עוד הרבה לפני שהכל התחיל, קיבלתי החלטה שבחג הזה אני לא אוכל סופגניות. בידיים הנכונות סופגניה טרייה היא לא פחות קטלנית ממל"ט של חיל האוויר: יש בה את כל המרכיבים שיכולים לגרום לבנאדם בריא להפוך לז"ל בערב חיכו לי בבית חברים + סופגניות "מלא זאת בעצמך": מישהו הביא מזרק וכל אחד הוזמן להזריק לעצמו את המילוי הרצוי. שמתי ברקע את "בדד" של זהר ארגוב. הדכדוך הכללי, האבקה הלבנה על הסופגניות והמזרק עשו אווירה מיוחדת

הוא לקח אותי בלילה לחצר של איזה בית פרטי וביקש ממני לנסר לו עם סולם כמה ענפי דקל. בהתחלה חשבתי שזה חצר של חבר שלו או משהו כזה אבל כשבעל הבית יצא עם נשק התברר לי שאף אחד שם לא מכיר את משה. אחר כך ניסרנו ענפים משדרת דקלים בכביש חיפה תל אביב . כנראה זה מותר פה. מסתבר שענפי הדקל משמשים את היהודים לכיסוי הבקתה כגג.

הרהרתי בתוכנית פעולה ונזכרתי במשהו שאמר לי פעם חבר. קטע הזוי על איזה מורה על סקטים. כשהוא סיפר לי על זה, צחקתי לו בפנים. שאני אזדקק לשירותיו של מורה לאופניים?? מה הלאה, מורה לקומזיץ? פחחח. אבל היום אני אדם צנוע יותר, ובעיקר מפוכח. גילגלתי את הנושא ברשת ומצאתי את הגאולה. קראו לה יוסי.