logo

עוד חוזר התיקון

איור טליק לזר

איזה כיף שסוף־סוף יש לנו סקנדל בענייני שירים, ולא באיזה נושא הרה גורל וקושמרו. בפסטיגל החליטו לצנזר את המילה פרחה מ"שיר הפרחה" המפורסם, ועוררו ויכוח עז ברחבי הממלכה.

למרות שכיף להתווכח על עניינים מוזיקליים, עלי לנקוט כאן משנה זהירות. לא רק בגלל ענייני פוליטיקלי קורקט והשימוש בסטריאוטיפים שפוגעים בנשים מזרחיות, ומצד שני, השמירה על קדושת היצירה המקורית – אלא כי מדובר בשיר האהוב על הגברת הראשונה (שלי). הוא שימש אותה ביעילות במאות ערבי קריוקי, היא יודעת את המילים בעל פה ומזדהה איתן, ואיתה אני ממש לא רוצה להסתבך, מחשש שהיא תחליט ש"בא לי לצחוק ולא בא לי עליך", תזרוק לי "צ'או ידידי וד"ש לחייך", ותפליג ממני בתוך הכפכפים.

במקרה של "שיר הפרחה" הייתי מעדיף אם במקום השינוי שנעשָה, היו מדלגים לגמרי על השיר. יש דברים שטוב יותר להימנע מהם מאשר לקצץ להם את הפואנטה. תארו לכם איך היה נשמע שיר המכולת של כוורת בלי המילה המרכזית, ״מכולת״:

"אני זוכר אותה, אני זוכר אותה מה…".

ואחר כך: "הולכת ל… וקונה שם תרנגולת".

הביצוע החדש ל"שיר הפרחה" בעייתי, כי הוא מעמיד את הילדים שיבואו לראות את המופע במבוכה: הם לא יבינו מה בעצם רוצה המבצעת להגיד. לא זו בלבד שהמחבר לא טרח להסביר לנו, כבר כשיצא השיר, מה בא לגברת בימים ובלילות – עכשיו, כשהיא צועקת ש"בא לה לצעוק", לא ברור מה בדיוק היא צועקת. בא לי לצעוק אני… מה? אולי בכלל בא לה לצעוק – "רק לא עוד בחירות?"

חבל, כי היה אפשר להחליף את המקור במילים שיתחרזו יפה. נגיד:

"כי בא לי לרקוד, ובא לי שטויות

בא לי לצחוק ולא בא לי עליך,

בא לי בימים ובא לי בלילות –

(גרסה פמיניסטית מינורית) בא לי לחיות בלעדיךָ"

(גרסה פמיניסטית מיליטנטית) בא לי לתלוש אשכיךָ"

(גרסת בורא עולם) בא לי לצעוק שאשריךָ"

(גרסה עם תקווה לעתיד טוב) בא לי לגור באפקה"

(גרסה היגיינית) בא לי אמבט אני סרֶחה!"

(גרסת המטבח הטריפוליטאי) בא לי לטעום מהטבֶחה".

 

שירים רבים נמחקו מהתודעה במשך השנים, כי הזמנים השתנו, ויש דברים שכבר לא אומרים. אבל בינינו (אל תגלו) – יש בעולם פרחות, מכל העדות והמוצאים, וגם להן מגיע שישירו עליהן.

אני מסופק אם בגני הילדים שרים היום את ״כושי כלב קט״ או את ״בים לבן קבוצת שחורים קוטפת״, ולא רק כי מי שקוטפים אצלנו הם בכלל תאילנדים. ברור שלשיר "אפרו־אמריקני כלב קט" זה לא פתרון. אני מציע לשנות לגמרי את השיר ל״עוזי עגל רך, מהקַצב תברח״, ולקוות שזה לא מעליב אף אחד.

השאלה היא אם בעתיד ניאלץ להיפרד מהמילה הטעונה שחור גם בשיר האהוב ״עטור מצחך״, ונסתפק ב"עטור מצחך זהב", שאולי נשמע פחות פוגעני, אבל יותר נובורישי. והאם ״במדינת הגמדים״ יהפוך ל״במדינת נמוכי הקומה״?

שיר עם שורה כמו ״אינך יכולה ככה סתם ללכת״ לא מתאים לעידן שבו לנשים יש זכות ללכת באופן עצמאי מתי שהן רוצות, ומי אתה שתגיד לה אם היא יכולה ללכת או לא. אפשר לשנות שם ל"ברור שאת יכולה ככה סתם ללכת".

״מי אוהב אותך יותר ממני?״ יכול להתפרש כאיום מלחיץ, ועדיף לתקן ל״אני בטוח שאין מי שאוהב אותך יותר ממני, ואם יש, אז זו זכותך המלאה ואני אזוז הצידה וגם אשמור לההוא חניה ליד הבית שלך״.

בעידן שבו יש גברים שנשארים בבית בזמן שהאישה הולכת לעבוד, בעייתי לשיר ״אבא הלך לעבודה… יביא לך מתנה״. שלא לדבר על כך שהוא מרגיל את הצאצא שבכל פעם שאבא הולך לעבוד, הוא חוזר עם מתנה, וכדי לקיים את ההבטחה צריך לקרות דבר אחד מתוך שניים – או שההורה יבזבז חלק ניכר ממה שהוא הרוויח בעבודה על מתנה, או שהוא יפלח משהו מהמשרד וינסה להסביר לילד למה המתנה שהוא קנה לו היא שדכן סיכות. אז כדי לחנך את הילד לערכים טובים, נראה לי שעדיף "אבא הלך לעבודה… אל תצפה שיביא לך מתנה".

צריך לשקול לצנזר גם שירים כמו "בואי אמא" או "אמא שלי", מחשש לפגיעה בילדים שיש להם אבא ואבא. במקרה הזה החלפת מילה לא תפתור את הבעיה, רק תיצור שורות כמו "אבא אבא, את הינקת אותי, את פינקת אותי". אולי חלוקה שוויונית יותר יכולה להיות בסגנון ״אמא מדוע הקיץ חלף, אבא תביא ת׳ארנק״.

אני מסופק אם בגני הילדים שרים היום ״כושי כלב קט״. ברור שלשיר "אפרו־אמריקני כלב קט" זה לא פתרון, ולכן

אני מציע לשנות ל ״עוזי עגל רך, מהקַצב תברח״

בעידן אקולוגי, שבו אנחנו מצווים לשמור על הסביבה, "רד אלינו אווירון" הוא שיר מזהם, שמעודד צריכת דלק מיותרת. שורה כמו ״נתת לי עץ ירוק מפלסטיק״ לא עומדת בכללי המיחזור, ומומלץ להחליף אותה ל"נטעת לי עץ ירוק עם קומפוסט".

"יום שישי את יודעת, יש בעיר מסיבה" עלול לפגוע ברגשות הדתיים, כך שעדיף להעביר את המסיבה בשיר ליום שלישי, או להחליף ל"יום שישי, את יודעת, יש בעיר הבדלה".

יש בזמר העברי המון שירי ישיבה, שעומדים בניגוד גמור לצורך הבריאותי לעשות ספורט. "יושב על הגדר", "יושב כל היום על אותו כיסא נוח", וכמובן, "אני שוכב לי על הגב" – כולם מעודדים בטלנות וחוסר תנועה. אם אתה כבר יושב מחוץ לבית על הגדר, עדיף לנוע קצת, לעשות מתח ולשנות ל"קופץ על הגדר", או "רץ כמו נמר סביב אותו כיסא נוח".

שירים כמו "ארטיק קרטיב שוקולד בננה" או "אני אוהב שוקולד" מעודדים סוכרת והתמכרות למתוקים, אפשר לשנות את השורה ל"אני אוהב שוקולד תמרים על בסיס שמן קוקוס", אבל עדיף פשוט להוציא את השירים האלה מחוץ לחוק, וכך גם את ההרכב מעודד העששת "שוקולד מנטה מסטיק".

מאחר שהטבעונים הם מגזר מתעצם ורגיש, הם בהחלט עלולים להיפגע מכמה יצירות. למשל, "האוטו שלנו", ש"מביא הוא לתנובה ביצים וחלב". כדי לא להעליב אפשר לשנות ל"מביא הוא לתנובה נבטים וחרוב".

"על הדבש ועל העוקץ" הוא שיר מקסים, אבל כדי למנוע פגיעה בדבורים אפשר לשנות אותו ל"על הסילאן ועל הקוץ". גם בשיר כמו "מתוקה כמה את יפה" צריך להבהיר שנעשה שימוש בממתיקים טבעיים בלבד.

הטבעונים עלולים להתעצבן גם משיר פוגעני כמו "אדון שוקו". אפשר לשנות אותו ל"אדון שוקו מחלב שקדים", או ל"אדון טופו הולך לשחק עם חבר שלו – אדון טופו אחר".

ויש כמובן השיר "מכופף הבננות", שבו אדם מוציא את הפטמות ללימונים, חורץ משמשים ומנקב תפוזים. זהו עידוד ברור להפעלת אלימות כלפי פירות חפים מפשע, ומי שמתאכזר למשמשים, סופו שיתאכזר לבני אדם. לכן, ראוי לשנות את המילים ל"מלטף הבננות".

 

הערב אנחנו מוזמנים לערב קריוקי, וכחלק מההתארגנות הוטלה עלי משימת הדפסת מילות השירים. כשהגעתי לשיר הפרחה, שכולם כבר יודעים שהגברת הראשונה תשיר, הוספתי לה הערה בצד: ״אני רוצה להקדיש את השיר הבא לבעלי האהוב״. בשורות המועדות לפורענות שתלתי, בלי להודיע לה:

"כי בא לי לרקוד, ובא לי שטויות/ בא לי להרים כוסית לחייך/ אין כמו בעלי בימים ובלילות/ בא לי לצעוק – אין עליך!"

מקווה שלא אישן בלילה על הספה. √

יאיר ניצני הוא בעל טור בישראל נשוי ואב לשלוש. . חבר בלהקת תיסלם מ1980 וחובב מזון עתיר קלוריות. ניהל את חברת התקליטים הד ארצי בשנות ה80, מגיש בטלויזיה, וברדיו ,מרצה ועורך טיקסי חתונה אזרחיים. הוא נפגש עם קהל בערב בשם״ מרים גבה״ ברחבי הארץ. סיפרו הראשון ״מרים גבה״ המבוסס על הטורים מ״ישראל היום״ יצא לאור באוגוסט 2014 המשרד 035617711 הרצאות קרן אלוף /ייצוג עופר נברו, פניות בנושא תיסלם באתר הלהקה www.t-slam.com, יאיר מחתן - באתר טקסים html/יאיר-ניצני./http://www.tkasim.org.il

כתבו תגובה

*

captcha *