על רוב החלומות שלי ויתרתי. את גיל שלושים עברתי בלי מכונית ספורט פתוחה ובלי שיער מתבדר ברוח. על משבר ארבעים התגברתי ללא אופנוע הארלי דיווידסון ובלי קעקוע של ערומה על הכתף ובנדנה על הראש, ואת יומולדת חמישים העדפתי להעביר בלסדר את המחסן ולא באשרם הודי בלסדר את הראש. ובכל זאת על חלום אחד קטן לא הייתי מוכן לוותר.

מבט מהיר בלוח השנה הבהיר לי סופית שספטמבר הולך להיות חודש קשה. וזה לא רק בגלל המתיחות סביב סוריה, הדחיפות שחטפתי בתור לערכות המגן, והדילמה האם לחסן את הקטנה או לא. באיחור קל התברר לי שתכניותיי לחזור לשגרת חיי אחרי החופש הגדול יאלצו להידחות. החגים הגיעו השנה מוקדם מהצפוי וללא הודעה מוקדמת והנה ערב ראש השנה כבר חל ברביעי, והחג בחמישי מתחבר באלגנטיות עם שישיבת. למהדרין שבינינו צום גדליה קורה ביום א' ובסוף שבוע הבא זה כבר יום כיפור. אחרי שתתאוששו מהצום, לא תספיקו לתת שלושה ימי עבודה והופ נוחת עלינו חג סוכות. לא זו בלבד שהחודש אין כמעט ימי עבודה שנוכל ל

כבר כשראיתי אותה בתיבת הדואר ידעתי ששום דבר טוב לא יצא מזה. ההזמנה הגיע מארמונות פומפידו והחוגג היה שון שזו לו בר מצווה ראשונה ואני מקווה שגם אחרונה.

"היא לא חברה שלך " אמרה אשתי כשסיפרתי לה על התכנית שלי להתקרב אל הילדה. זה נכון שגם סופר נני וגם הפסיכולוג המפחיד מתוכניות הבוקר אומרים לנו לא להיות חברים של הילדים, אז מה, ואם הם היו אומרים לנו לקפוץ מהגג היינו קופצים? הרי אין לי מושג מה קורה עם הילדה אז למה שאני לא אעשה צעד בכיוון? "אתה אבא שלה אל תתבלבל. אבל בהצלחה."

יער זה דבר מקסים. מרחוק אני מתכוון. להיכנס אליו זה כבר פחות מדבר אלי. שיכנסו אלה מהאגדות, שלושת הדובים, כיפה אדומה, פו הדוב, אני מעדיף להישאר בחוץ. לצערי, השנה הוחלט שמחנה הקיץ של שבט הצופים שלנו יתקיים ביער לביא, ולא כמו שאני הצעתי בקניון הקרוב.

בניגוד לחגים אחרים, הקונצנזוס סביב חג השבועות מושלם. זה חג שכולנו אוהבים. הוא קליל וזורם, אין בו טקסים דתיים, הוא לא מחייב התכנסות משפחתית רחבה וגם לא העברת פיירקסים וסירים מיד ליד. והשנה יש גם בונוס - מזג אוויר נפלא ושלושה ימי חופש רצופים. בואו נאמר שאם היתה תחרות בינלאומית בהשתתפות חגים מכל העולם, אנחנו היינו שולחים את שבועות. זה חג של דוז פואה. ובכן, מה קרה שהשנה עלו בראשי מחשבות כפירה?

ליל הסדר טומן בחובו לא מעט מלכודות - כך תמנעו מהן