logo

מסימני האביב

מסמני האביב  טליק לזר

מסמני האביב טליק לזר

האביב הוא תקופה נהדרת. השדות ירוקים, הפרחים פורחים והחלומות מתגשמים. אלא שהעובדה שהטבע מחייך אלינו, גורמת לנו לשכוח פרטים פחות נעימים הקשורים לתקופה זו של השנה. הבחירות מאחורינו, אבל פסח עוד לפנינו. אם משא ומתן קואליציוני, הסכמי עודפים ובלוק חוסם הם הדברים שעושים כאב ראש לפוליטיקאים – לנו, האנשים הפשוטים בג'ינס ובטי־שירט, יש קשיים מסוג אחר. הנה הם לפניכם, לא לפי סדר חשיבות אבל בסדר מופתי, כיאה לחג המתקרב.

סדר וניקיון

שיגעון שתוקף גברים ונשים כאחד ועלול להיות מסוכן ללוקים בו ולסביבתם הקרובה. אצלנו, לדוגמה, התהליך פשוט. כעובד קבלן של הגברת הראשונה אני מבצע את המשימות המוטלות עלי בפה חתום ובלי להתווכח, כשברור לי שהסיכוי לקבל איזו מילה טובה בסוף העבודה קטן מאוד. כמו חייל בבסיס טירונים אני עושה מה שמבקשים ויודע שהשחרור עוד רחוק, ושכל התחצפות תעלה לי ביוקר.

הצעתי כמה פעמים להביא עוזרת, אבל בכל מה שקשור לניקיונות פסח, אשתי לא סומכת על אף אחד. אצלם בבית זו מסורת מבית אבא, סבא וברבאבא. לפסח מנקים לבד, או לא מנקים בכלל. לצערי השתלבתי במסורת הזאת בניגוד לרצוני, ואני רק מקווה שבעולם הבא (שאליו אגיע כנראה עם גב תפוס) זה ייזקף לזכותי.

כעובד קבלן של הגברת הראשונה אני מבצע את המשימות המוטלות עלי בפה חתום ובלי להתווכח, כשברור לי שהסיכוי לקבל איזו מילה טובה בסוף העבודה קטן מאוד

 

חומרי ניקוי

עבודות הניקיון חושפות אותך לתרמית הגדולה של טיפוח הבית. ממש כמו בתעשיית הקוסמטיקה, שבה המציאו לנו קרם לקמטים, קרם לעור יבש, קרם להגנה מהשמש וקרם לחידוש תאים מתים, כך גם בחומרי הניקוי. אני משוכנע שכל התכשירים עשויים מחומר אחד, רק בריחות שונים ובאריזות שונות.

יש חומר לניקוי השיש, חומר לניקוי ארונות, חומר לאסלות, נוזל ניקוי לכיורים, קצף לאמבטיות, שמפו לרצפה, שמפו לשיש/ לטרקוטה/ לאבן (זה לא אותו חומר?), מבריק חלונות, מסיר אבנית משירותים, מסיר אבנית מקומקומים, מסיר פטריות ממקלחונים ואינספור חומרים להסרת שומנים. שלא לדבר על נוזלים להדחת כלים בריח לימון ומנטה ובטעם אפרסק ומשמש, למקרה שתהיה רעב בזמן שאתה שוטף כלים. ואני שואל: מה עם מסיר שומנים לבני אדם?

 

שיפוץ וסיוד

בכל שנה הם נוחתים לך בתיבת הדואר, דקים, זולים ומפתים. אפשר למצוא אותם גם על רמזורים ועצים. אני מדבר כמובן על הפלאיירים, שמבטיחים "צבע מלא לדירה ב־1,800 שקל בלבד, צלצלו ליוסי". גם השנה צלצלתי ליוסי וניסיתי להבין מה כוללת העיסקה. יוסי אמר שזה המחיר לסיד סינתטי, אבל על צבע אקרילי בגון שמנת אצטרך להוסיף עוד 900 שקלים, לא כולל צבע בסיס בונדרול, תיקוני שפכטל ותקרות. לחדר עם פרקט צריך להוסיף עוד 200 שקלים. חוץ מזה התברר שבשביל יוסי, "דירה" זה שני חדרים שדחוסים ב־50 מטרים רבועים, וצבע לדירה כמו שלי יעלה 6,000. כבר הייתי מוכן לשלם, רק שיבוא, אבל יוסי אמר שהוא עמוס עד ל"ג בעומר, ואם אני רוצה שיבוא עכשיו הוא צריך לבטל לקוח אחר ולחייב אותי בעוד 800 שקלים.

הבטחתי לאשתי שאני אסייד, כן, כן, בעצמי. מתישהו. אבל חשוב שנתרכז כרגע בדברים החשובים באמת. למשל, מה אנחנו, משפחת ניצני, יכולים לעשות נגד ההסכם עם איראן.

 

שואב אבק

המכשיר שבימים רגילים אני לא שומע ממנו נהיה אויב מר לקראת פסח. זה הזמן שבו אשתי מבקשת ממני לנקות אותו. מכיוון שפירוק וניקיון של שואב מלא אבק מייצרים ענן רדיואקטיבי נוסח צ'רנוביל, יש להרחיק את הפעולה מהבית כמה שיותר. לכן לקחתי את השואב ונסעתי איתו לטיול באזור התעשייה של רמת חובב.

כל כך הרבה זמן עבר מאז הניקוי האחרון, שמצאתי בפנים מאובנים שרשות העתיקות תשמח לבחון, מטבעות של לירה, פתק הצבעה של קדימה וקווצת שיער לא ברורה, שלדעתי היתה שייכת לי בגלגול הקודם והשעיר שלי, אבל אני לא מתחייב על זה. אחרי שנפטרתי מהלכלוך גיליתי שהקושי העיקרי הוא להרכיב את הפילטרים חזרה. לצערי, הפעם לא יכולתי להאשים את איקאה שלא סיפקו את כל החלקים.

קניות

מודעות הענק של רשתות השיווק, חנויות החשמל, יבואני הרכב, סוכני הנסיעות והקניונים לא עושות לנו את החיים קלים. מכריחים אותנו לקנות, לטוס ולהחליף, אם צריך ואם לא צריך. זה זמן מתלוננת הגברת הראשונה שהמקרר מקפיא לנו את הירקות, שהיא שונאת אותו ורוצה להחליף אותו.

נכון שהמקרר יחגוג השנה בר מצווה, אבל זו לא סיבה לזרוק אותו. "רק עכשיו הוא מתחיל להתבגר", הסברתי לה, "עוד אפשר לתקן". הזמנתי טכנאי שהחליף לו תרמוסטט, אבל אז התברר שהמקרר הוא רק הראשון ברשימה. הכיריים ("הן מתפרקות!"), הטוסטר (צודקת, לא עובד) והתנור ("כבר לא מייצרים כאלה") עומדים אחריו בתור.

גם הדילים לחו"ל מקשים על האזרח, והמשפט "הכי טוב בבית" כבר יצא לכולם מכל החורים. אני מנסה למצוא רעיונות חדשים וזולים לבילוי, כדי לא להגיע לקיץ עם אוברדרפט גדול יותר ממה שיש לנו כרגע, אבל לא נראה לי שאצליח.

 

המוצר שכולנו מחכים לו

המוצר שכולנו מחכים לו

מתנות

אחת המלאכות שגברים שונאים במיוחד. קניית מתנות היא חתיכת בלבול מוח, שחבל ששום מפלגה לא הבטיחה לפעול נגדו. המלאכה המתישה הזו, להסתובב בקניון ולחפש מתנות, לא יושבת טוב על המבנה הנפשי של הגבר, שהמקסימום מבחינתו זה לקנות לבן שלו חולצת ברצלונה (וגם אז במידה הלא נכונה). לכן אם האישה נהנית מזה, לא כדאי להתערב לה, ויעלה כמה שיעלה. הבריאות הנפשית שלכם שווה יותר.

מסתמן שהמתנה המבוקשת ביותר לחג היא השעון החכם של אפל. יורשיו של סטיב ג'ובס מרגישים כנראה שהם לא הוציאו מאיתנו מספיק כסף, ולכן, עם בוא האביב, החליפו קטגוריה: עכשיו הם נכנסים לנו לכיס כמותג אופנה.

לשמחתי, אני לא מאלה שצריכים שעון. מספיק לי להסתכל על הזווית של השמש. את הבנות, שהתחילו לרמוז בכיוון, שלחתי לשעון הקוקייה בסלון. קניתי להן אותו לפני שבע שנים, כשהיינו בטיול בגרמניה, ומאז הן לא הסתכלו עליו. אם אצליח לחבר את הקוקייה ל־WiFi, אולי הן יוותרו לי. √

 

יאיר ניצני הוא בעל טור בישראל נשוי ואב לשלוש. . חבר בלהקת תיסלם מ1980 וחובב מזון עתיר קלוריות. ניהל את חברת התקליטים הד ארצי בשנות ה80, מגיש בטלויזיה, וברדיו ,מרצה ועורך טיקסי חתונה אזרחיים. הוא נפגש עם קהל בערב בשם״ מרים גבה״ ברחבי הארץ. סיפרו הראשון ״מרים גבה״ המבוסס על הטורים מ״ישראל היום״ יצא לאור באוגוסט 2014 המשרד 035617711 הרצאות קרן אלוף /ייצוג עופר נברו, פניות בנושא תיסלם באתר הלהקה www.t-slam.com, יאיר מחתן - באתר טקסים html/יאיר-ניצני./http://www.tkasim.org.il

כתבו תגובה

*

captcha *