איור טליק לזר
השבוע הושבעה הממשלה החדשה, וכולנו נושאים עינינו קדימה בתקווה שהדברים שמעניינים אותנו כאזרחים שהיו מובטלים מעבודה (וחלקנו גם נשארו כאלה) יטופלו במסירות על ידי אנשי המקצוע הטובים ביותר. ביקורת נשמעת מכל הכיוונים על גודלה העצום של הממשלה, המורכבת ממשרדים, מחלקי משרדים שפוצלו ומהמצאות חדשות, כמו "המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי". אני דווקא בעד קידום וחיזוק, מי לא רוצה שיחזקו ויקדמו אותו בימים אלו, אם כי ייתכן בהחלט שהקהילה היחידה שתחוזק ותקודם היא קהילת יצרני כיסאות העור ויבואני סקודה.
אם ננסה לזרום עם הקונספציה החדשנית ולחשוב חיובי, יש לי רעיונות לעוד כמה משרדים חשובים.
נתחיל בתיקים הקיימים: תיק החינוך פוצל, ועכשיו יש שר לענייני השכלה גבוהה. אם כבר מפרידים, דומני שראוי שיהיה שר נוסף, הממונה על החינוך מחדש ועל החינוך המיני. הנוער חשוף היום לשלל סרטוני זימה ברשת, ובמקום שהצעירים ילמדו משם, שר החינוך המיני ידאג להפקת סרטוני זימה ממלכתיים, שבהם הפעילות המינית תוגש באווירה לאומית ותלווה באלמנטים ציוניים וחינוכיים.
משרד התחבורה יפוצל גם הוא, ובמקביל לשר שאחראי למכוניות ולאוטובוסים, ימונה שר נוסף שיפקח על התחום הפרוץ של כל מי שהוא אוטו־דידקט. כיום, האוטו־דידקטים מרשים לעצמם חופש מוחלט, לומדים מה שהם רוצים ללא שום פיקוח, וכדאי לשים לזה ברקס ולשלוח אותם לקורס נהיגה מונעת.
השר זאב אלקין קיבל על עצמו את האחריות להשכלה הגבוהה ולענייני המים, מה שהופך אותו בעצם לשר הברזיות בקמפוסים. אני, כמי שצורך הרבה מים, גם בשתייה וגם במקלחת ובהשקיית עציצים (ואף סובל ממים בברכיים), רואה חשיבות בהקמת המשרד החדש ומאחל לשר הצלחה. די בצעקות שאני שומע מכיוון המקלחת בביתי מדי בוקר, בסגנון "אין מים!", "מי גמר את המים???" ו"למה בפסטה יש מים?", כדי להבין שטוב עשה ראש הממשלה ששם על הנושא פוקוס.
כולי תקווה שבקרוב ימונו מנהלי מחלקות גם לנושא מים קדושים, מי מעיין ומי חמצן, אם כי עלולה להתעורר מחלוקת עם שר החקלאות בשאלה מי אחראי לנושא הסודה והמים בטעמים. את תחום מי הביוב הייתי ממליץ להעביר לסמכותו של המשרד לענייני צחנה, שבהמשך יפוצל, וסמכויותיו יחולקו בין שר הג'יפה לשר הסריחה.
אלי כהן מונה לשר המודיעין, ואני שומע כל מיני מצקצקים הטוענים שזה תיק מומצא ושכבר יש שר ביטחון וראש שב"כ ומוסד וחיל מודיעין. אני חושב אחרת. כמי שמסתובב לא פעם בבנייני משרדים, בבתי חולים ובמוסדות ממשלתיים, אני מבין כמה מכעיס לראות בכניסה את השלט "כאן לא מודיעין". שר ה"כאן לא מודיעין" יוכל גם לעשות סדר בזמני ההמתנה הארוכים כשממתינים למודיעין 144 כדי לקבל מספר טלפון.
כמי שיושב בתוך עמו, יש לי גם כמה המלצות למשרדים חדשים.
√ השר לענייני חמסין. החום הנורא שחווינו השבוע מזכיר שהחמסינים משתוללים כאן באין מפריע, ושהגיע הזמן שמישהו יסדיר את העניין וינקוט יד קשה נגד הטרור הצלזיוסי. השר הממונה ידאג לפזר את ימי החמסין באופן פריטטי על פני כל השנה, ידאג לכשירות המזגנים ולמילוי הימ"חים בפילטרים ויסבסד את תעשיית הקרטיבים. אם הוא יציג הישגים בריסון גלי החום, הוא יוכל למנף את ההצלחה כדי לרוץ לראשות הממשלה בסיסמה "חזק מול החמסין".
√ שר החרקים. לכאורה, נושא שולי וקטן, אבל העקיצות והזמזומים של היתושים מקשים לישון בלילה, מייצרים גירוד וגלגול במיטה, ובכך פוגעים בתפקודו של הפועל העברי ובתל"ג הלאומי. אם תוסיפו לכך את הזמן שלוקח להזיז מהכיור נמלים, חומיינים ומקקים, ואת הזמן שאנחנו מבזבזים בניקוי קורי עכביש מהתקרה ובהרגעת בנות זוג שמפחדות מג'וקים – ברור לחלוטין שהגיע הזמן שיהיה שר אחראי שייקח את העניין בידיים. השר יוציא מחוץ לחוק את השקיות עם הנוזל הצהוב והמגעיל עם הריח הנורא נגד יתושים ואת שקיות המים השקופות, שאמורות להבריח זבובים אחרי שהם ייבהלו מעצמם.
√ שר הדיאטה והמתכונים. טרנד תוכניות הבישול יצר מצב, שבו רבים מאזרחי ישראל סובלים מהשמנת יתר. הגיע הזמן שהמדינה תתגייס ותבטיח שאם הממשלה מנופחת – לפחות האזרחים ישמרו על היקפים הגיוניים. כפי שניתן לראות בטלוויזיה וברשתות, כרגע כל תחום המתכונים בכלל, ומתכוני העוגות בפרט, פרוץ לגמרי. כל אחד יכול לפרסם כל מתכון, גם אם המתכון לגבינה כחולה הוא בעצם גבינה לבנה עם נוזל לניקוי אסלות. מושגים כמו קורט מלח או מעט סוכר יכולים לקבל פרשנות אישית ולהרוס עוגה.
לעניין הזה יכול להיות אפקט דומינו, שישפיע על הצריכה של מוצרי בסיס ברמה הלאומית, ואם תכפילו טעות של כפית סוכר או מלח אחת ב־9 מיליון אזרחים, מדובר בגיים צ'יינג'ר בתחום מוצרי הצריכה וטעמו של האוכל במדינה, בדומה לטעות שמפורסמת בוויקיפדיה וממשיכה להדהד שנים אחר כך באפקט אקספוננציאלי.
כך זה גם במתכונים. השר הממונה ידאג שכל מתכון ייבחן לפני פרסומו על ידי ועדה ממונה, שתורכב משף, מקונדיטור וממאמות משלוש עדות לפחות.
√ שר החופים. ישראל מפורסמת בחופים הנהדרים שלה, שמהווים אטרקציית תיירות נהדרת. אבל הים הוא גם מקור לסכנות, והגיע הזמן למנות שר שיטפל באיומים אסטרטגיים כמו המדוזות, המטקות והמצילים שנדבקים לתיירות. תחום השיזוף פרוץ לחלוטין וזקוק לפיקוח מיידי, כולל הצבת מניפות צבעים בסוכת המציל, שבעזרתן יוכל כל אזרח לבדוק אם הגיע לגוון הרצוי, או שמא עבר את הגוון המקסימלי המותר עבור צבע העור והמוצא שלו.
לשר יהיו סמכויות הרחקה מהחופים של אזרחים שתת־השיזוף שלהם עלול לפגוע בתדמיתנו כאומה ים־תיכונית ולהשחיר את פנינו בעולם עם תמונות אינסטגרם לבנבנות. אזרחים מזיקים אלה יורשו להתרחץ רק ב"חוף החיוורים", שיוקם בהפרדה מוחלטת.
√ שר התיירות היוצאת. מימים ימימה הקדישו שרי התיירות את מיטב זמנם ומרצם לתיירות הנכנסת, בעוד אף אחד לא דואג לתייר הישראלי. גם לנו יש שלל צרכים, שבראשם חופשות מפנקות, טיסות לואו קוסט וחבילות הכל כלול.
לשר התיירות הנוכחי אני ממליץ לקבל על עצמו כמשימה לאומית את החזרתם של המתנדבים והמתנדבות הזרים, שפעם באו לכאן בהמוניהם וסייעו רבות לאנשי הקיבוץ, בפלחה, ברפת ובענף ההתבוללות בחדר. בהמשך הם כמעט נעלמו, אבל היום המצב באירופה לא קל, וזה הזמן להביא אותם לכאן וליצור דור חדש של דניות ושבדיות, שלא מבינות עד היום מה הן עשו לא נכון שגרם להן להתגלגל לגור בטמפרטורת המיקרוגל של עמק בית שאן.
√ שר האפליקציות. החיים של כולנו קשורים בעבותות לעולם האפליקציות, והגיע הזמן שיהיה גורם מיניסטריאלי שיעשה סדר בתחום. פעם חשבו שכדי לשלוט בדעת הקהל צריך להחזיק את העיתונות, הטלוויזיה והרדיו. היום האדם שבטיק טוק ינצח. אחרי שצה"ל ביטל את מקצוע הרקדן הצבאי ונועה קירל נשארה בודדה בצריח, הגיע הזמן לפקח על החיילים שמעלים לאפליקציה סרטונים שבהם הם נראים רוקדים עם נשק ופק"ל. סרטונים כאלה עלולים להסגיר סודות צבאיים כמוסים על מיקומן של רחבות הריקודים והטוורקינג בבסיסים.
השר שיקבל את תיק הטיק טוק ידאג גם להפיק סרטונים, שיפארו אותנו כצבא החזק והסקסי ביותר בעולם, גם אם יהיה צריך לגייס בשביל זה מחדש את נעמי פולני ואת האריה של גנדי.
החלוקה למשרדים כה רבים עלולה לגרום לבלבול, כולל בקרב השרים. לכן חשוב להוסיף שר, שתפקידו יהיה להזכיר לשרים איזה שר הם. אפשר יהיה לקרוא לו מזכיר הממשלה. √
שרים, רבותיי, שרים
