logo

פה זה לא שווייץ

  Photo by Switzerland tourism

Photo by Switzerland tourism

 

 

 

קצב האירועים המהיר של השבוע האחרון השאיר אותי בלי אוויר לנשימה. כותרת רודפת כותרת, מבזק רודף מבזק, והאזרח הפשוט (שזה אני במקרה) עומד משתהה מול צונאמי החדשות ולא מצליח להבין מי נגד מי, למה ומתי.

אז כדי להירגע, הרחקתי למקום הכי שלו ורגוע שאני מכיר, ובלי לצאת מהבית. גלשתי לאתרי החדשות של שווייץ. רציתי לבדוק מה מעסיק את השוויצרים בימים אלה, ודליתי כמה עניינים בוערים.

למשל, ארנקו של אזרח בריטי שאבד בז'נבה הוחזר לבעליו לאחר 18 שנה. חוק חדש בבאזל קובע שילדים שירכבו על אופניים לבית הספר יהיו מחויבים ללבוש אפוד זוהר. 20 כבאים נקראו לחלץ חמור שנתקע בבור באדמה (ניסיון החילוץ הועבר בשידור חי, נפתחו מוקדי שידור, והמשטרה חוקרת את נסיבות האירוע). ולסיום, אחרי מאבק מותח, העיירה צרמאט נבחרה לאתר הסקי הטוב בעולם.

אין מה לדבר, טוב להם, לשוויצרים. אבל כבר אמרו חז"ל שפה זה לא שווייץ, ומי שעוד לא השתכנע, שיזרוק מבט לכיוון הר הבית.

 

חוק חדש בבאזל קובע שילדים שירכבו על אופניים ילבשו אפוד זוהר. ו־20 כבאים נקראו לחלץ חמור שנתקע בבור באדמה. החילוץ הועבר בשידור חי

 

[/quote]

איך הגעת למצב הזה - חמור!

איך הגעת למצב הזה – חמור!

חדשות משוויץ

√ √ √

אז בזמן שהשוויצרים שלפו את החמור מהבור, אצלנו קרו דברים קצת יותר דרמטיים. למשל, הגשם שירד בתחילת השבוע. בשווייץ קוראים לזה יום גשום, וזה מסתיים במגפיים ובמטרייה. פה קוראים לזה שיטפון, וזה מסתיים בחילוץ מכוניות מחניון מוצף.

הפקקים היו מטורפים. שמעתי על כמה אנשים שיצאו בבוקר לעבודה, הגיעו אחר הצהריים, דפקו כרטיס ויצאו מייד חזרה הביתה, להוציא את הילד מהגן.

כמפיק תקליטים בדימוס, אני מזהה בהקלטות של שולה זקן ואהוד אולמרט פוטנציאל מסחרי גדול. ישראל ידעה כבר בעבר צמדים מצליחים – אילן ואילנית, אורנה ומשה דץ, הפרברים, הדודאים, צמד רעים. אמנם, ההקלטות של שולה ואהוד נשמעות כמו סקיצות של זמרים בראשית דרכם, אבל העיבוד פשוט, והטקסטים קליטים ומגניבים.

האלבום החדש של צמד "המרשרשים", שולה ואהוד, יכלול את הלהיטים: "שיר המתקשרת", "אני אומר לך הוא מושחת" (כולל הופעת אורח של אהוד ברק ונהמת מנוע של אאודי A8), "הוא ירצח אותך" (קטע היפ־הופ מנצח של אהוד) ו"המעטפה" (קטע אינסטרומנטלי, כולל אפקטים של שטרות). להזמנת הופעות נא לפנות לפרקליטות.

 

אנשים רבים פנו אלי בחודש האחרון בבקשה להעביר מסר לשר האוצר. "תגיד לו שהוא נראה נורא עם הזקן הזה", אמר לי מישהו בסופר. "יש לו מחלת עור?" התעניינה השכנה. "הוא דומה לאיסמעיל הנייה", קיטר רואה החשבון. "בחור כל כך נאה, לא חבל?" קוננה אמא שלי.

שלל תיאוריות החלו להיזרק לאוויר. דתל"ש אחד אמר לי שלפיד קורץ לקול הדתי, ושהכיפה בדרך. המורה לספרות של בתי טענה שידוע שהוא מעריץ את המינגוויי, שהיה מזוקן. שמאלן מצוי לחש לי שלקראת הבחירות, לפיד מנסה להתקרב לערבים. וביטחוניסט במיל' העריך שזו דרכו להעביר מסרים לדאעש. השר עצמו אמר לתקשורת שהוא חזר מחופשה בפאריס ולא בא לו להתגלח.

השבוע קץ לפיד בזקן וגילח אותו. כמובן, מייד התחילה חרושת שמועות לגבי הסיבה. לדעתי, הילדים והאישה פשוט התלוננו ש"אבא מגרד". מצד שני יש גם מצב שהשר חושש שפירורי הביצה הקשה מארוחת הבוקר, שדבוקים לו לזקן, חושפים לתקשורת את כוונותיו לגבי חוק מע"מ אפס.

כדי לשים סוף לספקולציות, ובמסגרת היותי בעל טור רציני ועיתונאי חוקר, פניתי למר לפיד והודעתי לו שאני חפץ לדון איתו בנושא הזקן והשלכותיו על המזרח התיכון. אמרתי לו שאם הוא ימליץ לראש הממשלה לגדל שפם, הערבים סביבנו עשויים לראות בכך צעד בונה אמון, שירגיע את המצב ויחזיר את הסטטוס־קוו בהר הבית.

השר ענה לי (באמת!) שהוא לא מוכן לקבל עצות בענייני שיער ממי שאיבד את המסרק האחרון שלו ב־1974, וניתק לי בפנים. האמת היא שהפסקתי להשתמש במסרקים בשנות ה־90, אבל כמו שאומרים, לא תופסים אדם בשעת שערו.

כשאני חושב על ההד העצום שיצרו השר וזקנו, אני מבין שמסתתר כאן משהו גדול יותר. בתקופה שבה התדמית היא חזות הכל, נבחרי הציבור חייבים לגלות יותר עניין במראה שלהם ולא להסס ליזום שינוי. אני בטוח שאם בוגי יעלון יגדל תלתלי אפרו בסגנון ליונל ריצ'י, הוא יקבל יותר נקודות זכות מצד ממשל אובאמה, ובנסיעה הבאה יתקבל על ידי גורמים אמריקניים בכירים יותר, ואפילו בשמחה.

גם יו"ר האופוזיציה, בוז'י הרצוג, צריך לעשות חושבים. לפי הסקרים הוא ממש לא מסתמן כאלטרנטיבה, והציבור רואה בו פוליטיקאי עדין. זיפי זקן עשויים לשוות לו מראה קרבי של יוצא סיירת ולא של שליש מפקדה. אני הייתי גם מוסיף קעקוע של גולגולת על הזרוע, מגפי עור שחורים ואופנוע הארלי דיווידסון.

 

√ √ √

ולסיום, כמה מילים על חוק "ישראל היום". לכאורה, ההצעה נגד הפצת העיתון, שעברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית בכנסת, באה לסייע לעיתונות שנמצאת במשבר עמוק. הטענה היא שחלוקה חינם של עיתון מונעת תחרות. אני לא קונה את זה. לצערי, ההצעה נתפרה למידותיו של העיתון, שהוא עיתון החינם היחיד בשטח, ושנוגס בעיתון אחר שפעם שלט פה ביד רמה.

ל"ישראל היום", כמו ל"הארץ" ול"ידיעות אחרונות", יש אג'נדה והוא ממש לא מסתיר אותה. נחשו מה? אנשים שמחזיקים בעיתונים וערוצי טלוויזיה עושים את זה בין השאר כדי להשפיע! הפתעה, לא? ולגבי הטיעון הכלכלי, בפעם האחרונה שבדקתי, גם האינטרנט היה חינם. גם יו־טיוב
וגוגל. אז מה, נסגור גם אותם?

תכלס, החוק הזה מריח מנקמנות אישית ומאינטרסים צרים. הפחד שלי – שהוא יחזור אלינו כמו בומרנג, כשאמצעי תקשורת נוספים ייסגרו, כי סדר היום שלהם או אופי הסיקור לא ימצאו חן בעיני חלק מחברי הכנסת. נקווה שלא נגיע ליום הזה. √

 

יאיר ניצני הוא בעל טור בישראל נשוי ואב לשלוש. . חבר בלהקת תיסלם מ1980 וחובב מזון עתיר קלוריות. ניהל את חברת התקליטים הד ארצי בשנות ה80, מגיש בטלויזיה, וברדיו ,מרצה ועורך טיקסי חתונה אזרחיים. הוא נפגש עם קהל בערב בשם״ מרים גבה״ ברחבי הארץ. סיפרו הראשון ״מרים גבה״ המבוסס על הטורים מ״ישראל היום״ יצא לאור באוגוסט 2014 המשרד 035617711 הרצאות קרן אלוף /ייצוג עופר נברו, פניות בנושא תיסלם באתר הלהקה www.t-slam.com, יאיר מחתן - באתר טקסים html/יאיר-ניצני./http://www.tkasim.org.il

כתבו תגובה

*

captcha *