יאיר ניצני || מרים גבה

yairnitzani

לטור המלא ולפודקאסט ⬇️🎧📰

עוד שבוע מטורלל עבר, והמחשבה שממש לא מזמן עוד חגגו פה את פורים נראית כמו זיכרון ישן. סף העצבים עולה, ואין לי ספק שמי שיעשה את הבוכטות אחרי שנצא מהמשבר הם הדיאטנים והיועצים הזוגיים. אני עצמי עברתי לגור במקרר, ולו ידעתי בביטחון שהאור כבה מבפנים כשהדלת נסגרת, הייתי גם ישן בפנים.

זוגות ששורדים את התקופה הזו כנראה באמת אוהבים זה את זה, או שהם כרגע בבידוד מבחירה בבתים נפרדים. הגברת הראשונה צופה כמעט בכל ערב ב"חתונה ממבט ראשון" ונהנית מכל רגע. אני מדיר את רגליי מהתוכנית וחושב שלמרות שהעונה צולמה מזמן, עכשיו זה לא הזמן להתחתן עם מישהו שאתה לא מכיר, כי אתם עלולים להיתקע יחד בבית אחד בלי יכולת לצאת, רק שניכם ו־50 קופסאות תירס.

ההנחיות בקשר ליציאה מהבית פתוחות לפרשנות, ולא ממש ברור באילו נסיבות בדיוק מותר לצאת. למשל, האישור ל"פעילות ספורטיבית" גרם לאנשים שהספורט היחיד שבו עסקו הוא הנפת מארז של נייר טואלט בסופר, לעלות על טרנינג חדש ונעלי ריצה של אצנים אולימפיים כדי לצאת לרחוב לעשן. מכיוון שמותר גם להוציא כלב לסיבוב בחוץ, אני חושש שבקרוב נראה אנשים צועדים בפארק עם בובת כלב מפרווה או סוס נדנדה קשורים ברצועה.
איור: @taliks
קישור לטור המלא ולפודקאסט בפרופיל שלי >>>

* צולם לפני התפרצות הקורונה

נראה שהמאמץ המלחמתי שלנו מו

יאיר ניצני מרים להנחתה - החד

אירועי הקורונה האחרונים והבידוד בבית, ביחד עם סופות הרוח שהיו בסוף השבוע וצפייה בסרטי מדע בדיוני, הובילו אותי להרהורים אפוקליפטיים ומחשבות עתידניות. דמיינתי, למשל, איך בזמן הפנוי שנכפה עלי אני בונה מכונת זמן, שלוקחת אותי בלי פקקים בדרך אל העתיד. משם, לכבוד יום הולדתי ה־80, שיתקיים ב־2038, התיישבתי לכתוב לנכדיי קצת על זיכרונותיי משנת 2020.
נכדים יקרים,

יום הולדתי המתקרב הוא הזדמנות מצוינת להסתכל אחורה על 80 שנות חיי ולספר לכם איך נראו החיים של כולנו, הוריכם והסבים שלכם, לפני שהקורונה שינתה הכל.כמו שבוודאי ראיתם בסרטים ישנים מלפני 2020, בעבר אנשים נהגו להיפגש במה שכונה "מקומות ציבוריים", שנשאו שמות כמו קניונים, חנויות, שווקים, מסעדות ועוד. אנשים היו נוסעים לשם בזמנם הפנוי באופן חופשי וחוקי, מחנים את המכונית הלא־אוטונומית בחנייה, סוקרים את בתי העסק וחלונות הראווה ורוכשים מוצרים מול מוכרים בשר ודם, בלי להקפיד על מרחק של שני מטרים זה מזה ובלי לחשב מסלולים בליסטיים של אפצ'י.בעידן הפרה־וירוסי היו במרכזים הללו גם מקומות שכונו "מסעדות" ו"בתי קפה", שם אנשים נהגו לשבת זה לצד זה ללא פחד ומסיכה, לאכול, לשתות ולשוחח, כשמלצרים אנושיים (לא האיי־מלצר שיש לכם בבית) מגישים להם את המזון בצלחת פתוחה. סבתא ואני היינו אוכלים עם האימהות שלכם גלידה באוויר הפתוח בקונוס שאחזנו ביד, או על מקל מעץ.במקומות שכונו "סופרמרקטים" היינו רוכשים מוצרי מזון, ואנשים נהגו למשש את הלחם, הירקות והפירות בידיים, בלי כפפות ובלי להסתכן בעונש של חמש שנות מאסר על מישוש ירק בפרהסיה, כמו היום.באותה תקופה היה נהוג לצפות בסרטים במוסד בשם "בית קולנוע". זה היה אולם גדול שבו אנשים ישבו זה ליד זה מול טלוויזיה דו־ממדית ענקית, אכלו מתוך מכל קרטון מאכל בשם "פופקורן" ושתו משקה מתקתק שיצא מחוץ לחוק בשם "קולה", בעזרת קשית פלסטיק שהוצאה מחוץ לחוק עוד קודם. כשמישהו באולם התעטש, לא היה נהוג לברוח מהאולם ולהזעיק את משטרת השיעולים, אלא לברך אותו במילה "לבריאות".מוזיקה, שהיום משודרת היישר למוח שלכם, היתה מבוצעת אז על ידי זמרים, מול קהל חי. האמן היה עומד על במה במקום שכונה "תיאטרון" או "מועדון רוק" ושר, בזמן שהקהל שותה בירה או אלכוהול. ולא תאמינו, לאחד ממותגי הבירה הפופולריים באותו זמן קראו "קורונה".זה יישמע לכם חולני לגמרי, אבל כשאדם פגש את רעהו, הוא נהג ללחוץ את ידו. אם היה ביניהם קשר עמוק יותר, הם גם חיבקו זה את זה ונתנו זה לזה נשיקה.

קישור לטור המלא בפרופיל שלי >>

עבר עוד שבוע בתוך בהלת הקורונה שכל העולם מושפע ממנה, אלא אם כן אתם חיים בצפון קוריאה ונמצאים בבידוד מאז ומתמיד. דרכי ההתגוננות מגוונות. ראש הממשלה, למשל, המליץ להחליף את לחיצות הידיים בנמסטה של ההודים. הנמסטה היא אמנם ברכת שלום נטולת מגע, אבל ספק אם בענייני היגיינה, המודל שאליו כדאי לשאת עיניים הוא של אומה שבה עדיין לא כולם סגורים על שימוש בנייר טואלט.

בחדשות מדווחים על אנשים שליתר ביטחון מצטיידים בשימורים בכמות שיכולה להספיק לשנה לכל מחנה שבטה, אם כי לי באופן אישי קופסאות טונה בעיקר עושות אסוציאציה לספינת הקורונה היפנית, ולך תדע אם הדג ששוחה כרגע בשמן לא שחה קודם ליד הספינה הנגועה. ולמי שמצטיידים בכמויות סיטוניות של אורז ופסטה, חשוב לי להזכיר שהראשון מגיע מסין והשנייה מאיטליה, והמבין יבין.

המצב לא פשוט, אבל כולנו צריכים לשמוח שהטכנולוגיה עדיין לא התפתחה עד כדי כך שהיא מאפשרת הידבקות דרך ווטסאפ, מייל או וויי־פיי.

קישור לטור המלא בפרופיל שלי>>>
איור: @taliks

חג פורים שמח ⚔️🎭

יום האישה שמח עם האישה הכי מ

עם כל הכבוד לבחירות ולרצון של כולנו לדעת איזו ממשלה תהיה כאן למען עתיד ילדינו, ילדינו עצמם עסוקים בעיקר בהכנות לפורים, והבחירות היחידות שמעניינות אותם הן בין תחפושת של ספיידרמן לתחפושת של צב נינג'ה. גם הדיווחים האחרונים על וירוסים ומחלות בחנות "הפיראט האדום" מעניינים להם את קצה הקורונה.

ביטויים כמו "משנכנס אדר מרבים בשמחה" ו"לא כל יום פורים" נועדו במקור להבהיר שלא כל יום בחיים יכול להיות כיפי כמו פורים; אבל היום, כשפורים הפך להפקה מטורפת בגנים ובבתי הספר, הם משמשים מעין צפירת הרגעה להורים - אל תדאגו, לא כל יום פורים, מחר הסיוט הזה יעבור ותוכלו לחזור לחיים הרגילים שלכם, שלא כוללים הכנת רטייה של פיראט ממכסה של מילקי.

קישור לטור המלא בפרופיל שלי>>

עקבו אחרי באינסטגרם

This error message is only visible to WordPress admins

Error: The account for yairnitzani needs to be reconnected.
Due to recent Instagram platform changes this Instagram account needs to be reconnected in order to continue updating. Reconnect on plugin Settings page

בואנה, אמריקה

חיפוש באתר

פוסטים עדכניים

יאיר ניצני בפייסבוק

yairnitzani