בזמן האחרון אני מסתובב בתחושת מועקה. וזה לא קשור לבחירות הקרובות, לגל האלימות המבהיל, למזג האוויר המגעיל ולמחיר העגבניות (למרות שכל אלה הן סיבות מצוינות להיכ
כבר שנים שאני מצליח להתחמק באלגנטיות מכל נושא האובות והידעונים. עד היום אמרתי לא לכולם, לנומורולוגים, האסטרולוגים, הפותחים בקפה, הקוראים בשמן, הלוחשים לבמבה
עבור רוב האזרחים ערב יום העצמאות הוא הזדמנות מצוינת להיגרר עם הילדים לכיכר העיר, לפגוש שם תושבים אחרים, לראות את הזיקוקים וללכלך יחד על ראש המועצה. אבל אני לא
אני מודה בצער שהמנון המנפנפים, שכתבתי אי שם בשנות השמונים, הוא אחד השיאים של יצירתי הדלה. אני רוצה להשאיר אחריי ספר שעל כריכתו יודפס באותיות זהב: מדריך המנגל
אני מודה, ההבנה שלי במכוניות היא קטנה מאוד עד שלילית. בניגוד לגברים אחרים שנהנים מזה, אצלי כל כניסה למוסך מלווה בחיוורון קל ומבוכה כבדה. זה מזכיר חדר לידה של פ