יש כמה מילים לועזיות שהפופולריות שלהן גואה בזמן האחרון, ואשמח להציע להן תחליף הולם
התחליף הראשון שהאקדמיה צריכה למצוא הוא לשמה שלה. כרגע השם הוא אוקסימורון, כשהמוסד שאחראי לשמירת השפה העברית נקרא בשם מיוונית
בשבוע שעבר ניסיתי לסייע כאן לבתי הצעירה ולבני דורה, אלה שהביטוי העברי האהוב עליהם הוא "טוּדוּ בוֹם", להבין כמה מאבני הדרך של השפה העברית. חשוב לציין שבתי התרשמה מאוד מהטור, וכששלחתי לה אותו במייל ושאלתי מה דעתה, היא ענתה בפתגם החז"לי העתיק – אימוג'י של קקי מחייך. השבוע, במסגרת המשימה שלי לאחות את הקרעים הלשוניים בעם, אני מבקש לפנות דווקא לבני גילי וקרחתי, ולנסות לסייע להם להתקרב לאנשי דור הפייסבוק והאוחצ'ות. הרי כולנו עם אחד, ואין לנו אקדמיה ללשון אחרת. נתחיל בכמה ביטויים, שעם כל הכבוד לעבר המפואר שלהם, הגיע הזמן להוציא אותם משימוש ולאחסן בב
גם השנה נשלחתי לקנות מתנה לזוג חברים אותם נבקר במהלך החג. אקדים ואומר שביני לחבר הספציפי הזה קיים הסכם ויתור הדדי, לא כתוב, על קניית מתנות. שנינו יודעים שמדובר בבזבוז זמן וכסף ושהוא ממש לא צריך עוד מעמד מעור לבקבוק יין או ערכת פיקניק. חבר שלי מעדיף ויסקי, והדבר הכי דומה לטבע שהוא ראה בשנים האחרונות זה הלבד הירוק על שולחן הסנוקר שלו. אבל מבחינת אישתי אין מצב שנבוא בידיים ריקות. תחליפים טובים שהצעתי כמו חצי אבטיח, בורקס חצילים, נרגילה ואלבום תמונות "יעל בר זוהר השנים הראשונות", נדחו על ידה על הסף למרות שאני בטוח שחברי מעדיף אותם בענק על עוד סט סבונים ר