מדריך ניצני לליל הסדר

המדריך המלא ללייל הסדר ואחריו – טליק לזר

חג שמח, קוראים כשרים. אם אתם קוראים את הטור הזה לפני ליל הסדר, אז או שהסדר לא בביתכם ויש לכם זמן פנוי להתרווח ולקרוא עיתון, או שהסדר כן אצלכם, ויש לכם בן זוג שהוא/היא בעל/ת יכולות ארגון ובישול מרשימות, ושמבין שהדבר הכי מרשים שאתם יכולים לעשות כרגע הוא לא להפריע. אפשרות נוספת היא שהסדר אצלכם והבית בשיא הלחץ, ואתם מנצלים הפוגה רגעית להסתגרות בשירותים או בארון כדי לגנוב קריאה בעיתון עד לרגע שבו תישמע השאגה המצמררת "איפה את/ה?!!!"

אם אתם קוראים את השורות הללו אחרי ליל הסדר, אתם בוודאי נינוחים יותר. אולי אתם מתרווחים עכשיו על הספה שמרופדת בשכבה דקה של פירורי מצה אחרי שהאורחים הלכו באמצע הלילה, ואולי נהגתם מאה קילומטר בפקק לכל כיוון, אבל לפחות אין לכם עכשיו חמישים כסאות לפזר חזרה בין השכנים.

לטובת כולכם אני מגיש את המדריך האלטרנטיבי לליל הסדר, שיפרוש בפניכם את מפת האיומים שבכל סדר וסדר קמים עלינו לכלותנו, ויסייע לכם לעבור את התופת המשפחתית בשלום. כנאמר, עברנו את פרעה, נעבור גם את הדוד הטרחן הזה.

גם אם אתם חשים שהטור הזה הגיע אליכם מאוחר מדי, גזרו ושמרו. לכל פסח יש פסח שאחריו, ויש להניח שהתובנות שיובאו כאן כוחן יפה גם לשנת 2050.

בערב הסדר

הנסיעה עם הסירים. אם נבחרתם להכין ולשנע את סיר מרק הקניידלעך, כנראה שאתם בשלנים מעולים או סתם פראיירים. לא זו בלבד שהוזמנתם לסדר, המארח גם זרק עליכם את כל העבודה. עכשיו עליכם להוביל את הסחורה הרטובה בנסיעה של שעתיים בפקק הכי גרוע בשנה. השילוב בין לחיצות תכופות על הברקס לסיר מלא הוא מתכון לאסון צונאמי באוטו. מומלץ לא לנסוע עם מרק חם, אחרת תזכו לעשות את הסדר במחלקת הכוויות של בילינסון.

אם אתם האחראים על הלוגיסטיקה והתעבורה, חלקו את המטלות בתבונה. הפילו על האורחים הבאים מרחוק את שינוע הפשטידות והמוצקים, והשאירו את המרקים והרטבים לאלה שנסיעתם קצרה. בכל זאת, לא נעים לראות את הדודים מהנגב צועדים פנימה עם כתמי מרק על המכנסיים וקניידלע בתוך האוזן.

ליד מי לשבת. תכנון נכון מונע אסון: אל תיתן ליד המקרה לחרב לך את הערב. הימנע מישיבה ליד ילד מעצבן ולא מחונך שצועק ומעיף אוכל, שאמו חושבת שזה מקסים; ליד הדודה שתשאל אם אתה יכול לקחת אותה הביתה בסוף הערב; או ליד הדוד ששותה יותר מדי והצ׳אפחות שלו עלולות לשבור לך את הגב או לשפוך על עצמך כוס רביעית.

אל תחסוך באמצעים, כולל תפיסת מקומות באמצעות הנחת חולצה על הכיסא בתחילת הערב. אם אתה רוצה לעשות משהו חיובי, שב ליד מנהל הסדר והפוך לו דפים קדימה כשהוא לא שם לב. כולם יודו לך – זה מקרב את האוכל ואת הגאולה.

אורחים מחו״ל. איסור חמור, מחשש תרגום ואכילת ראש. במקרה של אורחים יהודים מהגולה, קיים חשש לאדיקות יתר בקריאת ההגדה כדי לעשות עליהם רושם. במקרה של לא־יהודים הסכנה גדלה ומומלץ להימנע מלקחת על עצמכם את תפקיד שר ההסברה של ההגדה. אתה לא רוצה להיות זה שמסביר להם למה אנחנו מתייחסים למילה גוי כקללה ומפילים על ראשו שחין, ולמה כולם צחקו כשדוד יצחק אמר "שפוך חמותך על הגויים".

ארבע כוסות? כמו שיש נהג תורן, כדאי למנות גם בליל הסדר מוזג יין תורן, שבעצמו לא שותה. מישהו שיש לו מספיק סמכות להגיד לדוד המוּעד לבדיחות גסות שהגיע הזמן לנוח, ושכללי הטקס מדברים על ארבע כוסות, לא ארבעים. לתורן גם תהיה סמכות למהול משקאות ולדלל את היין של הדוד הגבולי עם תירוש מהילדים. 

אחרי הסדר

פזיזות. היזהרו מאופוריה ומספונטניות. לא פעם, כחלק מאנחת הרווחה על כך שהכל עבר בשלום, בנוסף לשתיית יתר ולדאגה מכמויות האוכל שנשארו, אתם עלולים – ברגע של חוסר ריכוז וחוסר אחריות – להזמין את כל האורחים לחזור אליכם מחר בצהריים כדי לאכול את מה שנשאר. משפטים כמו ״אין בעיה, לא נזיז כלום", "השולחן עומד, רק תבואו מחר, כמו שאתם״ נשמעים טוב אחרי כוס שישית סביב שולחן הסדר, אבל יהרסו את חייכם למחרת. כשיגיע מועד הפירעון, תעדיפו לארח בבית את בכירי ג'בהת אל נוסרה ולא את הנודניקים שהיו אצלכם.

אם אתם מזהים שבן/בת זוגכם הולכים לכיוון הזה, מהרו להסיט את הדיון לאזור ה״סעו לשלום, דרך צלחה״. אם זה כבר מאוחר מדי, נסו את ״היא מתבדחת״ או את ״אסור לו לשתות יותר מדי, הוא שכח שאנחנו מוזמנים מחר לחברים בקיבוץ עין־ליכוח״.

אם זה לא עובד, מומלץ לייצר מייד איזה עלבון משפחתי שייצר סכסוך מפרק־אידיליה. ״מה קרה השנה לחרוסת שלך, מלכה? התפוחים זה משימורים?״ הוא משפט שיכול לעבוד, וגם ״למה אתם אף פעם לא מזמינים?״ יעשה את העבודה, וסביר להניח שהאירוע של מחר יתבטל.

התנדבות להסיע. במסגרת הרצון להיפטר מהאורחים, יש מצב שתנודב להסיע דודות לביתן. פה יש יתרונות וחסרונות. המסיע פטור מעבודות הפירוק, השטיפה וניגוב ארבעים כוסות יין. מצד שני, אתה תקוע עם הדודה בפקקים עד גבעת עדה, והיא חייבת לספר לך מה עושה כל נכד ונכד מהעשרה שיש לה, מהפליטות בגן עד המובינג בניו יורק.

סידור המקרר. עודפי המזון אחרי ליל הסדר הם צרה לאומית. העברת המטעמים מקערות הפסח לכלי פלסטיק היא סיוט, והניסיון לדחוק את כל הבשרים ושאריות הכבד הקצוץ לתוך מקרר שלא מבין מה השתנה הלילה הזה הם לא פחות מהמכה האחת עשרה.

עצה שלי – שחררו. מי שבא עם אוכל חוזר עם אוכל. ככה גם יחשבו שאתם לארג׳ים. כמובן שעדיף לשמור בבית את המנות האיכותיות ואת השאר לחלק לאורחים בנדיבות. אני יודע שזה נשמע קצת אנוכי, אבל הרגע אירחתי בבית 40 אנשים שאחד מהם, שאני אפילו לא בטוח איך בדיוק הוא קרוב משפחה שלי, שבר לנו קערת פורצלן – אז מותר לי להיות קצת אנוכי.

ארוחת הבוקר שאחרי. הגוף שלך רגיל לאכול בבוקר יוגורט עם גרנולה, חביתה עם קוטג׳ או קרקר וכוס קפה, אז אל תשחק איתו משחקים. זה שהפעם יש לך במקרר קניידלעך, חרוסת, פרוסות של בקר עם שום ועלי חסה עם כבד קצוץ ומנגולד ברוטב בשמל, לא מחייב אותך לאכול את זה בשמונה בבוקר. תזכור מה הרגשת במלון באילת כשאכלת את כל הבופה כי הוא היה בחינם, ואיך זה נגמר. רמז: מחלקת טיפול נמרץ ביוספטל.

חג שמח. √