הבשורה על הפרטת דואר ישראל עוררה בניצני נוסטלגיה לזמנים שבהם כתיבת מכתבים היתה צורך קיומי, ואיסוף בולים היה תחביב לגיטימי. עכשיו רק צריך לקוות שההודעה על הזוכה במכרז לא תאבד בדרך
כשמישהו שאתה מכיר מקרוב הופך להיות ראש ממשלה, אתה מייד משווה וחושב מה אתה הספקת בינתיים, ולאן אתה הגעת בחיים האלו. אז בזמן שיאיר לפיד הולך לנהל מדינה, אני מתקשה אפילו לנהל דיאטה
עם בוא הקיץ, הגיע הזמן לרענן את טקסי הסיום העבשים ואת אירועי ההוקרה המשמימים • במקום עוד תודות לראש העיר וברכות למחנכת המופלאה, קבלו המלצות איך לצאת מזה בחתיכה אחת