יגאל בשן היה הזמר הראשון שהערצתי כילד. הייתי בן 11, שרתי בקולי קולות את הלהיט שלו "אין לי יותר מה לומר", הסתובבתי בבית בפוני חלק כמו שלו ואספתי מ"להיטון" את הפוסטר שלו בחלקים בגודל אמיתי. הפוסטר והשיער החלק שלי לא שרדו יותר מדי זמן, אבל יגאל המשיך לקריירה מפוארת.