"החמישייה הקאמרית", עלתה למסך בנובמבר 1993, עם הולדת הערוץ השני, שם שודרה במשך שתי עונות. בקיץ 95 עברה התכנית לערוץ הראשון, שם שודרה במהלך 3 עונות נוספות עד שירדה מהאוויר ב-1997, לא לפני שנצרבה בפנתאון התרבות הישראלית. שום רשימה על הומור או טלוויזיה בישראל אינה שלמות בלעדיה. החמישייה הביאה למסך טלוויזיה אחרת, מלאת הומור אבל חסרת פאנצ'ים, מלאת רוח שטות אבל אמיצה, הזויה אבל נוקבת. במהלך שנות שידורה רכשה לה התכנית "מעריצים מושבעים", שיודעים לצטט עד היום מערכונים שלמים, לצד קהל זועם שהרבה לשלוח מכתבי שטנה חריפים לגופי השידור. 20 השנים שחלפו מאז ירידתה מהמסך, מאפשרות להגדיר אותה כפי שהייתה: מראה של תקופה ושל דור, תכנית שייצגה תרבות אורבנית, צינית, מתוחכמת, מעודכנת, שלא היססה לשחוט את כל הפרות הקדושות הרבה לפני שזה היה מקובל. החמישייה הקאמרית לקחה את הסאטירה הישראלית כמה וכמה צעדים קדימה, ואפשרה לתכניות הסאטירה של שנות ה-2000 להתחיל ממקום לגמרי אחר.
