הבחירות כבר כאן, ובחודשים הקרובים נופצץ בקמפיינים של כל מי שרואה את עצמו ראוי להנהיג אותנו, או שסתם אין לו משהו טוב יותר לעשות עם עצמו בארבע השנים הקרובות. מפלגות חדשות יצוצו, מפלגות ישנות יתפצלו, מינה צמח תרים טלפון, פוליטיקאים ישבחו את עצמם בגוף שלישי, השמצות יעופו לכל עבר, ויום אחד אחרי, המושמצים יישבו לצד המשמיצים באותה "ממשלה מצוינת לעם ישראל".
אחרי קשיים לא מעטים, קיטרוגים ואיתרוגים הממשלה החדשה יצאה לדרך ועימה תקווה ליום חדש. האופטימיים מאמינים שהיא תחזיק שלוש עד ארבע שנים, הפסימיים נותנים לה שנה. אני בעד 100 ימי חסד ואז נראה. מבט זריז על לוח החופשות מראה שאין הרבה זמן לעבוד. עוד רגע תשעה באב , אחר כך הרמדאן ,עיד אל פיטר, פגרת הקיץ, , ארט גרפונקל מגיע, אנגלברט המפרדינק חוזר, תחילת שנת הלימודים, שביתת מורים קטנה בשביל המסורת, ראש השנה, כיפור, סוכות, מתיחות בצפון, חנוכה והופ נגמר הזמן. כדי לזרז עניינים החלטתי לעזור לממשלתנו ולחשוב על הצעות חוק חדשות, כדי שכבר מחר יהיה לחברי הכנסת עם מה לע
אני פונה לחיים הפוליטיים ומתמודד לפריימריס, יהיה מה שיהיה. אישתי נתנה לי גיבוי מלא ואמרה שיהיה מה שיהיה, יעלה כמה שיעלה , העיקר שיקרה מה שיקרה ויקרה איתי כבר משהו. בשבת בזמן שצפיתי ב 'מרוץ למליון' ניסיתי על דרך האלימנציה להבין מה הייעוד שלי,