איור: עובדיה בנישו
לאחר שסיימה את התיכון, ואחרי תכנונים קפדניים שלא היו מביישים את ההכנות למבצע אנטבה, התינוקת נסעה לכמה ימים עם חברים ובעיקר ללא ההורים, לברצלונה. הגברת הראשונה ואני העמדנו פני הורים קולים וזורמים שאין להם שום בעיה ושסומכים על הילדה בעיניים עצומות, אבל ככל שהתקרב מועד הנסיעה, עלה סף החרדה והתעוררנו שטופי זיעה בלילות עם חלומות מסויטים, כאילו היא נוסעת להילחם בווייטנאם. ביום הטיסה, אף שהיה אפשר להזמין מונית, מצאנו את עצמנו מסיעים אותה לשדה התעופה ונפרדים ממנה כאילו היא טסה ללימודי רפואה של שבע שנים בהרווארד.
למרות שחוקית הילדה היא בגירה לכל דבר, ובעוד כמה חודשים היא תעלה על מדים ותתגייס לצבא, זו הטיסה הראשונה שלה בלעדינו. ומכיוון שמדובר ביצור מפונק שרגיל שאנחנו דואגים בשבילו לכל דבר, החלטתי למרות הטרחנות לשגר לה כמה טיפים ועובדות שעשויים לטלטל את עולמה.
בתי האהובה, אני מאחל לך חופשה נהדרת. אך הביאי בחשבון שאנחנו לא בסביבה ואפילו לא באותה יבשת. בניגוד לנסיעות קודמות, הפעם ממש תצטרכי לפעול בעצמך באופן אקטיבי כדי שדברים יקרו. צר לי לבשר לך שהמזוודה, למשל, לא עושה את דרכה מהמונית לבטן המטוס בעצמה, אין לה ווייז ומנוע, כך שצריך להסיע אותה ולהעמיס אותה על המסוע למרות שזה עשוי להיות כבד, ויש גם הגבלת משקל. לכן עדיף היה אולי לא להעביר את כל תכולת ארון הבגדים שלך, כולל מעילים שלא יהיו ממש הכרחיים ביולי, למזוודה, ואולי גם לוותר על מכשיר פן לשיער, חמישה בגדי ים ושבעה זוגות נעליים.
גם אם תניחי את המזוודה במקום הנכון, זה ממש לא אומר שתפגשי אותה אחרי הנחיתה, ויתכן שבמקום לברצלונה היא תגיע איכשהו דווקא לאוסטרליה, אז אולי טוב שארזת מעיל כי שם חורף וככה למזוודה לא יהיה קר. גם אם אחרי הנחיתה גילית שהמזוודה אבדה, זה לא סוף העולם (סוף העולם זה איפה שהמזוודה נמצאת עכשיו), תחשבי שבלי שהתכוונת עזרו לך להיפטר סוף־סוף מכמה פריטי לבוש שאולי היו מיותרים כבר כשקנית אותם.
בזמן הטיסה מציעים מוצרים פטורים ממכס, אבל שלא כמו בנסיעות עם ההורים, שבהן את רגילה להצביע על מוצרים והם עוברים לידייך, הפעם ממש תצטרכי להוציא את הכרטיס ולשלם. לא תאמיני, גם העגלה שעליה שמים את המזוודות בשדה עולה כסף, ויש אפילו קמצנים, כמוני, שמקפידים להחזיר אותה למקום אחרי השימוש כדי לחסוך חצי יורו.
בהגיעך לברצלונה תתבקשי לעבור דרך ביקורת דרכונים. יש סיכוי קלוש שישאלו אותך מה מטרת הביקור. כמו שאת וחברייך נראים, אין טעם להשיב "עבודה", בהנחה שאתם בכלל מכירים את המילה הזו; צילומים לאינסטגרם אינם עבודה והתשובה "טיול לפני צבא" מיותרת ורק עלולה להעלות אצל הפקיד קונוטציות לא רצויות של נשק. לשאלה היכן אתם ישנים לא מקובל לענות "במיטה". גם התשובה "במלון" לא מספקת, הם ירצו שם מדויק. אם מדובר בטפסים שיש למלא באנגלית, אל תתקשרו אלי, אני מציע שתתקשרו למורה לאנגלית שאיתה יש לכם יחסים מצוינים, ואם לא הבנתם משהו תוכלו לבוא בטענות אליה.
אני שמח כשאת מתקשרת, אבל העובדה שרכשת חבילת גלישה לא אומרת שצריך להתקשר אלי כל חמש דקות. אני גם ככה מסתכל באינסטגרם שלך ויודע לפי הסטורי בדיוק איפה את בכל רגע.
במונית למלון כדאי לשים לב לדרך, ולא להיות כמו בטיולים איתנו עם הפרצוף בתוך הנייד, שנראה בדיוק כמו בישראל. למרות שלא זכור לי שלמדת גיאוגרפיה ומעולם לא התבקשת למלא מפה אילמת של אירופה, תזכרי שאין טעם לנסוע לברצלונה דרך מדריד, ואם את רואה בניין מסוים או פסל גדול שמופיעים שוב ושוב במהלך הנסיעה, זה לא אומר שהעיר חד־גונית אלא שהנהג נוכל שקלט שיש לו פה עסק עם פראיירים וכבר חצי שעה נוסע סביב אותה כיכר עם המונה דופק.
כישראלים עם חרדת אזהרות מסע, יש לנו נטייה לנסות לזהות את מוצאו של הנהג על פי מבטאו, וכך גם להעריך את מידת מסוכנותו ואת הסיכוי שתסיימו את היום במרתף של מסגד. לשאול אותו אם הוא איראני או אם יש לו ברשימת אנשי קשר את נסראללה, עשוי להיות בעייתי. כך שייתכן שהגיע הזמן למעין "שזאם" של מבטאים, שיזהה את מוצאו של הנהג. הגרסה העברית שלו תיקרא שז"ל, והיא בעצם תבשר תוך כדי נסיעה אם אתם בדרככם להיות ז"ל.
בהגיעך למלון, זכרי שבניגוד למה שאת רגילה, הפעם לא תוכלי לצעוד מייד לחדר ולהתלונן שהוא קטן/מכוער/יותר מסריח מכלוב העישון בנתב"ג. אפשר עדיין לחשוב שהחדר אכן כזה, אבל לפני זה צריך לעבור בקבלה, להציג דרכון, למלא טפסים ולקבל מפתח.
אני יודע שלפני יציאה את רגילה להגיד לנו "קחו אותי" וזה מתבצע מייד, אבל אל תנסי את זה על פקיד הקבלה. בחו"ל צריך להזמין מונית או לנסוע באוטובוס. לעיתים קשה להבין את שיטת התשלומים באוטובוסים בחו"ל, אבל הצגת רב קו של אגד לא תסייע.
ארוחת הבוקר במלון מוגשת בבוקר, וחשוב להגיד שהשעה 12 זה לא בוקר. את הדיונים על מה עושים היום אני מציע לקיים ערב לפני, כי מניסיון, כשמתחילים לדבר על זה ב־12 בדרך כלל נשארים עם האופציה של ללכת לעוד קניון, ואת זה את עושה מעולה בארץ.
אני כמובן אשמח אם לא תשתי אלכוהול, אבל אם החלטת לשתות – אל תשפכי את שארית הוודקה על המיטה במלון, זה לא מצטלם טוב או מביא לנו כבוד בעולם.
למרות שהסבים שלך הגיעו מעדות שונות, ואת מה שנקרא מעורבת, אל תנסי להסביר לספרדים שאת גם קצת ספרדייה, כי ברגע שתתחילי לדבר את הספרדית שלמדת מהשירים של מאלומה והסדרות מערוץ ויוה, הם יעלו עלייך. גם המונח המוכר לך מעולם הג'אנק פוד הישראלי, "ספרדי כפול", אינו מונח בינלאומי, הוא לא מייצג את הקולינריה והתרבות של העם הספרדי, ואם הם ישמעו שהשתמשנו בשמם לתיאור של המבורגר מהיר עם תוספת בצל, הם עלולים לזמן את השגריר שלנו לשיחת נזיפה.
כמו בהרבה ערים באירופה, גם בברצלונה יש גנבים, כייסים ותחמנים והם ממש בונים על הארנק שלך. מומלץ לשים את המזומן ואת הדרכון בכספת במלון, אבל במקרה כזה כדאי לזכור את הסיסמה. נכון שאני היחיד שיודע את כל הסיסמאות שלך בג'ימייל ובאינסטגרם, אבל אין לי מושג לגבי המספר שתקלידי בכספת.
אחת המלכודות האהובות בחו"ל היא משחקי קלפים מגניבים ברחוב. בחור כריזמטי עם חזות של טמבל יערבב קלפים, וינסה לגרום לך ולעוד כמה ישראלים שבטוחים שהם יותר חכמים מכולם לחשוב שהם יודעים לאן נעלם הג'וקר ולהשקיע בזה עשרה יורו. הביאי בחשבון שהחבורה שמסביבו, כולל זה ש"הצליח" לזכות, אינה של תיירים מזדמנים, אלא חברים שלו שמתחלקים בשלל שהם ייקחו ממך ומהחברים שלך.
אני יודע שזה עשוי להפתיע, אבל במסעדות יש גם רגע כזה בסוף הארוחה שבו צריך לשלם. המלצרים המקומיים גם מצפים לתשר. בכל מקום בעולם המנהגים והציפייה הם אחרים וכדאי להתייעץ עם המקומיים – אבל לא עם אלה שמפעילים משחקי קלפים ברחוב – לגבי המנהגים המקומיים. כדאי להיות נדיבה עם הטיפים, בעיקר אם יש לך נטייה לשכוח את הנייד במסעדה, אבל גם לא נדיבה מדי. אין צורך לתת טיפ למציל בבריכה או למי שמכין חביתות בחדר האוכל. אני יודע שאף פעם לא ייחסת חשיבות רבה מדי לעולם המתמטיקה, אבל כדאי לדעת שהיחס בין היורו לשקל אינו אחד לאחד, ואם התכוונת לתת טיפ של עשרה שקלים, לא מדובר בעשרה יורו.
בילוי נעים. אמנם נשארו שלושה ימים לחזרתך, אבל אנחנו כבר בשדה, מחכים לך באוטו.
