logo

פסח סחבה ומרור

טליק לזר - פסח סחבה ומרור

טליק לזר – פסח סחבה ומרור

 קישור להדפסת pdf

למרות שהתבשרנו ששבוע העבודה לשכירים יקוצר בשעה, ולמרות שפסח הבא עלינו לטובה מכונה "חג החירות", הימים שלפניו מזמנים לנו המון עבודה שתשאב לנו את השעה שהתפנתה ואת כל החירות שעוד היתה, ותהפוך אותנו לעבדים בארץ סנו ז'אוול.

ואם לא די בזה, לחץ נוסף מופעל עלינו מצד בני הזוג ואמצעי התקשורת לקנות במבצעים מיוחדים מוצרים נפלאים שאנחנו לא צריכים, החל מסינר למנגל, דרך פומפייה חשמלית ועד מכונית. כולם מלווים בסלוגנים חגיגיים בסגנון "כנגד ארבעה סירים דיברה תורה", שאמורים לשכנע אותנו שקנייתם היא חלק בלתי נפרד מההגדה.

הדברים האלה, יחד עם הפוליטיקה המשפחתית המתלווה לחג (נזמין או נוזמן וכו'), עשויים לייצר בבית מתח מיותר, שלא לומר ריבים קולניים מלווים בהשלכת קניידלך. כשירות לקורא המודאג אביא כאן כמה דוגמאות לאירועים מסוכנים שמתרגשים עלינו בימים הקרובים, ומחייבים היערכות בהתאם.

הניקיון

חוץ מכמה גברים שמובילים את נושא ניקיונות הפסח בביתם, ועל כך ראויים לתואר חסידי אקונומיקת העולם, רוב הזכרים לא מבינים על מה המהומה. למה צריך לנקות כל כך הרבה, איך זה מתקשר לאשת פוטיפר, ואם גם היא היתה מסנג'רת את בעלה לעשות פאנלים.

הניקיונות האובססיביים מתקיימים בניגוד גמור למתקפת פירורי המצות שעומדת בפתח. הרי גם אם תלקקו את הרצפה בסלון עם הלשון, בעוד שבוע הילד יישב על הספה עם חבר ומצה עם שוקולד, והם יהפכו את הרצפה למשהו שמזכיר נשורת גרעינית. אז למה לטרוח?

אבל זה עוד כלום. אם אתה המארח, תתבקש להביא כיסאות מהשכנים, להחליף נורות בכל הבית, לפנות את המדפסת הישנה ששוכבת ליד הדלת ולפרק את הסוכה שאתה מתחמק מלפרק עוד מאוקטובר.

בימים שנותרו עד החג יהיה לך קשה למצוא עוזרות בית ובעלי מקצוע אחרים, שבעקבות הביקוש משחקים אותה הארד טו גט ודורשים תעריף חג. אפשר כמובן להשתמש בילדי הבית, שתמורת ממתקים או הבטחות למתנות שממילא התכוונת לקנות להם בפסח, תוכל להפוך לפועלים חרוצים. ממילא הם בחופש כבר שבוע, ואם לא תעייף אותם, הם יתחילו לנסוע באופניים חשמליים בתוך הבית.

נכון, לפעמים מפתה כבר לעשות את הדברים בעצמך, אבל אל תיפול במלכודת. עדיף לשמוע קצת קיטורים מלהזיז מקרר ארבע דלתות כדי לנקות מאחוריו או לזחול מאחורי התריסים ולבלות את ליל הסדר אצל כירופרקט בגלל גב תפוס.

כמו בכל דבר בחיים, לא מומלץ להיות קיצוני. חברי ע', למשל (השם המלא שמור במערכת ליד מצה שמורה), שהוא חולה ניקיון אובססיבי, מועד ונופל מדי שנה מגג ביתו כי הוא "חייב לטאטא עלים בין הרעפים" בזמן שרעייתו קוראת ספר. את "והיא שעמדה" הוא שר במיון, כשרעייתו עומדת לידו.

פרויקטים

החיים מספיק קשים גם בלי שנתפתה למבצעים מיוחדים. סיוד לקראת פסח, שיפוץ קטן של המחסן או החלפה בינונית של הפרקט באחד החדרים הם אירועים שנוטים להתחיל רע ולהסתיים איום ונורא.

אחת הסכנות הגדולות של החג, שמשרד הביטחון עומד לפרסם לגביה אזהרת מסע בימים הקרובים, היא החלפה של מלתחת החורף במלתחת הקיץ. במהלך הכניסה הקרקעית לחדר הארונות, רעייתך צפויה לגלות כמה ג'אנק אתה שומר ולנסות לזרוק כל מיני חולצות מתפוררות עם הכיתוב "גולני שלי".

חמור מזה, בזמן ההסתערות על הקניון היא תשתמש במידע על מצב הבגדים שלך כדי לשכנע אותך לקנות בגדים חדשים, מה שיחייב מדידות אינסופיות והוצאה כספית מכאיבה, בעיקר כי היא תצדיק קניות גם עבורה. זהירות!

מתנות

המרחק בין פשיטת רגל לחיים סבירים נמצא בערנות שלך בפסח ובראש השנה. אם תפעל ביד קפוצה ובזרוע חזקה תוכל לשרוד את התקופה, וגם לאפשר למשפחה חופשה סבירה בקפריסין בקיץ. אם תאבד ריכוז, ייתכן שבסוף החג תעבור לגור בקרטון של מכונת הכביסה שקנית.

כאן טמון גם פוטנציאל לעימות חזיתי עם האישה (או הבעל, במקרים ההפוכים). בת זוג פזרנית היא האויב מספר אחת של חשבון הבנק, וכדי לבוא על סיפוקה היא לא תהסס להשתמש במשפטים פופוליסטיים כמו "אני לא באה לאנשים בידיים ריקות".

באופן כללי, מובן שעדיף להיות מוזמן בחג לאחרים, ויהודי טוב נוהג לברך מדי בוקר "ברוך שלא עשני מארח". מצד שני, גישה פזרנית ומתנות יקרות מדי עלולות להפוך את היתרון לחיסרון גדול ולמינוס ענק. כל עוד מדובר בסירים, בנרות ריחניים, במגבות מטבח או בסט סכינים, אתה עוד בסדר. אבל ברגע שהאישה מסתננת למחלקת החשמל ובודקת מיקרו או מיקסר חדש עבור אמא שלה, או משתמשת במשפט המחץ "כדאי, זה במבצע!" – הנורות האדומות צריכות להידלק.

כדי לסכל את האיום, אתה יכול תמיד לפתוח קבוצת ווטסאפ בשם "בלי מתנות השנה" ולצרף אליה בעלי ברית משפחתיים. מצד שני, אתה חייב לטשטש את העקבות, כדי שהאישה לא תדע שאתה ייסדת את קבוצת המורדים. זכור שבני משפחה יכולים להיות שטינקרים גדולים, להסגיר אותך לנשות המשפחה ולהפוך אותך לפרעה המשפחתי.

בזמן שאתה מנהיג את קבוצת מתנגדי המתנות, כדאי לוודא שבנות המשפחה לא הקימו קבוצה אלטרנטיבית בשם "לא באות בידיים ריקות".

תחבורה

בימים הקרובים סביר להניח שתבלה הרבה ברכב, באינספור מטלות נטולות תכנון והיגיון. האישה, שבדיוק מבשלת, יכולה לשלוח אותך לקנות פטרוזיליה, וכשתחזור מתנשף מהסופר היא תגיד בנונשלנטיות, "אני צריכה גם 12 ביצים". דאג לרכב מתודלק, מסודר ונקי, עם מוסיקה נעימה שתרגיע אותך מהכאוס בבית (עדיפות לשירים עם מסרים חיוביים כמו "מלך העולם" או "מי אוהב אותך יותר ממני?").

הנהיגה לארוחת ליל הסדר היא מקור מרכזי לסכסוכי חג. לפחות עד לכניסת הרכב האוטונומי, בן/בת הזוג הלא נוהג/ת תמיד יעבירו ביקורת על המסלול שבחרת – שהוא פקוק יותר, ארוך יותר או קופצני יותר מזה שהוא או היא רצו לנסוע בו. בערב החג העניין מורכב במיוחד, בגלל העומס בכבישים והסירים שבני המשפחה מחזיקים על הרגליים.

לכן, עשה הכל כדי לא לנהוג – כולל זיוף של מתיחת שריר או מכתב מרופא עיניים שבזמן הניקיונות נכנס לך אבק לעיניים ואתה חייב להישאר עצום עיניים עד סוף פסח. 

בליל הסדר עצמו מומלץ לשתות ארבע כוסות מלאות ואף יותר מכך, מה שיוריד מהפרק את האפשרות שאתה זה שתנהג בדרך חזרה. אין דרך טובה יותר לציין את החג מאשר להתרווח בכיסא שליד הנהג, לפתוח כפתור במכנסיים ולנמנם, תוך מלמול "תפרו לי בגד עם כיסים" ו"אמרתי לך לנסוע בכביש 6".

חג שמח. √

יאיר ניצני הוא בעל טור בישראל נשוי ואב לשלוש. . חבר בלהקת תיסלם מ1980 וחובב מזון עתיר קלוריות. ניהל את חברת התקליטים הד ארצי בשנות ה80, מגיש בטלויזיה, וברדיו ,מרצה ועורך טיקסי חתונה אזרחיים. הוא נפגש עם קהל בערב בשם״ מרים גבה״ ברחבי הארץ. סיפרו הראשון ״מרים גבה״ המבוסס על הטורים מ״ישראל היום״ יצא לאור באוגוסט 2014 המשרד 035617711 הרצאות קרן אלוף /ייצוג עופר נברו, פניות בנושא תיסלם באתר הלהקה www.t-slam.com, יאיר מחתן - באתר טקסים html/יאיר-ניצני./http://www.tkasim.org.il
  1. צפרירה האובר
    נהדר !!!
  2. נינה
    נהדר כרגיל. המשך בדרכך זו. רק לציין, שקראתי היום באחד מעתוני החג שבכלל אין שום הוכחות שבני ישראל היו אי פעם עבדים במצריים. לא לפרעה, בכל אופן :-) אז זהו. אם לא היינו עבדים אז, בטח ובטח שאין סיבה להיות עבדים [לנקיון, קניות או כד'] כיום. אתמול דווקא הוצאתי את שואב האבק ממקום מחבואו וניסיתי אותו. ככה סתם בשביל החוויה. הוא עובד. טוב לדעת. החזרתי אותו למחבוא.

כתבו תגובה

*

captcha *