איור טליק לזר
בחודשים האחרונים אני קורא בעיתונים שישראל הפכה שוב למעצמה בתחום חדי הקרן, אותן חברות הייטק ששוויין עולה על מיליארד דולר ועל העצבים של כל מי שלא בעסק. מדובר בכל מיני צעירים מעצבנים בני פחות מ־30, שהחלב סויה עוד לא יבש משפתיהם, הם מתנייעים למשרד עם סקייטבורד או קורקינט (למרות שיש להם בבית טסלה חדשה שמחוברת לשקע בחניה), לובשים טי־שרט מלוכלכת ונועלים נעליים בלי שרוכים, רוב היום הם משחקים ביליארד ושותים מיץ גזר במטבח המפונפן של המשרד, ויש להם בבנק 100 מיליון דולר. אם שאלתם את עצמכם למה אתם לא יכולים לקנות דירה, זה גם בגלל שהחבר'ה האלה עוברים בימים אלו מדירת השותפים המבולגנת שלהם לפנטהאוזים ברוטשילד ומעלים את מחירי הדירות בעיר.
הסיבה להצלחה המטורפת של רוב הסטארטאפים הללו היא לא שיש להם מכירות מטורפות, אלא שהקורונה העבירה מדינות וחברות לעבודה מהבית ואילצה את העולם הטכנולוגי להשקיע בביטוח ובבנקאות אונליין, בשירותי ענן ובאבטחת מידע. בנוסף, מכיוון שהמשקיעים לא מצאו נתיב השקעה יותר אינטליגנטי לכסף שלהם, אז במקום שהוא יירקב בבנק הם מעדיפים להמר איתו על כל יוצא 8200, אפילו אם הוא היה השקמיסט שם, שהרעיון היחיד שלו הוא לאפליקציית
אר.בי.אנד.ביסלי (לחץ כדי לדעת אם החטיף בשקית טרי).
קל לזלזל בחוכמתם של המשקיעים, וכולנו חכמים גדולים בדיעבד. הרי בינינו, אם היה בא אליכם היזם של ווייז עם הרעיון ההזוי של רשת חברתית משולבת בג'י.פי.אס בטלפון הנייד, לא הייתם מבזבזים עליו לירה, והייתם מעדיפים להשקיע את הכסף בענף יציב עם עתיד בטוח כמו ספריות הווידאו. אם מישהו היה מציע לכם לפני כמה שנים להשקיע באפליקציה מפוקפקת של שיתוף תמונות בנייד עם כל מיני פילטרים של אוזני כלב, או ברשת חברתית המכונה פייסבוק, הייתם אומרים שאין לזה סיכוי, הרי יש כבר אתר בשם ״חבר'ה״.
עבדכם הנאמן אולי נראה לכם דביל, אבל כבר פרסם כאן בעבר כמה רעיונות שיכלו להפוך לאם־אמא של החדי קרן, אם רק מישהו מקרן פיטנגו, או לפחות ירקן שמוכר פיטנגו, היה מרים את הכפפה. אני לא מאלו שנוהגים להגיד אמרתי לכם, אבל זה בדיוק מה שאני אעשה עכשיו. הצעתי בזמנו את האפליקציה שתדווח לכם שהגז בבלון עומד להיגמר כדי שלא תיתקעו בלי, וגם את האפליקציה להלשנה על נהגים עבריינים שקראתי לה: "המלשיתוף" או "ש.ש.ש" (שיימינג שווה שקלים), שבה "כל נאמן מידע שימסור אינפורמציה מועילה על נהג עבריין מנאייק, יזכה בעמלה של עשרה אחוזים מהקנס, מה שיעודד אזרחים להפוך לשטינקרים מועילים לחברה". אחר כך הרלב"ד העתיקו אותי ויצאו קצת מנאייקים בעצמם כשלא שיתפו אותי ברווחים.
הצעתי לעולם העסקי את iWas, אפליקציה המאפשרת לך לסרוק את השומר בכניסה לקניון ולגלות מה היה משלח ידו ברוסיה, ואת ה־iDafni. אפליקציה לסריקת גופו של מפגין חברתי ברוטשילד כדי לזהות אם הוא באמת בעניין של המחאה או סתם בא לחפש בחורות זורמות.
הצעתי את iRiv, שמקליטה ריבים בין בני זוג וקובעת מי צודק, בין היתר תוך השוואה לריבי עבר ובדיקה אם הטיעונים אינם משומשים וחבוטים. אם האפליקציה שומעת את הביטוי "בזמן האחרון אתה לא מתייחס אלי", המכשיר נכבה לשבוע.
הצעתי גם את iTumtum, אפליקציה המחשבת כמה שעות בזבזת במשחקים מטומטמים באייפון ומה היית יכול לעשות בזמן היקר הזה בקריאת ספרים, במפגש עם חברים ובזמן איכות עם הילדים – וכמה אפליקציות חשובות שיכלו להכניס לך כסף יכולת לפתח בזמן הזה.
אבל אני לא מאלו ששוקטים על השמרים, בוכים על חלב שנשפך או אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה (לפחות עד שאני אצליח לממש את הרעיון שלי לאפליקציה שמאפשרת לאכול עוגות ולהשאיר אותן שלמות). לכן אני מציע כאן רעיונות חדשים ורעננים, שמי שישקיע בהם וישאיר לי אחוזים קטנים על הרעיון, מובטח לו שלא ישים את כספו על קרן הצבי ויהפוך בעצמו לחד קרן.
הבנקים מעמידים פני חדשנים בני חדשנים, אבל הם וכל מיני רשויות מעצבנות עדיין מסרבים לקבל אישורים שונים באימייל או בווטסאפ, ומכריחים אותנו לשלוח להם נייר חתום בפקס, כאילו לכולנו עדיין יש בבית מכשיר פקס שניצב בגאון ליד הפתילייה והגרמופון. לכן אני מציע את הפקסופֵג – אפליקציה שבעת הצורך תשתמש בגליל הנייר הסופג שניצב במטבח כדי לשלוח פקסים. עוד לא לגמרי פיצחתי את הטכנולוגיה שבה זה יקרה, אבל אני בטוח שיוצאי 8200 יפתרו את זה בחמש דקות.
√ iRest – אפליקציה לשעון יד דיגיטלי, שתזהיר אותך מפני הנודניקים שבדיוק סיימו לרוץ מרתון או לרכוב על אופניים לאילת ובחזרה, ועדיין נשאר להם כוח להשוויץ בפניך שהם עשו את זה, בזמן שאתה מתעצל להביא למיטה קערה לקליפות של הפיצוחים. בגרסה היקרה היא גם יכולה להזהיר אותך במפגשים חברתיים מפני נשים ששומרות נגיעה (l-t-gabi), או מאנשים שלא התחסנו נגד קורונה (lo-co).
√ aMazon (או Food Professor) – חיישן בטלפון הנייד או בשעון, שימשש עבורך את הלחם, יזהה אם האבטיח מתוק או רקוב, אם המנגו רך מספיק ואם האבוקדו ירוק מבחוץ אבל שחור מבפנים. אף אחד הרי לא באמת מאמין לתאריך התוקף של מוצר. האפליקציה תאפשר לבדוק חלב, גבינות ומוצרים אחרים, ולגלות כמה ימים באמת נותרו להם לפני שילכו לזבל.
√ Zooz – אחרי זום הגיע הזמן לאפליקציה שתהיה תוסף חמוד לשידורי הטלוויזיה: כשכל מיני דבילים נעמדים בשידור מאחורי משה נוסבאום או ברהנו טגניה, יעלו באופן אוטומטי מעל המציצים כיתובים כמו "דביל" או "טמבל" בצירוף שמם, ויגרמו לבני המשפחה שלהם להתבייש לצאת מהבית, מה שעשוי להקטין את ממדי התופעה.
√ Facepook – לא הכי פוליטיקלי קורקט וקצת חודר לפרטיות, אבל האפליקציה הזו תציג את פרצופו של מי שנהג בחוסר לויאליות ושחרר קטנה במעלית. בִמקום שכולם יהיו חשודים ויאשימו חפים מפשע על לא עוול בבטנם, האפליקציה תעשה שיימינג למשחרר החצוף ותגרום לסלולרי שלו לצפצף בקול של נפיחה.
√ Fake News (או פלסטימטר) – חיישן שישים קץ לספקולציות אם למן דהוא יש פאה, אם ההיא עשתה שפתיים, ומי מתחה פנים או השתילה סיליקון בחזה.
√ WazeMir – תוכנת ניווט לקשישים שכבר לא ממש כשירים לנהוג, אבל מתעקשים להמשיך לעלות על הכביש.
√ AppChee – אפליקציה שאומרת לך מתי הגיע החורף וצריך להפסיק לישון עם מזגן ולעבור לשמיכת פוך.
√ TikTik – אפליקציה שלפני יציאה מודיעה לנשים (וגם לבעלים) אילו דברים מיותרים הן שמו בתיק.
√ Tender – טינדר לקיבוצניקים.
√ NetLix – אפליקציה שימושית כשמישהו מציע לך ביס מארטיק – היא תגיד לך מאיזה צד שלו עוד לא ליקקו.
√ PeeC – אפליקציה שמגלה אם העיתון הזה כבר היה בשירותים.
