נערה ממש אוצר- טליק לזר
הקטנה שלנו מתקרבת ליום הולדתה ה־12, וכולנו יודעים מה זה אומר. באומות מסוימות זה הזמן לנישואים מוקדמים, ובאחרות – לעבודת פרך בבתי מלאכה לייצור אייפונים. אבל בתרבות מתקדמת ושפויה כמו שלנו מסתפקים בקרנבל בת מצווה, בגודל של פסטיבל בומבמלה. חגיגה אינטימית בהשתתפות צלמים, מפיקים, במאים, שפים, מהנדסי מזון וזוג הורים, שמנסה להבין איך הוא קשור לכל הקרחנה הזאת.
אנחנו כבר למודי ניסיון משתי הילדות הגדולות, שחגגו את האירוע כל אחת על פי סגנונה. בשני המקרים, כמה שהוא היה משמח ומרגש, כך הוא השאיר בזיכרון המשפחתי איוושה חרישית בעוצמה של אפצ׳י של אוגר ביישן. לולא היו תמונות ואלבום שיתעדו את המאורע, לא היינו בטוחים שהוא התקיים.
הקטנה שלנו היא האחרונה בסבב הבת מצוות, וגם אחת האחרונות בכיתה, מה שיוצר בעיה השוואתית כפולה. מצד אחד, כל מה שנחגג בעבר לאחיותיה הוא רף התחלתי גבוה, שממנו היא לא תסכים לרדת. מצד שני, האירועים של חברותיה לכיתה מציבים סטנדרטים מופרזים, שאליהם היא תשאף להעפיל.
הורים אחרים אולי חושבים שבת מצווה מצדיקה השתוללות הפקתית חסרת גבולות. אני, שבר המצווה שלי התחיל בבית כנסת חצי ריק והמשיך במסעדת "ציון אקסקלוסיב" בכרם התימנים בנוכחות שמונה אנשים ועשרה שיפודים, משוכנע שמדובר בבזבוז זמן וכסף, שלמחרת נמחק ונשכח כלא היה (להוציא תזכורות מתמשכות בפירוט החודשי של כרטיס האשראי).
√ √ √
כאחד מזקני השבט בשכבה של בתי, ניסיתי לייצר בשיחות ליד ההסעה אווירה אחראית של ״תאמינו לי, יש לי ניסיון, בואו לא נשתגע עם זה״, ובכך למנוע תקדימים פזרניים מדי. כדי לא להיות רק שלילי, הצעתי גם רעיונות מקוריים, כמו טיול קבוצתי לנגב או טיול של השכבה לאורך חוצה ישראל, והסברתי שהכי חשוב לשמור על חזית חסכונית מאוחדת. הרי מספיק שזוג הורים אחד יפר את המשמעת התקציבית, וכל השאר ייפלו אחריו כמגדל קלפים שהניחו עליו קייטרינג של רושפלד.
אבל די מהר הבנתי שמשמעות ההנהונים המנומסים של ההורים היא: ״מה הקמצן הקירח הזה מבלבל את המוח? אנחנו נעשה אירוע שיוציא לו את העיניים, ושילך לחפש את החברים שלו ומנהל בנק שיסכים לתת לו הלוואה״.
בצר לי החלטתי להתמקד בזירת המאבק הפנימי וניסיתי על הילדה כל טריק שיש בספר. הסברתי לה שהמצב הכלכלי לא משהו, הצעתי שנמיר את האירוע במשהו אחר – אולי סלולרי חדש? אולי נסיעה לקפריסין? אולי בשחייה?
סיפרתי שאני מכיר משפחה שבה, חודש אחרי הבת מצווה, ההורים התגרשו (לא סיפרתי שזה כי הבעל נתפס עם המזכירה). אמרתי שהכי מגניב זה לעשות משהו שונה, כמו משחק חפש את המטמון, קומזיץ בים או מסיבה צנועה אצלנו בבית עם משחקי חברה מדליקים, כמו להכניס נר קשור בישיבה לתוך בקבוק, כיסאות מוסיקליים ופרה עיוורת. אבל הבחנתי שיושבת מולי ילדה שלא מעוניינת לשמוע את השטויות שאבא שלה מדבר.
כדי להשאיר לעצמי סיכוי, ניסיתי לגייס לקואליציית הקמצנים שלי את האחיות הגדולות שלה. ביקשתי שיספרו לקטנה שבת מצווה זה בכלל לא כיף, אבל הן ניפנפו אותי, לא לפני שהזכירו בנונשלנטיות שגם להן יש בקרוב יום הולדת.
לפחות רעייתי, אחרי שהסברתי לה שהיא חייבת להיות איתי בדבר הזה, אמרה שאני צודק במאה אחוז.
כדי למנוע מכלת השמחה להכניס לראש כל מיני רעיונות גרנדיוזיים של הורים חלשים, ניסיתי להסתיר ממנה הזמנות שהגיעו לבת מצוות של חברותיה ולקבוע לה דברים כיפיים בדיוק באותם ימים. גם מזה היא לא התרשמה והבהירה שהרעיון לטלפון חדש מקסים, ושהאירוע שלה יתקיים במועדון ״הצלע השבורה״ עם כל השכבה ו״כמה מוזמנים שלכם״.
כדי למסמר עובדות בשטח היא קבעה לנו, ללא ידיעתי, פגישה מקדימה עם הדי.ג'יי הנודע sba (שהתגלה אחר כך כשאבי בן אהרון). לאור התיאורים הנלהבים שלה הייתי משוכנע שאנחנו הולכים לפגוש כוכב רוק, אבל התברר שמדובר בילד בן 16 עם כובע הפוך, שנהיה כוכב־על בתחום הבר מצוות, כולל משרד בעזריאלי, מזכירה ו־3 מיליון צפיות ביו־טיוב ללהיט ההיפ הופ שלו ״אבא שלך לירד?"
בהמשך מצאתי את עצמי בפגישה גם עם הצלמת ברכה צמצם, שמתמחה בהפקת בוקים מהודרים והוצאת חשבוניות מפוארות, שהציעה לצלם את הילדה צונחת צניחה חופשית מפייפר עם הורה מלווה, לרדת לפנות בוקר לצלם בים המלח ״כדי לתפוס את האשלג כשהוא רק נוצר״, וכמובן, רעיון ״פיצוץ״ שהיה לה עם הכור בדימונה.
המשכתי עם הילדה לפגישת טעימות אצל השף הכוכב בצלאל פסטו, שסיפר על התמחותו בבישול מולקולרי אך נענה לבקשתה להכין לאירוע תפריט שישלב גם פיצות והמבורגרים. הבת רמזה לי בעדינות שתשמח לסרט הפתעה חביב, המתאר את פועלה עד הלום על בסיס השיר ״תעשי כל מה שאת אוהבת", ושתשמח שמירי מסיקה תבצע כמה שירים.
ניסיתי להבין מרעייתי איך אנחנו יוצאים מהברוך הזה, תוך כדי שאני מציג לה אקסל שמבהיר שאחרי שאבי, ברכה ופסטו, איש המקצוע הבא שנצטרך לפנות אליו יהיה מלווה בשוק האפור. במחירים האלה עדיף לנו כבר לחסוך לחתונה של הילדה.
בתגובה שמעתי את המשפט ״בת מצווה יש רק אחת, חתונה אולי שתיים״, ואז הבנתי שיש לי בבית סוס טרויאני, שמתוכו עשויות לפרוץ מלצריות עם בר אקטיבי, ושברמז לגבי החתונה השנייה יש מצב שהכוונה אלי. במאמצים גדולים הצלחתי לצמצם הוצאות, והגענו יחד לתקציב שאפשר לחיות איתו. באחד הימים הילדה סיפרה שבעקבות בת מצווה מופרזת שהיתה בה, היא שוקלת לוותר על השף ולאמץ את ההצעה שלי להביא מישהו מיפו עם מנגל.
√ √ √
חזרתי הביתה בתחושת ניצחון, אבל כשנכנסתי, חשכו עיניי. הילדה ישבה מול הטלוויזיה, שבה הציג גיא פינס חסר האחריות תמונות בלעדיות מחגיגת יום ההולדת של הבת של ניקול ראידמן. הדבר האחרון שאני זוכר זה ילדה בשמלת מלמלה ורודה יוצאת מיהלום ענקי ורוכבת על דולפין עם הזמר פיליפ קירקורוב, ואת הבת שלי ממלמלת במבט מהופנט "כזה אני רוצה".
עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב, תודה ששאלתם. אשתי אומרת שהיא מצאה אותי מעולף בסלון, ושבמהלך הנסיעה באמבולנס אמרתי לפרמדיק בצעקות, תוך כדי גלגול עיניים: ״אבל אני לא צ׳רנוי, אני לא צ׳רנוי!״.
מזל טוב. √
