logo

לא רואה ממטר

לא רואה ממטר - איור טליק

לא רואה ממטר – איור טליק

לא רואה ממטר

 

כל גבר בגיל העמידה מכיר את התופעה . אתה יושב בקולנוע, לועס פופקורן בכיף אבל משהו לא מסתדר לך בעלילה. אשתך לא מבינה איך לא שמת לב שהבחורה בסרט היא בעצם אחותו של הגיבור, כולם צוחקים סביבך אבל אתה לא מבין על מה ולמה. כשזה קורה פעם שנייה תוך שבוע, ואתה מאבד את קו העלילה מול פרק חדש של  בוב ספוג, אתה מבין שבשקט בשקט מתבשלת כאן בעיה. הפיצוץ מגיע כמה ימים אחרי כן כשאתה רוצה לשלם את חשבון החשמל ולא מוצא אותו. אחרי שתי התראות בצבע בז' מרגיע ועוד אחת בצבע אדום זועק, אשתך צועקת עליך "איך לא ראית?? החשבון היה כל הזמן על השולחן!" אז אתה מבין שאתה צריך משקפיים.

פתאום הכל מתחבר לך.  אתה מבין למה כבר שנתיים לא הצלחת לקרוא ספר. לא כי אתה לא אינטיליגנט, כי העיניים מתעייפות ונסגרות אחרי עמוד אחד. אתה עייף גם בגלל היד  שאתה נאלץ להרחיק עוד ועוד כדי לקבל פוקוס. בדיוק כמו עם האוברדראפט, ההתקרחות, או הרומן של אשתך עם המורה לנהיגה של הילדה, בנושא הראייה כולנו בהתחלה חיים בהכחשה. אתה שהיית הצלף של המחלקה במטווחים, שהיית רואה את השכנה מתקלחת מהקצה השני של הרחוב, שגם בלילה חשוך היית קולט מטבע של שקל מתחת לאוטו, פתאום מפספס את היציאה באילון כי לא ראית את השלט.

בדיוק כמו עם האוברדרפט, ההתקרחות או הרומן של אשתך עם המורה לנהיגה של הילדה, – גם בנושא הראייה, בהתחלה כולנו חיים בהכחשה

לקח לי קצת זמן להתרגל, אבל העולם חזר להיות בפוקוס מושלם. עצי תפוז התגלו כתמרורי עצור, ושלטי פרסומת משולשים התבררו כתמרורי זכות קדימה

 

[/quote]

אצלי הכתובת תמיד הייתה על הקיר, רק מה, לא ראיתי אותה.

את המשקפיים הראשונות שלי קיבלתי בכיתה א׳. הרופא קבע  שיש לי עין עצלה ואני חשבתי לעצמי שטוב שלא בדקו את שאר האיברים כי גם הם לא ממש חרוצים. כדי לאמן את העין הסוררת הדביקו לי על עדשה אחת מן תריס שחור סטייל משה דיין, שאמור היה לגרום לה להתאמץ יותר.  אחרי חודש של הצקות ובדיחות ארסיות שרק ילדים מסוגלים להמציא, ובניסיון אחרון להציל את המעמד החברתי שלי, זרקתי אותן לפח ושמתי את הפרק האומלל הזה מאחוריי.

 

40  שנה אחר כך הבנתי שאותו חטא קדמון אחראי כנראה לזה שאני זקוק לפנס מגדלור כדי לקרוא תפריטים במסעדות , שזה מסביר למה אני מכווץ את הפנים שלי כמו כלב סיני מקומט כשאני קורא עיתון, ולמה באיי פון שלי האותיות מוגדרות  באופציה ״גדול מאוד ״ וממלאות את כל המסך, כך  שלוקח לי יותר מדקה לקרוא sms שכתוב בו ״ איפה אתה?״.

 

בנסיבות עגומות אלה הביקור אצל אופטומטריסט היה בלתי נמנע, ולמרות נסיונותי לרמות נכשלתי במבחן הראייה. לא זיהיתי את המספרים על הקיר ולמרות שהתחננתי לרמזים (זה שתיים שם למעלה? שלוש? זה מספר ראשוני?) האופטיקאי לא רצה לשתף פעולה." אתה צריך משקפיים גם לקרוב וגם לרחוק, או שאני יכול לעשות לך משקפיים מולטי פוקליות"  הוא אמר, ולמרות שכבר השתכנעתי שמשקפיים הם מוצר צריכה בסיסי, זה לא הפך את הבשורה לקלה יותר.

 

הייתי חצוי. מצד אחד  המשקפיים הוסיפו לי ארשת מכובדת ורצינית שאותה אני מנסה להציג ללא הצלחה כבר שנים, מצד שני המחשבה שמעתה והלאה, הדבר הזה  יהיה תלוי לי על האף עד יומי האחרון, ואולי קצת אחרי זה, לא באה לי טוב בכלל. לא מספיק שאני בקושי חי עם זה שאני אבא אז עכשיו יחשבו שאני סבא??

 

 

יצאתי מחנות המשקפיים עם שלל רב. זוג לקרוב , זוג לרחוק וזוג אחד המקמבן את שניהם כשבנושא התדמית אני מנסה ומצליח לבלבל את היריב. במשקפיים היומיומיות שלי יש משהו שמשדר קצת יאפי מתנשא, אך גם קצת ערס אעווואר שלא ממש רואה טוב. לראיונות בטלוויזיה קניתי משקפיים עגולים שמשדרות "סחבק הוא אדם משכיל ורחב אופקים" ולאירועים חברתיים של הברנז'ה רכשתי משקפיים בצבעי דגל שוויץ שמקנות לי מראה צעיר ושיקי, למרות שאשתי אומרת שאני מזמן כבר לא. בנושא משקפי שמש התקמצנתי והלכתי על סתם עדשות כהות שמתלבשות על המשקפיים. נראה לי מיותר  להשקיע. אולי  כי בתוך תוכי אני מקווה שאולי כמו שפעת, קוצר הראייה ייעלם וה 6:6 יעשה קאמבק.

 

מה שמדהים במשקפיים זה הפרספקטיבה החדשה שהן נותנות לך. לקח לי קצת זמן להתרגל אבל העולם חזר להיות בפוקוס מושלם.  עצי תפוזים התגלו כתמרורי עצור, ושלטי הפרסומות המשולשים  התבררו כתמרורי זכות קדימה. גיליתי שהבנות שלי ואישתי נראות מצוין ושלקטנה בת העשר יצאו כבר שיניים. עוד גיליתי שהאוכל הרבה יותר טעים יותר עם משקפיים, וכל ביצת עין נראית כאילו חיים כהן רקח אותה. חוש הראייה המשתפר יצר תגובת שרשרת מפתיעה. באופן לא צפוי התחדדה לי גם השמיעה.התחלתי להבין מה קורה בסרטים, לקרוא הורוסקופ,  וגיליתי שהמציאות בארץ יפה יותר ממה שזכרתי. האייפון התרחב מאוד ונראה לי כמו אייפד , הטלויזיה הפכה מדגם ישן ל48 אינץ', המכונית המג'ויפת התגלתה כמודל די מתקדם, וככה בשנייה הבנתי שנחסכו ממני אלפי שקלים. פתאום הכל הרבה יותר ברור לי. אוקיי לא הכל.. חוק הלאום למשל, או מחיר מטרה.. או הסיפור הזה עם גבי אשכנזי ואהוד ברק, אני עדיין לא מבין מה כל אלה בעצם אומרים.. אבל לגבי השאר, איזה שדרוג!

כדי לא לפספס אף זיפ אני שוקל להתחיל להתגלח עם משקפיים, ואם אשתי תסכים יש מצב שנתרגל סקס עם משקפיים. גם כדי לוודא שזו באמת היא, וגם כי אני מאמין שבני זוג לא צריכים להסתיר כלום אחד מהשני.

 

ובכל זאת אני מעדיף לוותר על המשקפיים בפגישות עם מנהל הבנק (אין לי כוח לקרוא את האותיות הקטנות..), כשאני מביט בתעודות שהבנות מביאות, וכשבתיבת הדואר מחכים לי מכתבים מהרשויות. לכם קוראי היקרים, בעלי מספר עדשה מ 1 ומעלה, אני ממליץ לוותר על משקפיים כשאתם קוראים עיתון. לא כל דבר חייבים לראות בפוקוס מלא. החדשות לא תמיד טובות, בעולם קורים דברים רעים, ולא כל דבר צריך לדעת.  נסו ותיהנו.

יאיר ניצני הוא בעל טור בישראל נשוי ואב לשלוש. . חבר בלהקת תיסלם מ1980 וחובב מזון עתיר קלוריות. ניהל את חברת התקליטים הד ארצי בשנות ה80, מגיש בטלויזיה, וברדיו ,מרצה ועורך טיקסי חתונה אזרחיים. הוא נפגש עם קהל בערב בשם״ מרים גבה״ ברחבי הארץ. סיפרו הראשון ״מרים גבה״ המבוסס על הטורים מ״ישראל היום״ יצא לאור באוגוסט 2014 המשרד 035617711 הרצאות: עינב 0546671167 פניות בנושא תיסלם באתר הלהקה www.t-slam.com, יאיר מחתן - באתר טקסים html/יאיר-ניצני./http://www.tkasim.org.il

כתבו תגובה

*

captcha *