אחרי 12 שנים במוסף, הגיע הזמן להגיד שלום - ובעיקר תודה על התגובות, על האכפתיות, על ההקשבה ועל שפיניתם זמן יקר, שבוע אחרי שבוע, לקרוא הגיגים של אדם שליצנותו אומנותו. תמשיכו להרים גבה!
השבוע התגלגלתי לכפר צרפתי שחקוק היטב בהיסטוריה של משפחתי מול אנדרטת זיכרון וטחנת קמח פסטורלית, עשיתי איחוד מרגש עם צאצאי המשפחה האצילית שהצילה את דודי מנחם בילדותו
לפעמים אני שמח שהוריי ז"ל לא היו צריכים לראות איך זורקים לזבל את ההקרבה, הכישרון והתעוזה שהיו להם ולבני דורם • מישהו יצטרך להשכין שלום בינינו, אולי מישהו במרומים ואולי מישהו כאן על האדמה
תסלחו לי, אבל הדרישה לדבר רק אמת, ולעולם לא להשתמש בבדיה, בפייק או בבלוף, היא חלום בלהות
כשירות מיוחד לקוראים, ליקטתי כמה דוגמאות שבהן דווקא כיפוף העובדות יכול להשביח לכולנו את החיים
כשנכנסים לחדר, איך נזהה את האידיוט ואת האדם החכם ביותר? • כיצד לנהוג כשאחד מילדיך מתאהב באידיוט, או כשאשתך מביטה בך כבאידיוט? • ואם אתה האידיוט - מה הדרך הטובה ביותר להסתיר זאת?
הבת הבכורה שלנו התחתנה, ובא לציון צוהל • מסקנות? חתונה מוצלחת היא אירוע שבו נפגשים אהבה, משפחתולוגיה מעצבנת, כסף גדול, חשבונות קטנוניים - ושלל דעות ביחס לקבבונים
כשגברים נקלעים עם נשותיהם לשופינג של בגדים ונעליים, הם נעשים אומללים ועלולים לאבד צלם אנוש • כנקמה ערמומית לקחתי את אשתי למסע קניות גברי בחנות לכלי עבודה • זה לא נגמר כמו שתכננתי