איור של טל לזר
*לא צופים במונדיאל
לאדם כמוני, שההבנה שלו בכדורגל מסתכמת בשמות שפיגלר וסטלמך והמסי היחיד שהוא מכיר זה מסיבמבה, חודש המונדיאל הוא בהחלט תקופה מאתגרת. אני מודה ולא מתנצל, איני רואה את השידורים של גביע העולם, אין לי מושג על מה כולם מדברים, ועד לא מזמן חשבתי שאופסייד זה עוף עם תוספת בצד.
להתכנסויות גבריות בבתים עם בירות ופיצוחים אני כבר לא מוזמן, כי כל החברים יודעים שאין לי מושג, וכדי לנסות להיכנס בכל זאת לחבר'ה אני סתם זורק שמות עדכניים כמו בקנבאואר, קרויף ופלה. פעם, מרוב לחץ, אמרתי שבוריס בקר נראה אתמול מצוין עם גרמניה, ולא הבנתי למה זורקים עלי קליפות של פיסטוקים.
אפשר כמובן לנסות לזייף הבנה בכדורגל. משפטים כמו "ספרד דווקא אחלה", "גרמניה עוד לא אמרו את המילה האחרונה" או "ממסי ציפיתי ליותר" יכולים להוציא אתכם בסדר. אבל למה להתחזות?
עבור אנשים כמונו, הלצ"בים (לא צופים במונדיאל), החודש הזה מייצר תחושת בדידות, ואנחנו מרגישים בו כמו מיעוט נרדף. עם כל הכבוד ליחס המפלה כלפי להט"בים, זה כלום לעומת מה שחווה החודש קהילת הלצ"בים.
המונדיאל רודף אותנו לכל מקום. על פי הפרסומות, כולם משחקים כדורגל או רואים כדורגל, כולל סוכני ביטוח, נפחים, אופי פיצה, יועצות הנקה, וסתם אנשים שאוהבים לשתות קולה. קנה טלוויזיה בשביל לראות מונדיאל, קנה ספה כדי לשבת עליה מול המונדיאל, קנה אקמול כדי שלא יכאב לך הראש אחרי שצפית שמונה שעות במונדיאל. אוהב את נבחרת ברזיל? הקפה שלנו זה הדבר בשבילך, למרות שהוא נקטף באינדונזיה ונארז ברמת גן. שלא לדבר על רונאלדו והדיליי, שגורם לאנשים כמוני להרגיש בדיליי של חודש.
בתקופה הזאת, כל מפגש חברתי, גם אם הוא לא מיועד מראש לצפייה במשחק, מייצר מייד שיח בנושא כדורגל. בתור בסופר, בקופת חולים, בבית הקפה – כל אחד נהיה פרשן ומסביר ש"ארגנטינה חייבת לעבור לשחק בשיטת 3-3-4 עם מסי כחלוץ מדומה", גם אם רק אתמול ראה משחק לראשונה בחייו.
הלכתי לאיזו חתונה וניסיתי לכוון את הדיון לחופשת הקיץ המתקרבת. אבל כשאמרתי משהו על האיכויות של אזור מקסים בדרום צרפת, מייד קפץ מישהו ואמר שהצרפתים נתנו משחק מעולה. משם כבר עברו לגרמניה, ארגנטינה וברזיל (פחות בענייני חופשות ויותר בענייני כדורים חופשיים), ואני נפלטתי מהדיון ללא שום סיכוי.
אם ניסית לברוח מצפייה ביתית למסעדה או לבר, תמצא שהתקינו שם מסכי ענק ומערכות הגברה, כדי לא להפסיד לקוחות, וכל קיוסק הפך ל"ספורט בר" – כלומר, תלו תמונות של כדורגלנים מעל למדף של הפתי־בר. אם לסולדים מסיגריות יש אזורים רבים ללא עישון, האם לא מגיע גם לנו, הלצ"בים, אזורים ללא מונדיאל?
אבל אין לי עניין לצאת קוטר נרגן ובלתי מרוצה. לא הכל שחור, וצריך לדעת להסתכל גם על חצי הכוס המלאה, ועדיף כוס בירה. גם עבור מי שלא אוהב כדורגל מדובר בתקופה מלאת יתרונות והזדמנויות.
תחשבו, למשל, על כך שזה זמן מעולה ללכת לכל המקומות העמוסים, שפתאום התפנו. למשל, למכון הכושר. המקום יהיה הרבה יותר פנוי, ובמקום גברים מיוזעים יש סיכוי למקבץ גדול יותר של נשים. לגברים שמחפשים סטוצים זו הזדמנות נהדרת לפלרטט עם נשים שהגבר שלהן מזניח אותן לחודש, ובהיעדר גברים בסביבה, כל גוץ מקריח ייראה אטרקטיבי כמו דוגמן תחתונים.
לנשים, תקופת התחרות היא זמן מעולה להשיג דברים מהבעל ולקבל את הסכמתו לדברים שאם הוא היה בהכרה ולא מחובר באינפוזיה למסך 4K, לא היה מעלה בדעתו. גשי אליו בזמן שהוא רואה משחק ובדיוק מתבשל גול, וכמו מול דג זהב, הביעי כל משאלה שעולה על דעתך: את רוצה לשפץ את הבית, את רוצה לעשות עוד ילד למרות שכבר יש לכם חמישה, את רוצה לקנות כלב למרות שכבר יש חתול, או סתם רוצה גט. תראי איך המשאלה מתגשמת מייד.
חוץ מעניין הביצוע המעשי של הילד הנוסף, שאותו תיאלצי לדחות לעוד חודש, בעלך יהנהן מייד "כן, כן, אין בעיה", אם כי רצוי לצלם אותו, כי בעוד חודש הוא לא יזכור שהאירוע התקיים.
לרווקות במערכת יחסים שלא מתקדמת לשום מקום, זה זמן מעולה לעבור לגור עם החבר, למרות שהוא לא ממש הזמין אתכן. כל מה שצריך זה לארוז את החפצים שלכן, להגיע איתם לדירה שלו במהלך משחק חשוב, ולהתמקם שם. עד מחצית יולי הוא לא ירגיש בכן, ואחר כך כבר תהפכו לעובדה מוגמרת ודיירת מוגנת. למי שמרגישה שמערכת היחסים חונקת אותה – פשוט תעזבי. עד שהוא ירגיש, את יכולה להכיר מישהו ולהקים משפחה אחרת בפינלנד.
מי שאינו בענייני כדורגל כנראה חסך לעצמו את כל בלבול המוח של קניית טלוויזיה חדשה ואת הניסיון להבין מה בדיוק ההבדל בין 4K לתרסיס K400. גם כאן ניתן לנצל את המצב לטובתנו, להגיד למוכר בחנות החשמל שזמן האספקה של המסך לא מהווה בעיה, אתה לא לחוץ על המונדיאל, ומצפה בזכות זה להנחה משמעותית.
מקובל לחשוב שכדורגל הוא בעיקר עניין של גברים, אבל תמיד יש את הנשים המגניבות האלה, שאוהבות כדורגל באמת. גם לגביהן, לא בטוח שהגברים מתלהבים מהכניסה שלהן לטריטוריה. קצת כמו שירות מילואים, שבו לא בטוח שאתה רוצה שאשתך תגיע ותראה אותך מתנהג כמו נער חרמן בן 14. גם כאן, כל עוד מדברים על כדורגל זה בסדר, אבל מה הן יעשו כשהשיחה תידרדר לעיסוק בבחורות?
במובן הזה, בזמן המונדיאל אני מרגיש כמו בחורה טיפוסית. אני מוקף כל השנה בארבע נשים, והריחוק מהכדורגל מקרב אותי עוד יותר לעולמן של הנשים. כדי למצוא חֶברה, אני מנסה לדבר בחודש הזה על אופנה, על בשמים ועל תיקים, ולפי המבטים, אין ספק שהן מעריכות אותי – כאידיוט מוחלט. כשהן מדברות על גברים, ועל זה שההוא נראה טוב וההוא חתיך, אני מרגיש ממש מחוץ לעניינים.
עבור הלצ"בים, המונדיאל הוא הזדמנות טובה להתחזות לבעל משקיע. הזדמנות להשקיע בזוגיות, וגם לקבל נקודות על כך שבניגוד לבעלים אחרים, אתה מוכן להקריב את החודש הכי ספורטיבי וגברי, רק כדי להיות עם אשתך. זה יוציא אותך ג'נטלמן למופת. רק תיזהר לא לשחק את זה טוב מדי, כי אז היא עלולה לפרגן לך כן לראות את המונדיאל, ואכלת אותה. גם תיאלץ לראות את התחרות המשמימה וגם תהיה חייב לה.
מסעדות שקשה להשיג בהן שולחן הן אולי פנויות יותר בזמן המונדיאל, אבל אם השף חובב כדורגל הן לא מקום טוב להיות בו. השף לא מרוכז בעבודה, ותשומת הלב שלו מתחלקת בין המחבת למסך הטלפון. יש מצב שהוא שורף לך את הקבבים ושם לך במקום מלח אבקה למדיח.
גם בלונה פארק יהיה פחות צפוף, אבל אם המפעיל של הגלגל הענק מרוכז במשחק, יש סיכוי שהוא ייזכר להוריד משם את הילדים רק אחרי 90 דקות.
כנ"ל לגבי טיפולים רפואיים מסובכים, ניתוחים או עקירת שיניים. עדיף לבחור מנתחת אישה, שתהיה מרוכזת רק בך. בזכות המונדיאל תוכל לקצר תור לניתוח אצל כירורג מוביל, אבל זה לא ישתלם אם באמצע הניתוח הוא יצעק ״גול״, יקפוץ באוויר ויעביר לך את הלבלב לפי הטבעת.
ואפרופו ניצול הזדמנויות – אם אתם בצד הפלילי של החיים, זו התקופה האידיאלית לפרוץ לבתים, בעיקר אם בעל הבית נמצא שם וצופה במונדיאל. אין סיכוי שהוא יבחין שמישהו נכנס, וגם אם כן – הוא מקסימום יצעק לו שיביא פיצוחים. רק תקפידו לא להסתיר לו, ולא לגעת בטלוויזיה, בספה או בבקבוק הבירה שלו. √
