איור טליק לזר
השבוע צפיתי, כמו עוד 15 מיליון בני אדם, בהרצאת TED מרתקת של חוקר בשם רוברט וולדינגר, העוסקת בשאלה "מה גורם לנו לחיות חיים מאושרים ובריאים?" וולדינגר הלז הוא הרביעי העומד בראש קבוצת מחקר באוניברסיטת הרווארד, שבמהלך 75 שנים רצופות חקרה את חייהם של 724 גברים משתי קבוצות סוציו־אקונומיות שונות בבוסטון.
החוקרים עקבו אחרי מצבם הרפואי והנפשי של הנחקרים מאז שהיו נערים זבי חוטם ועד סוף חייהם, ראיינו את בני משפחותיהם, דובבו את נשותיהם והציקו לגרושותיהם. מסקנת החוקרים מהפרויקט הארוך הזה היתה קצרה: בניגוד למה שמקובל לחשוב, מה שיעשה אתכם מאושרים הוא לא עושר או פרסום, אלא יחסים טובים עם המשפחה, חברים וקהילה. על פי המחקר, מי שהיו לו מערכות יחסים איכותיות וחברים קרובים, חי יותר שנים באושר, בלי קשר לרמת הכולסטרול שלו, לחיבה שלו למאכלים שהיום מסומנים בסופר במדבקות אדומות, ולשאלה אם קיים את חופשותיו באי פרטי במלדיביים או דווקא באכסניית "אש על הפשפש".
אם האושר טמון בקשרים טובים עם משפחה וחברים, כדאי לעבוד עליו. משפחה, כידוע, לא בוחרים, ואתה נולד לתוך חבורה קיימת של טיפוסים שקיבלת בירושה. לפעמים נפלת על משפחה נחמדה ולפעמים על משפחת אדמס, חבורת קרציות, נודניקים ויצורים קטנוניים שרק בגלל איזה סבא רבא משותף אתה נאלץ לבלות איתם בכל ליל סדר ולחלוק איתם ריקוד רכבת בחתונות.
גם המשפחה הקרובה שיצרת עם רעייתך לא ממש בשליטה, ולא תמיד מסבה לך אושר ובריאות. למרות הניסיונות לחנך אותם, ההשפעה שלך על אישיותם של ילדיך מוטלת בספק, ולפעמים בא לך פשוט להכריז איתם סכסוך עבודה ולהפסיק את המימון, או לנסות למצוא משפחה חלופית ב"יד 2". לא רק שהם לא מוסיפים לך בריאות, לפעמים מביאים את העצבים, מעלים לך את לחץ הדם, תורמים לתעוקת החזה, להגדלת הערמונית ולנשירת השיער שלך. אתה בעיקר לא מצליח להבין איך בדיוק הם קשורים אליך, ומה בגנים שלך הפך אותם לכאלה בלתי נסבלים.
מי שכן ניתנים לבחירה, שליטה וניווט מסוים הם החברים שאספת במהלך חייך. חברים הם אכן דבר נפלא, ועל פי המחקר, הם יכולים לעזור לך להיות בריא ומאושר. אבל צריך לזכור שגם עולם החברים אינו נטול אינטרסים וקשיים, ובכדי לתחזק את התחום ולעשות בו סדר, כדאי לחלק אותם לכמה קטגוריות ולתת בהם סימנים.
פרלמנט. מדובר בדרך כלל בחברים שחצו את ה־50 (ייתכן שהשם מגיע מכך שהם מהדור שעוד היה מקובל לעשן בו סיגריות "פרלמנט"), והם נהנים לבלות ביחד, או לפחות נהנים לא לבלות ביחד עם האישה שנשארה בבית. הם נוהגים לספר זה לזה סיפורים על הקורות אותם השבוע ולהתווכח על פוליטיקה וענייני היום. חוץ מדיונים אקטואליים, בטונים שממש לא מזכירים את הפרלמנט הבריטי, המפגשים כוללים אכילה והצקה למלצריות באווירת טרום מי טו. עוד לא נולד חבר פרלמנט ששינה את דעתו הפוליטית בגלל מה ששמע מחבריו בהתכנסויות כאלה.
חברים מהצבא. פופולרי אצל גברים שהפליצו אחד על השני בטירונות, שכבו יחד במארבים ועם החברה של ההוא שלא יצא באותה שבת הביתה. גם עשרות שנים אחר כך עדיין קיימת ביניהם אחוות לוחמים שאינה ניתנת לפיצול. נכון שעם השנים אתה מגלה שאנשים שסחבת על הגב במסע אלונקות חושבים ההפך ממך בכל דבר שאתה מאמין בו, כולל ענייני שלום, שטחים ואופיר אקוניס, אבל עדיין השותפים לאוהל מהטירונות/סנוּר/שומרון/בה"ד 1 הם חברים לכל החיים, למרות שהיום הפעילות הצבאית היחידה שהם מסוגלים לעשות זה לראות "פאודה".
חברי ילדות. החברים הוותיקים אבל גם המסוכנים ביותר. החיסרון הבולט הוא שאי אפשר לבלף אותם עם סיפורים על מה היה פעם לפני ששינית תדמית. אם היית החננה של הכיתה, תתקשה למכור להם את הפסאדה החדשה של גבר־גבר שהרגע חיסל בעצמו את קאסם סולימאני. לעומת זאת, תקבלו הרבה נקודות על השינוי אם הייתם השמן של הכיתה והפכתם לאיש הברזל, או אם היית הברווזון המכוער ועכשיו את על השער של "ווג" בבגד ים.
חברים דרך הילדים. מדובר בקבוצה אינטרסנטית שחוברה לך יחדיו רק לצורכי הסעות, חוגים, ימי הורים וטינוף על מורים. לעיתים מתפתחות מתוכה חברויות אמיתיות בין הורים, שנמשכות שנים אחרי שהילדים שהיו ביחד בגן שרה כבר לומדים בתיכון ולא סובלים זה את זה. למרות זאת, לנצח הם יישארו שמורים אצלך בטלפון בשמות ארוכים כמו "ירון אבא של עומר הבן" או "נעמה אמא של ליה – דווקא נראית טוב".
החבר'ה של אשתך. אחד המפתחות לזוגיות מאושרת הוא הפרדת חברים. ומהחבורה הזו, של חברי הילדות של אשתך, מומלץ במיוחד להתרחק. לא בחרת בהם מרצונך, הם בטוח צוחקים עליך מאחורי הגב, יודעים עליה דברים שאתה מעדיף להדחיק, ויש להם כל מיני דאחקות מטומטמות מלפני מאה שנה שאין לך חלק בהן, בסגנון: "זוכרים איזה צחוקים היה כששוורץ בלי השיניים נפל למים בבניאס?" מי זה שוורץ? לאן נעלמו השיניים שלו? והאם במקום להגיע למפגש הזה לא היה עדיף שאני אטביע את עצמי בבניאס? למרות הכל, אתה ממשיך להגיע למפגשים האלה, כי האישה לוחצת וגם כי אתה יודע שאחד מהם עוד מאוהב בה מכיתה ח' וכדאי להשגיח.
חברים לספורט. אני עוד לא מצאתי כאלה, אבל אני רואה מסביב קבוצות של חברים לרכיבה על אופניים, לריצה, למשחקי קטרגל ועוד. יש גם חברויות של ריקודי עם, אבל הביאו בחשבון שזה בדרך כלל נגמר בכך שבן הזוג עובר לגור עם הרועה הקטנה מן הגיא בחצי צעד תימני.
√ במקביל לקבוצות החברים, חשוב לדאוג גם לחברים אישיים בכמה קטגוריות:
חבר רופא. חשוב מאוד לקיים קשר קבוע וחברי עם רופא אחד, או 30. הרי ידוע שחברות נמדדת על פי היכולת לצלצל למישהו באמצע הלילה עם כאב שיניים או דופק מואץ שאתה מדמיין שהוא שבץ, למרות שסתם הגזמת עם קפה. וכמובן, חבר רופא לא נמדד בכמות המחקרים שפרסם במגזין "מכבי", אלא גם בכמה מסועפת רשת הקשרים שלו עם רופאים אחרים, וכיצד הוא יכול לקצר לך תור. ואגב, נשאלת השאלה למה הרופא, מצידו, צריך אותך. כי מה כבר יש לי להציע לו? להגיד שהוא מוזמן להתקשר אלי בכל מצב 24/7 ואני מבטיח להגיע מייד ולשיר לו את "האשם תמיד"?
חבר טכני. כמו החבר הרופא, חשוב להחזיק גם חבר עם ידי זהב, כזה שבניגוד אליך יודע לתקוע דיבל או להרכיב ספרייה. בעידן הטכנולוגי שבו אנחנו נמצאים צריך גם חבר שמבין במחשבים ובסלולר, כזה שיחסוך לך הזמנת טכנאי בכל פעם שבמחשב נלחץ לך הקאפס לוק.
חבר/ה מהמין השני. עניין שיעזור לך לקבל פרספקטיבה מהצד השני בענייני יחסים איתה והבעיות שלך עם בן/בת הזוג. זה גם שומר על מתח קבוע בכך שאשתך/בעלך יידעו ש"לא איבדת את זה" ושאת/ה עדיין "שועל" שמסוגל לקיים קשר עם המין השני. במיוחד לגבי הגברים: כדי לוודא שאתה כאן לא על תקן "החבר הטכני" (ע"ע).
חבר לוזר. עד כמה שזה נשמע מוזר, לפעמים אתה צריך מישהו שבניגוד לכל החברים המצליחנים שלך, ייתן לך הרגשה טובה של מי ששיחק אותה בחיים. החבר הזה שאין לו עבודה, שהמשפחה שלו שונאת אותו, שאין לו חברים ושאתה מבחינתו שילוב של ביל גייטס, סופר נני וג'ורג' קלוני. פגישה חודשית איתו תחזיר לך את הביטחון שאתה סיפור הצלחה – יחסי.
חבר עשיר ונדיב. לא תמיד עשיר ונדיב הולכים ביחד. היתרון בשילוב הזה הוא שהוא יכול עקרונית לסייע לך בשעת צרה, להקים איתך עסק ולשלם עליך במסעדות יקרות. רק צריך להביא בחשבון שמבחינת החבר העשיר, יש סיכוי גבוה שאתה על תקן החבר הלוזר (ע"ע). אחרת, מה בדיוק הוא עושה איתך? √
מועדון חברים
