פנים רבות לה. השארת חלון פתוח – תכניס אוויר צח, אבל תפגע ביעילות המזגן. ויש גם את שיא החוצפה והשחיתות – שינה עם מזגן ושמיכת פוך. ויכוחים ליליים בין בני זוג בסוגיית ״האם לישון עם מזגן?״, כשהבעל בגופייה והאישה עם דובון, כבר גרמו לזוגות להיפגש על מדרגות הרבנות (למרות שעל המדרגות אין מיזוג).
ההתלבטות הנצחית בין מזגן למאוורר כוללת דילמות קיומיות, למשל אם עדיף להתעורר בבוקר בהרגשה שבלילה הפכת לטילון, או בתחושה שהצוואר שלך יותר תפוס מטלפון של טכנאי מזגנים בקיץ.
גם במקומות העבודה נחלקים העובדים בין מחנה ה"חם לי" למחנה ה"קור כלבים פה", כולל מינוי עובד ניטרלי למתווך בין הצדדים, שלפסיקתו לגבי הטמפרטורה במשרד יהיה תוקף כמו של המגשר בהדסה.
טכנאי המזגנים הופכים בקיץ ל־VIP, שהגעה שלהם לביקור בית משתווה לביקור של בריטני ספירס בישראל. כבר כשאתה מתקשר אליהם אתה מרגיש כמו מישהו שמנסה להזמין לדייט מישהי שכל העיר מחזרת אחריה. אתה מנסה לעשות רושם טוב, להסביר למה אתה ומזגנך ראויים לקבל שירות מהוד מעלתו איציק מזגנים, ואפילו לא מעז להעלות את עניין הכסף. אל תדאג, זה עוד יעלה.
למרות זאת, לא בטוח שצריך לקנא בטכנאים; בזמן שכולנו בקיץ משתדלים לבלות רק בחללים ממוזגים, טכנאי המזגנים הוא היחיד שיודע מבעוד מועד שבכל מקום שאליו הוא מגיע המזגן תמיד יהיה מקולקל.
אחת הדילמות הסבוכות בתחום דיני המזגנים נוגעת בשאלה אם כשאתה יוצא מהבית לזמן קצר יש לכבות את המזגן (מה שיגרום לך להזיע כשתחזור) או להשאיר אותו דולק (מה שיגרום לך להזיע כשתקבל את חשבון החשמל). אחרי בחינה של כל הצדדים בסוגיה המורכבת הבנתי שצריך לגבש נוסחה מתמטית, שתשקלל את זמן השהייה הצפוי בחוץ, את הטמפרטורה בחוץ ובבית ואת מצב האוברדראפט שלך. לאפליקציה שתציג את התוצאה יקראו ״קמצן או מזגן״, ואני מתכוון לפתח אותה מייד כשאצליח להקים את עצמי מהספה.
בכל מקרה, אני מאמין שבעתיד נחיה בעולם שכולו ממוזג, גם מחוץ לבית. גוגל או פייסבוק ירשתו את העולם באוויר קר, ערים שלמות יצוננו דרך האינטרנט, ואנחנו רק נצטרך לזכור את הסיסמה שלנו למזגן. זה לא חלום, אם כי ייתכן שהחום עושה לי הזיות. √
ולכמה תגובות שקיבלתי היום:
כותב טל כץ:לגבי השאלה הכלכלית שהצבת לפתחי (מעל גבי העיתון) לגבי הפעלת מזגן בבית ריק, התשובה אינה מסובכת ואינה דורשת אפליקציה. מחיר הפעלת כל 1 כח-סוס של מזגן, טרמוסטט על 24 מעלות, בבית ריק שחלונותיו סגורים היטב, עולה כ-30 אג לשעה.
יצאת מהבית ל-3 שעות והשארת מזגן של 3 כ"ס פועל – עלות צריכת החשמל ברוטו כ-2.70 שח (או 1.70 שח בלבד נטו, תוך התחשבות בשעתיים הבאות).אתה נמצא ב-34 מעלות בחוץ בשילוב של 70% אחוז לחות (Real-Feel=48 מעלות צלסיוס), אתה נכנס הביתה לאוויר יבש של 24 מעלות, כלומר Real-Feel=24, ואז אתה אומר "א-מחייה" ביידיש, ללא קשר למוצא שלך.אם 2 השניות הללו של ברכת "א-מחייה" שווה לך תרומה של 2.70 שח ברוטו (או 1.70 שח נטו), לביצור מעמדם ומשכורתם של עובדי חברת החשמל, אז כדאי לך להשאיר מזגן פועל.(מנגד, אם סגרת את המזגן, כאשר אתה חוזר הביתה ומפעיל אותו, המזגן צריך "להתגבר" על החום שצברו קירות הבית והחלל במשך 3 השעות הללו, ולכן בשעה הראשונה להפעלתו הוא יצרוך חשמל בצורה מוגברת מאד, לכן החיסכון בחלופה של אי-ההפעלה לא יהיה 2.70 שח, אלא בערך 1.70 שח בלבד, בשל הסיבה המפורטת).בקיצור, ובמסקנה כלכלית: מיום 01 ליולי ועד 16 לספטמבר, מזגן פועל 24/7 , למעט יציאות לחו"ל. לפני ואחרי תקופה זאת, בהתאם לשיקול הדעת.
כותב מוטי מרגלית:
קראתי בהנאה את הכתבה
כאחד שהגיע כילד לאילת בסוף שנות החמישים, אני יכול להעיד שגם אצלנו היה מכשיר הנפלאים הזה, שפיזר את החום שווה בשווה בין כולם.
הדזרט-קולר הומצא באוסטרליה, ושימש אותנו שנים רבות. לקוביה זו היו שלוש קירות של קש, ובמרכז היה מעין ונטילטור, שדחף אויר שקורר מעט ע"י מים שטיפטפו על קירות הקש.
את המכשיר הניחו בכל פתח, ולא רק על גגות הבתים.
מצ"ב תמונה (מתוך "ערב ערב באילת").
בברכה
מוטי מרגלית |
מנצל את הבמה המכובדת לעדכן את מי שקרא עד לכאן ומעוניין : ב 24.7.17 אני מופיע במפגש עם קהל בטוקהאוס, יריד המזרח נמל תל-אביב. בית להרצאות עם בר מסעדה. המקומות לא מסומנים. דלתות המקום ייפתחו בשעה 19:30. לפרטים נוספים www.talkhouse.co.il