logo

ראש השנה בראש אחר

 

למה לא לסקוטלנד?  טל לזר

למה לא לסקוטלנד? טל לזר

 

 

בכל שנה אותו דבר. ארוחת חג עם אותה המשפחה, אותן ברכות, אותן הלצות, אותו האוכל ואותם הפרצופים, רק מבוגרים יותר בשנה. נכון שתמיד נחמד לפגוש את המשפחה, וזה לא מובן מאליו שיש לך משפחה, אבל עם כל האהבה, לפעמים לא בא לך.

ארוחת חג היא כמו ועדת חקירה אחרי מלחמה: כולם יודעים שזה יגיע ומנסים להתחמק. הילדים מקטרים שזה "לא בא להם טוב" כי הם תיכננו טיול עם החבר'ה, ההורים כבר מבוגרים ואין להם כוח לארח (אז הם שוקלים להבריז לצימר), האחים משקרים שהם אצל החותנת, וגם אני, למען האמת, מיציתי.

כבר חמישים וכמה שנים שאני חוזר על הברכות בדבקות ומתפלל שהשנה יקרו דברים טובים. תכלס, זה לא עובד. לא נהיינו לראש ואנחנו עדיין זנב, ולמרות שספרנו גרעינים של רימון לא התרבינו כפי שציפינו. בגיזרה הביטחונית לא תמו אויבינו ומבקשי רעתנו; נהפוך הוא, לאחרונה הם התרבו, התחילו לדהור על טנדרים של טויוטה ולערוף ראשים. גם בקשות חוזרות ונשנות שלי ברמה המוניציפלית, כמו ברכה לרכבת תחתית ("שייחפרו רכבותינו וייתמו פקקינו") וברכה מיוחדת להפחתת הארנונה וביטול תאגיד המים, לא עלו יפה.

מדי שנה אני מאחל שנת הצלחה ופרנסה טובה למאות אנשים. בינתיים אף אחד מהם לא זכה בפיס, לא קיבל ירושה, לא עשה אקזיט ולא גילה שדה גז. כולם ממשיכים לעבוד כמו חמורים כדי להחזיק את הראש מעל המים (תזכורת לעצמי: לברר מי בירך בשנה שעברה את יצחק תשובה ב"שנה טובה" ולבקש ממנו גם).

 

מדי שנה אני מאחל הצלחה ופרנסה טובה למאות אנשים. בינתיים אף אחד מהם לא זכה בפיס, לא קיבל ירושה ולא גילה שדה גז. כולם ממשיכים לעבוד כמו חמורים

 

הריטואל של שאילת כיסאות מהשכנים וסחיבתם המייגעת לסלון הוא חלק בלתי נפרד מסימני החג. על זה צריך להוסיף את קיצוץ הבצל, עבודות הניקיון, השיטוט האינסופי בחיפוש אחרי מתנות, הבנות שנעלמות בדיוק כשצריך עזרה, האישה שחרדה שהאוכל לא יספיק, וסוף הערב, שבו תמיד אני רוחץ כלים. ככה זה כבר שנים.

לפני שבועיים החלטתי להפתיע את אשתי עם חזון מרחיק לכת. "אולי השנה צריך לחשוב אחרת, אולי צריך לשנות קונספט", אמרתי בזהירות. "למה שלא נברח לכולם, את ואני, לחופשה רומנטית? למשל, בסקוטלנד". האישה הודתה שזה רעיון נחמד, אבל מה לעשות שהיא כבר הזמינה את המשפחה הגרעינית שלה, שאחרי כמה ימים הפכה למשפחה המצומצמת ואז למשפחה המורחבת מאוד. בקיצור, בלי ששמנו לב, אנחנו כבר עם 25 איש בשולחן החג.

לגבי מתנות אין לי תקוות גדולות. פיזרתי בקרב המוזמנים רמזים עבים שיש לי עניין באייפון 6, ועכשיו אני מחכה. אם הם מגניבים מספיק כדי להקים קבוצת ווטסאפ ששמה "מוזמנים לניצני בערב החג", אני מצפה מהם להמשיך ולגלות יצירתיות במתנה למארחים. במקום להביא שוב קערה לסלט, פמוטים, אגרטל או מגבות, היה נחמד אם כל אחד היה שם 300 שקלים לטובת השדרוג הטכנולוגי שלי.

תוך כדי סיבוב החג המסורתי אצל הקצב, הירקן, המאפייה והסופר, שאלתי את עצמי היכן ועם מי הייתי רוצה להעביר את החג הזה מלבד משפחתי האהובה. הנה כמה רעיונות, לא לפי סדר חשיבות.

 

אופציה א׳: עם גאולה וגדעון

הזוג החם של השבוע. שם ידברו על הפרישה המפתיעה, על התסריטים העתידיים בפוליטיקה, על מה שנאמר בנאום הפרישה ובעיקר על מה שלא נאמר. גאולה תספר לנו קצת על אחורי הקלעים עם אילה חסון וההשעיה הקצרה. אוכל לשפוט בעצמי אם דויד הקטן כבר הולך או לא, וכשיגיע תורי, אני אספר על השבוע הסטנדרטי ונטול הדרמות שעבר עלי, עד שגדעון וגאולה יירדמו על השולחן.

 

אופציה ב': עם נשיא אפל,
טים קוק, ובונו מ־U2

בטוח ששם מחלקים בארוחת החג אייפון 6 בתור מנה ראשונה, אולי עם כבד קצוץ בצד. אדון קוק השיק השבוע את האייפון החדש והשעון, ויש כבר הזמנות במיליונים. זו תהיה הזדמנות מצוינת לבדוק עם קוק את הקונספירציה שטוענת שבכל פעם שיוצא אייפון חדש, הדגם הקודם מתחיל להיות איטי להחריד ורומז לך להתקדם הלאה.

במסגרת ההשקה חילקה אפל לכל משתמשי האייפון בעולם את האלבום החדש של U2. גם אם לא רציתם, האלבום נמצא אצלכם בתיקיית המוסיקה, נסו ותיהנו. אחרי שנאכל קצת רימון ותפוח בדבש (בכל זאת אפל), יש מצב שבונו ישחרר כפתור בחגורה, ייקח גיטרה ויארגן שירה בציבור. אם הוא ישיר את "בשנה הבאה נשב על המרפסת" זה בכלל יהיה מקסים, למרות שהוא נראה לי יותר הטיפוס של "מתוק התפוח, הים הוא מלוח".

 

אופציה ג': עם ג׳ק מא, מייסד עליבבא

ג׳ק מא ייסד את "עליבבא", אתר אינטרנט סיני לסחר אלקטרוני, ששוויו מוערך ב־168 מיליארד דולר! השבוע גייסה עליבבא 22 מיליארד דולר בהנפקה היסטורית שלא היתה כדוגמתה. אפשר להמר שבארוחת החג של משפחת מא יהיה המון אוכל, מה שאומר שנוכל לקחת הביתה את מה שנשאר בקופסאות פלסטיק ולחגוג עליהן עוד כמה ימים.

מכיוון ששווייה של עליבבא גדול בהרבה מתקציב הביטחון שלנו, אולי אצליח לשכנע את מא שצה"ל ירכוש באתר שלו נשק וטילים במחירים של קבוצת רכישה. בתמורה נסכים שעל הטילים נשים את הלוגו של עליבבא, כדי לעזור לו בשיווק בעולם הערבי.

 

אופציה ד׳: בסקוטלנד

עכשיו, כשהסקוטים החליטו לא להתפצל מהממלכה, זה זמן מצוין לנסוע לשם כדי לשמוח עם המנצחים ולתת כתף למפסידים. לעמוד עם חתיכת דג בצלחת וכוסית וויסקי על גדות אגם לוך נס, מול ההרים המוריקים, ולנגן על חמת חלילים את "יש לי יום יום חג" עם המשפחה הסקוטית של שון קונרי. אם אשיג חצאית משובצת במידה שלי זה בכלל יהיה פגז.

לצערי, הרעיון הזה וגם הקודמים ייאלצו לחכות לשנה הבאה, אם כי יש לשער שגם בשנה הבאה, מה שהיה הוא שיהיה. בינתיים אני חייב להניח את החלומות בצד ולהמשיך לקצוץ עוד בצל.

אז שתהיה לכולנו שנה טובה, אבל הפעם על באמת. √

 

יאיר ניצני הוא בעל טור בישראל נשוי ואב לשלוש. . חבר בלהקת תיסלם מ1980 וחובב מזון עתיר קלוריות. ניהל את חברת התקליטים הד ארצי בשנות ה80, מגיש בטלויזיה, וברדיו ,מרצה ועורך טיקסי חתונה אזרחיים. הוא נפגש עם קהל בערב בשם״ מרים גבה״ ברחבי הארץ. סיפרו הראשון ״מרים גבה״ המבוסס על הטורים מ״ישראל היום״ יצא לאור באוגוסט 2014 המשרד 035617711 הרצאות: עינב 0546671167 פניות בנושא תיסלם באתר הלהקה www.t-slam.com, יאיר מחתן - באתר טקסים html/יאיר-ניצני./http://www.tkasim.org.il
  1. הגר
    ליאיר, שתהיה לך שנה מקסימה! כמוך! ושתמשיך להצחיק אותנו כל השנה.

כתבו תגובה

*

captcha *