נופש יהודי הומייה

איור טליק לזר

להדפסה pdf

הקיץ שוב הגיע, כולנו עברנו שנה קשה, שכללה מלחמה, בחירות, בידודים, חיסונים, בידודים ואובדן הכנסה, ולמרות שהתייבשנו כמה חודשים בבית בחוסר מעש שנראה לפעמים כמו חופשה, כבר המון זמן שנמנעה מאיתנו חופשה אמיתית. מצד אחד, חזרתם של החיים הנורמליים ומצב העו״ש מסמנים לנו שזה הזמן לחזור לעבודה בפול גז ולנסות להדביק את הפערים ואת האוברדרפטים שנוצרו. מצד שני, הקיץ בפתח, והוא מגיע רק פעם בשנה.

באלפי בתים בישראל מתקיימים דיונים בסוגיות כמו: האם זה הזמן לצאת לחופשה? האם הילדים הלא מחוסנים צריכים לנסוע? האם זה שווה את הבידוד שלהם בחזור? על מה צריך להקפיד? איזה סגנון חופשה הכי מתאים לנו עכשיו? איך נדע אם מדריך הטיולים היווני סטאברוס בכלל מחוסן? איך אומרים ״תו סגול״ בטורקית? והאם הולנד ירוקה בגלל הקורונה, או בגלל ההיצע בקופי שופס?

כדי לעזור לכולם להתגבר על המצוקה, וכשירות מיוחד לקוראיי הנאמנים והמבולבלים, אני מגיש לכם את המדריך השלם ליוצאים לחופשה, שנכתב בליווי ובסיוע של אפידמיולוג.

היעד

ישראל, כידוע, מחוסנת למדי. נכון שהשבוע הווריאנט ההודי עשה מאמצים נואשים להחזיר את הקורונה לכותרות, אבל אפשר לקוות שהוא יחזיק מעמד פחות זמן מטיקה על המצח. בגדול, למעט תלמידי בית ספר בבנימינה ובמודיעין, שנדבקו לאחרונה וייאלצו לשהות בבידוד ולשחק "פורטנייט" מהבית אפילו יותר ממה ששיחקו עד עכשיו, רובנו שכחנו ששאר העולם עוד נלחם במגיפה.

דווקא עכשיו חופשה נטולת דאגות בגבולות ישראל המחוסנת נשמעת כמו רעיון מצוין. מה רע בכמה ימים באילת, בטבריה, בירושלים, בנגב או בגליל? אז זהו, שאתם אולי תחסכו את הטיסה, אבל המחירים בבתי המלון בארץ עלולים לעשות אתכם חולים.

אם הולכים על חו״ל צריך להביא בחשבון, נוסף על השיקולים המוכרים, גם את מצבה הרפואי של מדינת היעד. בדיקה כזאת יכולה להיות מייגעת ביותר מאחר שאין לך כלים לבדוק, אתה לא יודע אם אותה מדינה לא מתחמנת, ואם כשמופיעה באתר של לשכת התיירות היוונית המילה ״וירוס״, הכוונה לנגיף או לשם של המציל בבריכה ברודוס, או שמא התחלפה להם הגימ"ל בו"ו והכוונה היא בכלל לג׳ירוס. גם אם היעד שבחרתם הוא ירוק, הביאו בחשבון שתיאלצו לעטות מסיכות על הפנים גם בזמן הטיסות, ואולי גם במדינת היעד, מה שעלול לפגום במרקם השיזוף של פניכם.

בברושור שלא קיבלתם עם החיסונים בארץ לא צוין אם הוא מכסה וריאנטים אקזוטיים. בדיוק כמו שפעם נהגנו לברר לפני נסיעה אם חבילת השיחות של הטלפון הסלולרי שלנו או הרישיון הבינלאומי תקפים במדינת היעד, היום כדאי לבדוק אם החיסון יעיל שם, ואם הווריאנט המקומי מכבד אותו.

חבל שסוכני הנסיעות לא ניצלו את התקופה הארוכה שבה לא היתה להם עבודה, לצורך לימודי רפואה מסודרים. ככה הם היו יכולים לייעץ לנו עכשיו לא רק לאיזה מלון לנסוע, אלא גם איזה חיסון מומלץ בכל מדינה, מה מצב הקורונה לפי שעון ארה"ב, ואם הווריאנט הבריטי התפשט גם לספרד ומייד נשרף בשמש. בכל מקרה, אם אתה לא סדצקי, בר סימן טוב או יורם לס, ייתכן שבמקום מדריך, כדאי לך להיעזר במהלך החופשה באפידמיולוג טיולים.

למדינות אדומות יש גם יתרונות תרבותיים וכלכליים. המגיפה היא תירוץ טוב להימנע ממוזיאונים צפופים, מכנסיות וממערות נטיפים סגורות, ועם קצת מזל (בשבילך, לא בהכרח בשביל זוגתך), הקניונים יהיו סגורים ולא תבזבזו הרבה על שופינג מיותר.

מי שמחפש יעד שאין בו הרבה ישראלים, יצטרך להתמודד עם העובדה שרק אנחנו ועוד כמה ניו־זילנדים משוטטים עכשיו בעולם. מצד שני, המדינות המארחות זקוקות לנו עכשיו יותר מתמיד, ויקבלו אותנו בכל תנאי – מה שמסמן עבורנו הזדמנות נהדרת לחזור למנהגים ישנים ואהובים כמו מלחמת כיסאות כתר פלסטיק בבריכה, מנגל בחדרים ולקיחת ברזים.

סוג החופשה

פעם הורי המשפחה היו קובעים תקציב, מתייעצים עם סוכן נסיעות ומחליטים לטוס לאירופה הקלאסית ולישון באכסניית נוער עם פשפשים בעיירה בשווייץ, וכולם היו מרוצים. היום אתה צריך לשתף את הילדים בהחלטה, להתחשב בלוחות הזמנים שלהם בצופים ובמועדי ב׳ של הבחינות, וחוץ מזה, הם מרגישים ש״מגיע להם משהו מיוחד״, הרי היתה להם שנה קשה שבה לא היה בית ספר והם נאלצו להישאר בבית ולראות ״הקרדשיאנז״. הם גם מביאים לדיון תמונות של משפיעניות שנופשות על יאכטות פאר, וסוויטות של 10,000 דולר ללילה שמשולמות על ידי יחסי הציבור של המלון.

בהנחה שההורים הם אלה שיקבלו את ההחלטה לאן נוסעים בחופשה, וגם את ההחלטה מי מהם יצטרך אחר כך למכור כליה כדי לממן אותה, חשוב להגדיר אם מדובר בחופשת בטן־גב על שפת הבריכה או בטיול שכולל רכב ותכנים. לבטלנים שבינינו אין התלבטות – הם תמיד יעדיפו לשכב שבוע בשמש ולטחון קוקטיילים וקבבים מאשר לשכור דירת אר בי אנד בי ולהפיק לילדים תוכנית תרבות ובידור יומיומית.

אם אתם מהחרוצים, כדאי שתדעו למה אתם נכנסים. כל יום בטיול כזה מצריך תכנון מוקדם והחלטות חותכות ומדויקות לגבי הלו״ז, אחרת תשקעו בדיונים בלתי נגמרים בשאלה ״מה עושים מחר?״, שבסופם תירדמו בלי לקבל החלטות או להזמין מקום במסעדה ליום שלמחרת. בבוקר תשכימו קום כדי להכין לפרזיטים שלכם ארוחת בוקר, ואחרי שתשטפו כלים, אם תצליחו להוציא אותם למכונית אחרי מקלחת בשעה סבירה, מגיע לכם צל״ש.

אחר כך לא זו בלבד שתצטרכו לנהוג מאות קילומטרים בוואן גדול (כי כל אחד הגיע עם מזוודה ענקית כאילו הוא יצא למסע מסביב לעולם ב־80 יום), רוב הזמן הם יישבו בספסל האחורי עם העיניים בנוף של הטלפון שלהם ויתעלמו מאמירות כמו ״תסתכלו איזה יפה בחוץ״. אחד ירצה בריכה, השנייה ים, והשלישית לונה פארק.

בצהריים יהיה קשה לסנכרן את הרעב של כולם לשעה אחידה. גם אם עשיתם הזמנה למסעדה אותנטית מומלצת והצלחתם להגיע בזמן, אחת תתלונן ש״היא לא מוצאת פה שום דבר לאכול״, השנייה הרגע אכלה תפוצ'יפס ויש לה בחילה, והשלישי ישאל בטון רוטן: למה לא הלכנו למקדונלד'ס?

אם מדובר בטיול עם עוד משפחה צריך להכפיל את הדילמות ואת כאבי הראש, כי גם להם יש ילדים, גם איתם צריך לתאם, הם בכלל חזק בטבעונות, ולאחד מההורים יש פרצוף תחת כי הם רבו בבוקר. אם אתם יכולים לבחור את המשפחה השנייה, עדיף ללכת על חבר גרוש בלי זוגיות ובלי ילדים, שהוא גם רופא מומחה למחלות זיהומיות וחובב בישול.

תכלס, אף אחד מהילדים לא ממש רוצה להיות איתכם בחופשה. הם היו מעדיפים להשתכר עכשיו עם חברים באיה נאפה או בבית הריק שהשארתם בארץ. מצד שני, גם לכם אין שום רצון לבלות את החופשה איתם, מאחר שעצם נוכחותם הופכת את כל האירוע לפחות חופשה ויותר עבודה. הייתם שמחים להשאיר את הקרציות בבית, אבל אתם מרגישים מחויבות להעמיד פנים שאתם משפחה נורמלית.

מכיוון שכל מה שהילדים רוצים בחופשה המשפחתית הוא להעלות תמונות לאינסטגרם ולהוציא לחברים שלהם את העיניים, עדיף לחסוך את החופשה ולשלוח אותם לשלושה ימים לחו״ל עם צלם. בזמן הזה תוכלו לנסוע לפנסיון בחיפה ולנוח באמת כמו פעם. או סתם להישאר לבד בבית הריק.

 

נסיעה טובה! √