המדריך הלא רישמי לסין

תמיד קינאתי בכל אותם מדריכי טיולים  שעבודתם "מאלצת" אותם להיפרד מהמשפחה, לעלות בדמעות למטוס ולנדוד חודשים ברחבי העולם. ובשביל מה? בשביל מי? למען התענוג האישי שלהם? לא. למעננו העם היושב מבואס בציון וחולם על חו"ל. כי הרי אותם מדריכים מקריבים את עצמם בבתי מלון ומסעדות, רק כדי שבבואם ארצה יוכלו להמליץ לנו מה טוב ומה לא. אבל עם יד על הלב ועם כל הכבוד, לא תמיד הביקורות קולעות וקיים חשש גדול שמה שמתאים למדריך הטיולים לא מתאים לי ומה שטוב לי לא טוב לו. אולי המדריך  חורני ומסתפק במועט? אולי הוא נוד נפוח שפוסל מסעדות שהייתי שמח לאכול בהן ? לך תסמוך עליו, הרי אנחנו לא ממש מכירים את החבר'ה האלה נכון? אז בדיוק בשביל זה אני כאן. אותי אתם כבר מכירים ועלי אתם יכולים לסמוך. לכן החלטתי לנסוע לסין, על חשבוני, ולדווח לכם על מה שראו עיני, בתקווה שתעריכו ובציפייה שאולי מישהו במערכת "ישראל היום" ישתכנע שאני ראוי לנסוע ולהתרשם מעוד מקומות בעולם, אבל הפעם על חשבון העיתון.   נשאלת השאלה למה דווקא סין. ובכן, סין הפכה ליעד מסחרי עבור רבבות ישראלים שחולמים לעשות בה עסקים. מדובר במדינת ענק שמאיימת להדיח את ארה"ב ולרשת אותה כמעצמה הכלכלית מספר אחת בתבל, לכן חשוב ללמוד עליה. סין היא גם יעד תיירותי פופולארי למשפחות שכבר חרשו את אירופה, טעמו מארצות הברית ומיצו את אילת, ועכשיו מחפשים את הדבר הבא. והסיבה האחרונה והחשובה מכולם, פשוט היה לי דיל טוב וחברים שכבר היו בסין והסכימו לקחת אותי.(תודה מירית וחנוך רבינוביץ')     אז קבלו את המדריך הלא שלם , הלא מחייב והלא חשוב, למטייל הישראלי בסין. כאן תמצאו מידע שלא תמצאו בשום מדריך אחר (למרות שאני לא בטוח שזה משהו טוב… ) יאללה  נתחיל.   מיהו סיני?   אם תבקש מישראלי לתאר סיני הוא יספר לך שמדובר באדם מלוכסן עיניים, שנוסע עם אופניים לאור יהודה בחושך ויש לו תרנגולת על הסבל . אחרים יטענו שמדובר באיש עם בגדים עם כתמי סיד, שמדבר בשפה מצחיקה וכורע ליד טלפון ציבורי בלי שהתחת ייגע ברצפה. התשובות נכונות למחצה. הסינים הנ"ל הם פועלים שהגיעו לישראל לעבוד ומקווים שדרכוניהם יוחזרו להם מתישהו.  הסיני שגר בסין הוא לגמרי אחר. בסין יש סינים עניים ורזים שנוסעים על אופניים, אבל יש גם  סינים עשירים ושמנים עם מרצדס וסיגר. המשותף לכולם הוא שיש הרבה מהם ושהם גרים במדינה עם המון שטח.  הסינים הממוצע הוא אדם חרוץ, מתורבת סימפטי ובעיקר לא צריך מאתנו כלום.

סרטון : בית מרקחת נייד. נא לקחת מספר.

ישראלי שמגיע לסין בפעם הראשונה בטוח שכל הסינים נראים אותו דבר. באופן לא מפתיע גם הם חושבים את זה עלינו. אחרי כמה ימי הסתגלות, תיווכחו שטעיתם והסינים בהחלט שונים זה מזה. עם קצת סבלנות וראש פתוח ניתן לזהות בקלות את הסינית  הפרחה, את הערס הסיני (הערסיני…)  הנובוריש, ההייטקיסט, האינטלקטואל החנון וכן הלאה. מה שכן, נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי סיני עם שערות בחזה. בכפר נידח ראיתי סיני זקן עם שערה אחת מתחת לפטמה. הוא היה אטרקציה שמשכה אליה מעריצים ממחוז שלם.

סרטון: "משה – הבאתי עוף לשבת"

בניגוד לכפרים שם עדיין עובדים את האדמה עם שור ומחרשה, הערים מודרניות ונבנות במהירות מסחררת. הבניה היא לגובה וההספקים מטורפים. כל יום צץ בנין יותר גבוה מרשים ומעוצב מזה שלידו והקבלנים מתחרים ביניהם "למי יש יותר גדול". בואו נאמר שתל אביב יכולה בקושי להיחשב כשכונה לזוגות צעירים בנוסח סביוני שנחאי. אם בהשוואות עסקינן, הרכבת שלהם טסה במהירות של 400 קמ"ש, ורשת חדשנית של רכבות תחתית  משרתת את הערים הגדולות ביעילות ובניקיון שאנחנו רק יכולים לחלום עליה.  הסינים בכפרים קצת פחות מעודכנים אבל חייהם מלאי קסם. הם סוחרים זה עם זה בשיטת 'תביא תרנגולת קח שק אורז' מגדלים מזון אורגני  כבר 3000 שנה וזה דווקא נחמד בעיניי. פחות נחמדים (לפחות לעין מערבית)  הם חלק ממנהגי המקום. הראשון שבהם הוא מנהג הגברים לצנן את עצמם בחום הגדול של הקיץ על ידי הרמת החולצה מעל הבטן. טיול ברחוב ביום חם מזמן לתייר אנין הטעם מפגש עם מאות סינים שצועדים מולו עם חולצה למעלה ובטן בחוץ. יכול להיות שדעתי הייתה נחה מהמנהג המוזר הזה אם גם נשים היו לוקחות בו חלק אבל לצערי לא כך הדבר. המנהג השני הוא שחרור מוחטות וגרפסים בפרהסיה. אנחנו הגברים המערביים, סורסנו ונשחקנו משך שנים על ידי הסביבה הנשית, אבל כאן בסין, ניקוז הפרשות ורעשים שבוקעים מהגוף מתקבלים בהבנה ואפילו באהדה. מנהג נוסף שנתון במחלוקת הוא האכילה הקולנית. את הנודלס שלהם הסינים  סוחבים עם המקלות לפה ברעש עצום ואת האורז הם לועסים בפה פתוח.  בניוגד לחולצה המורמת מנהג האכילה הקולנית  פתוח גם לנשים. אני כבר שנים טוען שאכילה רועשת טעימה יותר אך לא מוצא תומכים וסימוכין לתיאוריה. האם ניתן  להשוות בין העצבות והאיפוק שמתלווים לשתייה חרישית של תה אנגלי, לבין השמחה בסחיבה ורועשת  של קפה שחור  עם הזרת למעלה אצל התורכי באור יהודה?

סין ואנחנו נכון. ישראל היא  באמת מעצמה. אנחנו מרכז העולם ,אנחנו הכי חכמים  ואנחנו עושים המון רעש, אבל סין קצת יותר. היום הכל מיוצר בסין. מטילים בליסטיים ועד קישוטים לסוכה , מהטבלט  עד מדי צה"ל ממשקפי שמש ועד קיסמי שיניים. כל ישראלי שמגיע לסין חושב איך הוא מצליח להביא פה את המכה.  " אחי ,אם אני מביא שקל מכל סיני אני לא צריך יותר כלום" יאמר הישראלי לחברו . נותרה רק השאלה מה תמכור לסיני בשקל שהוא לא יכול להשיג בעצמו בחצי שקל. תתפלאו לשמוע אבל רוב הסינים שפגשתי מעולם לא שמעו על ישראל,  לא יודעים איפה ירושלים   והכי מפתיע לא מכירים את ישראל אהרוני . מצד שני איש עסקים סיני הסביר לי על בקבוק יין במרפסת בשנחאי שהסינים  מעריצים את ישראל . הוא הסביר  שלמרות גודלנו הזעיר אנחנו חתומים על הישגים בינלאומיים והעם היהודי עמוס בלי פרופורציה בפרסי נובל. מה שנכון נכון. מצד שני הוא  כנראה לא שמע על גשר המכביה,אולמי ורסאי ושיטת הפלקל . חשבתי להעמיד אותו על טעותו אבל מאחר ולא היה לי הסבר טוב בנושא הנובל, החלטתי לא לקלקל לו את הפנטזיה.

FAQ  שאלות נפוצות   אומרים שבסין אין אוכל סיני. האם זה נכון ? נכון מאוד. האוכל שהורגלנו לקרוא לו "אוכל סיני" לא דומה בכלום למה שהם אוכלים. בסין אין אגרול  אין  ברווז צלוי בדבש ואין פורצ'ן קוקי. כשאיש עסקים מקומי רוצה לעשות דאווינים של "אני אמריקאי" הוא הולך לאכול  במקדונלדס .הסינים מקיימים  פגישות עסקים מכובדות בקאנטקי פרייד צ'יקן ובברגר קינג, ומתעלמים מהעובדה שרוב העולם רואה במקומות האלה מקום מפגש לבני נוער מחוצ'קנים.  לסינים זה לא אכפת.  הם יושבים במקדונלנד'ס על כיסאות בצורת פיטריה ובחליפות ומנהלים את העולם תוך כדי ביג מאק וצ'יפס, ואם נסגרת עסקה הם חוגגים עם גלידה ב 3.90 .   האם יש אינטרנט ? יש אינטרנט אבל מוגבל . יש דמוקרטיה  בסין אבל כמו בישראל ביתנו ,לא עד הסוף. הסינים מפקחים על התכנים הנכנסים והיוצאים. אפשר להתחבר לאינטרנט אבל לא  לפייסבוק ולא ליו טיוב. מבאס קצת . פתאום אתה מגלה כמה אתה מכור לפיצ'רים האלה  ולא מבין איך אפשר בלעדיהם. בקיצור, סין היא מקום נפלא להיגמל מהרשת. האם מומלץ לשכור אוטו בסין? פורגט איט ! לא זו בלבד שלא תדעו לקרא את השלטים , הסינים נוהגים כמו פסיכים  אבל בניגוד אלינו הם לא מנסים לחנך את העולם.  הנהג הסיני יצפור כמו מטורף  ויעשה הכל כדי להרוויח  עוד מטר בפקק, אבל לעולם הוא לא יפתח את החלון כדי להגיד לך שאתה מטומטם או לשאול אותך מי נתן לאימ-אימא שלך רשיון. הנהג הסיני פשוט מבין שיהיה לו קשה  ללמד נהיגה נכונה מיליארד סינים, אז הוא מוותר מראש. אגב, הולך הרגל בסין הוא מיעוט נרדף וחציית כביש היא משאלת מוות. אבל לזה אנחנו רגילים מהארץ.

סירטון: שנחאי בלילה מגג מסיבת ריקודים בבית מלון

קניות בעד או נגד?

הסינים חזקים בזיופים. מתיקי פראדה ועד אייפונים, מנעליים של מנולו בלאניק ועד חולצות של פולו. יש כאן הכל. המחיר הנכון הוא בדרך כלל עשרה אחוז ממה שהתבקשת לשלם בהתחלה. הדילמה ברורה. למה לשלם פי עשר על חולצה של רלף לורן אם אפשר לקבל חולצה דומה בעשירית המחיר ? אבל כמו כל זיוף , אם קנית אוזניות של ד"ר דרה בעשרים שקל אל תתפלא אם יהיה להם סאונד של ד"ר שקשוקה. גם אני לא עמדתי בפיתוי וקניתי חמש זוגות תחתונים אקסטרה לארג' במחיר אקסטרה סמול.כשהגעתי למלון הם נעצרו לי באזור הברך. זה האקסטרה לארג' של הסינים. נעלי טימברלנד ב 20 שקלים  התפרקו לי אחרי שבועיים באמצע טראק אותו גמרתי בכפכפי טבע.  המלצת המדריך: לדלג. מעייף מדכא ולא שווה את הזמן.   מה הסיפור עם דובי הפנדה? העיר צ'נגדו מפורסמת בזכות פארק דובי הפנדה שנמצא בה. הדובים לא נחשבים לגאוני הדור ובמהלך השנים הם קיבלו כמה החלטות שגויות בקשר למזון שהם אוכלים . במקום לצוד כמו שאר הדובים הם התרכזו באכילת במבוק ועובדה זו  סיבכה להם את החיים  יען כי לא תמיד יש במבוק בסביבה. כך מצאו עצמם הדובים נכחדים במהירות. הסינים החליטו לעזור לפנדות ולהציל אותם  מהכחדה ועל הדרך לנצל אותם למטרות תיירות.החברים  השמנמנים נהנים מתנאים של פנסיון מלא הכוללים שלוש ארוחות ביום, מזגנים ורופאים צמודים. גורי הפנדה זוכים לתקופת הסתגלות של כמה חודשים אותם הם מעבירים באינקובטור ממוזג כשמסביבם עמלות אחיות בחלוקים לבנים. מדובר בתנאים שתינוקות בכפרים יכולים לחלום עליהם. אם בקיץ רוצים לראות את הפנדות בחיק הטבע מומלץ להזדרז ולהגיע מוקדם בבוקר, כי אחרי ארוחת הבוקר הדובים  בורחים מהחום ורצים ישר למזגן. וזה די מזכיר אותי.   האם להיכנס לשירותים או להתאפק עד הארץ? בסין משתמשים בדרך כלל בשיטת הבול פגיעה. אני יכול לומר בכנות שהעניין די מבאס וכמי שכבר בצבא  לא היה צלף גדול הנושא בהחלט בעייתי. מצד שני סין היא מדינה של קיצוניות ולצד בתי השימוש הקדמוניים מצאתי שירותים חשמליים כולל אסלה מחממת ישבנים, מזרקה אינטימית ועוד פינוקים שלא זה המקום לפרטם.  אם כבר הגענו עד הנה אספר שלתינוקות בסין אין חיתולים. הם לובשים מעין מכנסיים עם "יציאת חירום" גדולה מאחורה ועושים את מה שצריך  איפה ומתי שבא להם. האם סין מתאימה לטיול עם ילדים? תלוי מי הילדים. בתחום זה לסין יש יתרונות שכדאי להכיר. למשל, התשלום לילדים בפארקים ובמוזיאונים הוא על פי גובה הילד ולא על פי הגיל. מי שלא צמח לגובה מטר ועשרים לא משלם. בהחלט סיבה טובה לשמור את הילדים קטנים ולקמץ בכמויות המזון שהם צורכים. מצד שני סין זה לא ארצות הברית והאטרקציות פה הם בעיקר מהטבע. אה ויש גם קניונים.  מאחר וסיכמנו כבר שמוותרים על קניות זה משאיר את ההורה הממוצע עם מעט מאוד תחמושת, ובקרב על תשומת ליבו של הילד זה עלול לא להספיק. טיול משפחתי לסין עולה הרבה מאוד כסף ואם הילדים לא בקטע של נופים ותרבות אולי עדיף להשאיר אותם בבית. אם הם מתעקשים לראות סיני, אפשר להזמין רצף ולשלם לו לפי שעה. יצא יותר זול. מה שכן, ילדים מערביים שמגיעים לכאן זוכים להתעניינות שיא כולל תמונות למזכרת ומבטי הערצה. וזה נחמד. בעיקר אם אתה ילד שבישראל רגיל לקבל כאפות.

לסיכום, חופשת הפסח היא הזדמנות מצוינת לטוס לחו"ל, וסין היא בהחלט יעד שכדאי לקחת אותו בחשבון ואולי גם לקחת הלוואה. אם אתם מתלבטים מקווה שעזרתי לכם בהחלטה הנכונה, אבל גם אם לא אל תשמרו לי בלב על זה. סעו בשלום ותחזרו בשלום.

סרטון קצר: העיר האסורה. (למרות שאסורה נכנסנו. )