מסביר פנים טליק לזר
לא פעם אני תוהה איך ומאין הגיעו הפרצופים לחיינו. אתם יודעים, ההעוויות שאדם עושה בסיטואציות שונות כשהוא רוצה להביע את עצמו ללא מילים. הפנים שלנו, מתברר, מסוגלות להעביר המון אינפורמציה בלי לדבר – כמובן, בתנאי שלא הגזמנו עם הבוטוקס, האויב הגדול של ה"פרצוף". הבוטוקס גורם לאנשים להיראות יותר צעירים, אבל גם יותר פוחלצים, למרות שאנחנו הגברים יודעים לקרוא גם בין הזריקות.
כילד, תפגוש הרבה פרצופי פוצי מוצי, פרצופים נוזפים ופרצופים מחנכים. בהמשך החיים יתווספו אליהם פרצופים כועסים, מאוכזבים, ממורמרים ומתנשאים ממבחר גברים, נשים ובעלי חיים.
אבל את הדרך הארוכה ביותר עוברים הפרצופים שבין אדם לרעייתו. בתחילת הקשר תראה את הפנים היפות שלה מחייכות אליך בכל פגישה. היא מביטה בך מאוהבת, מעריצה כל משפט מטומטם שאתה מוציא, ורק רוצה לחבק ולאהוב אותך וללדת לך ילדים עם פרצופים חמודים.
אתה כמובן לא שונה ממנה בשיט, מסתכל עליה בעיניים של האש־פאפי מתוק, חושב שהיא האישה הכי חכמה, יפה ומתוקה שפגשת מימיך, ושאם היא תבקש ממך להביא לה אבנים מהירח, מייד תתקשר לנאס"א ולבועז שרעבי ותפעיל קשרים כדי שהחבילה לא תיתקע בדואר של מאדים.
אתם עוברים לגור ביחד, מתחתנים, עושים ילדים, לוקחים אחד את השני כמובן מאליו, לוקחים משכנתא, ולא לוקחים קרבוסילן. הלהט שוכך לו לאיטו, והפרצופים שאתם מחליפים נהיים דהויים כמו הטרנינג שאיתו אתם מסתובבים בבית. הפרצופים המאוהבים מתחלפים בקולקציה של פרצופי שיגרה.
כאן אני מצפה מכם להפעיל מעט את הדמיון, כי אין לי ספק שאתם מכירים את המבטים האלו היטב. אם אתם מתקשים, בקשו מבן הזוג לעזור לכם (ותקוו לא לקבל בתגובה פרצוף זועף).
למשל: אתה, שתמיד נחשב בעיני רעייתך לבטלן דחיין שלא עוזר בבית בכלום, מחליט יום אחד לתפוס יוזמה ולעשות כביסה במכונה, ומשוכנע שבתמורה אתה הולך לקבל את צל״ש הרמטכ״ל. אבל כשהיא מגלה שבכביסה עירבבת לבן עם צבעים, או שכיבסת את סוודר המעצבים שהיא קנתה בטמפרטורה שמתאימה לכביסת אוהלי יוטה, ועכשיו הוא התכווץ למימדי כיפה של נער גבעות – אתה תקבל את המבט.
זה לא סתם מבט כועס, אלא כזה שמביע משפטי תוכחה ארוכים בלי להשמיע הברה אחת. אם היה מדובר בקריקטורה, היא היתה עומדת מולך במבט מיואש עם הסוודר הגמדי בידיה, ומפיה היה יוצא בלון מצויר שבו כתוב: ״התחתנתי עם דביל"/ "מי ביקש ממך לעשות כביסה?"/ "איך יכול להיות שיש לך פחות איי.קיו משערות על הראש?"/ "אני מקווה שבמינון הגנים של הבנות, תרומתך מינימלית״. וכל זה במבט אחד.
גם לגבר יש פרצופים. למשל, הפרצוף הממתין ליד הדלת. יש לכם אירוע שמתחיל בתשע, והוחלט שהיציאה היא בשמונה וחצי. השעה שמונה וארבעים, והאישה עוד מתלבשת. אתה ממתין, כבר כיבית אורות, לבשת מעיל, הנעת את האוטו, עשית כלים שנשארו בכיור והכנת חמין.
כשהיא יוצאת מהמקלחת ברבע לתשע, אתה כבר פקעת עצבים. הרי אתה זה שיצטרך לכופף את חוקי התנועה ולנסוע על השוליים כדי להגיע בזמן. לפיכך, המבט שלך לעברה יהיה שילוב מדויק של שלוש מחשבות שונות:
1. בא לי לרצוח אותך ואת אמא שלך.
2. איך אני אמור להצליח להעביר את עצמי ממצב רוח של רוצח שכיר למצב רוח חיובי של בעל מסביר פנים ביציאה כיפית למסיבה?
3. את נראית מעולה.
לגבר יש ארבעה פרצופים בסיסיים. הראשון – "הפרצוף המתחנן": תני לי לחיות, עזבי אותי באמאשל'ך, אני רואה טלוויזיה/ קורא עיתון/ יושב בשירותים וקורא עיתון.
השני – "הפרצוף הנכנע": בסדר, אני אעשה את מה שאת מבקשת/ מסכים לכיוון שאת מתווה בחינוך הילדים/ אין לי בעיה להיות בליל הסדר אצל ההורים שלך.
השלישי – "הפרצוף הנאבק": ממש לא! לא מקובל עלי/ על גופתי המתה. מבט נחוש, שבתוך כמה דקות ופרצופי תגובה מצידה, יהפוך למבט מס' 2.
והרביעי – "הפרצוף המאשים": מאיפה את מביאה את החוצפה לקנות נעליים ב־1,500 שקלים בכיכר המדינה כשאנחנו במינוס 20 אלף בבנק? מבט שכדי לגרום לה לסלוח לך עליו, תיאלץ לקנות לה תיק ב־2,500 שקלים.
לעומת הגברים המאותגרים פרצופית, לנשים יש רפרטואר הבעות מגוון בהרבה. למשל, המבט המפורסם של ״אין מצב שאתה יוצא עם הבגדים האלה מהבית!״ – שבסופו תשפיל את מבטך ותרוץ להחליף חולצה.
אחד הפרצופים הטובים אצל כל אישה הוא זה שתקבל כשתזמין קינוח במסעדה. מבט שכולו פרגון ברוטב סגי נהור: ״למה לא? שיהיה לבריאות עם הטירמיסו. אם אני הייתי גבר מעל גיל 50 עם משקל עודף וכרס משתפלת, הייתי מסתפקת בקליפה של אבטיח. אבל אם זה מה שבא לך, למה לא. תתפנק״.
לגברים בינינו, שעוד לא שולטים עד הסוף בפרצופית מדוברת, מצורף, על חשבון הבית, מילון מבטִי־עברי, שבעזרתו תוכלו לפענח כל הבעה נשית שתופנה אליכם. זיכרו ושימרו.
1. מבט ״לילה טוב לך, חבוב״. המסר: סקס לא יהיה הלילה, ולנטינו, אז כדאי שתסתובב לצד שלך, תחשוב על פרדס וקלמנטינות, ותנסה במועד אחר.
2. מבט ״עדיף שתסתום, ומהר״. למשל: כשאתה מנסה להסביר לילד שקברת את לאקי, הכלב המשפחתי האהוב, בחצר, והיא מנסה לסמן לך מאחורי גבו שתסתום ותעביר נושא. או כשאתה מתחיל לספר בפעם האלף את אותו סיפור מצחיק וחבוט, שמוציא אותה לא טוב (ואותך סתם טרחן).
3. מבט "למה נסעת דרך פה, טמבל?". מופנה בעת נסיעה זוגית במכונית, ומתאים גם ל״אולי תפעיל ווייז?״
4. מבט ״מקווה שבילית״. מגיע כשאתה חוזר שיכור מערב בנים, והיא מקפלת כביסה בטרנינג בסלון.
5. מבט ״חכה חכה״. יכול להגיע מייד אחרי המבט הקודם, וגם בחתונה של חבר, כשאתה מפתח שיחה ידידותית מדי עם החברה המיתולוגית מכיתה ח׳. אותו פרצוף יחזור גם כשהוריך באים בשישי ואמא שלך תעלה טענות ביחס לאוכל שהוגש ולגידול הילדים, ותספר לכם שוב ״איך היה בזמני״.
בפרקים הבאים בסידרה "פרצופה של המדינה" אגיש לכם פרצופים של בעלי מקצוע לפני הצעת מחיר, פרצופים של מלצרים שלא קיבלו טיפ, ופרצופים של הילדים שלנו שרומזים לנו שאנחנו פתטיים. √
