לא יודע מה אתכם אבל כשהסתיו מתקרב אני הופך להיות קצת שמעון פרנס. אני מוריד הילוך, לוקח אוויר, נשען אחורה ונושם קצת לרווחה. 'פסנסיה' אני לוחש לעצמי ונזכר בשמעון
השבוע נפל דבר בישראל. אחרי חודשיים של מתח ואי ודאות שגרמה לנדודי שינה בקרב אזרחים רבים, זה קרה - שנת הלימודים נפתחה כסדרה. ובימים כאלה זו הכותרת הכי אופטימית ש
'אפשר את האוטו' ? שאלה אותי השבוע בתי החיילת ושחררה אצלי בלב את ההנדברקס. ובכן נכון שעם המצב בכבישי הארץ עדיף שהילד ייסע באוטובוס או בנגמ"ש, אבל מכיוון שזו לא א
ממש השבוע אשתי ואני נחגוג עשרים שנות נישואים. 20 שנה מאז עמדתי מתחת לחופה ובנעלי לכה שחורה של עבריינים שברתי את הכוס ובשוונג גם דרכתי על הרגל של חמותי!
"מה דעתך לעשות בדיקת לחץ דם?" היא שאלה. פערתי עיניים והרמתי את השפתיים קרוב לאף כמו שעושה מי שלא מבין מה רוצים ממנו. למה, אני נראה חולה? הרי אני עושה ספורט , אוכ