אבא, אני רוצה דירה

אבא – אני רוצה דירה – טליק לזר

באחת הנסיעות שלי עם הילדה, אני חושב שזה היה בדרך להיפ הופ – בעצם, לצופים – לא לא, לחברות – אנחנו נוסעים כל כך הרבה – בקיצור, באחת הנסיעות התפתחה במכונית שיחה על העתיד. אני לא הייתי זה שיזם אותה, אבל מרגע שהיא התחילה, נגררתי בעל כורחי.

בתי סיפרה לי על התוכניות שלה לעתיד, וכבדרך אגב, הודיעה לי שהיא מעוניינת לרכוש דירה. ההודעה היממה אותי. גם כי אני אוהב את הילדה ואין לי עניין שתעזוב ותעבור לדירה משלה, וגם כי היא בסך הכל בת 11. אמרתי לה שחיסכון לדירה זה בהחלט רעיון חיובי, הסברתי לה מה זה משכנתא, סקרתי בפניה את תוכניות מע"מ אפס ו"מחיר למשתכן", ולבסוף ביררתי בעדינות מה יחסה לכסף ואם היא יודעת כמה עולה דירה בארץ.

"חסכתי כמעט 2,000 שקלים עד היום מזה שמכרתי מיץ בצומת, מבייביסיטר ומעודף שאני לא מחזירה לכם בכל פעם שאני יוצאת עם חברות לקניון", אמרה הקטנה. "אם אעשה המון בייביסיטר, יהיה לי מלא כסף ואוכל לקנות דירה".

ביקשתי ממנה שתביא את המחשבון החדש שקנינו לה לבית הספר, ויחד ישבנו וחישבנו. עשינו חשבון שאם היא תעשה בייביסיטר שלוש פעמים בשבוע, בכל פעם ארבע שעות, לפי התעריף המקובל של 25 שקלים לשעה, היא תשתכר 300 שקלים בשבוע ו־1,200 בחודש. בהחלט סכום מכובד. מובן שתמורת הסכום הזה היא תיאלץ לוותר על שיעורי בית, חוגים, חברות, משחקים ועל הילדוּת באופן כללי, אבל מה לא עושים בשביל דירה.

היא אמרה שהיא מתכוונת לעזוב את הבית בגיל 25, ואין לה בעיה עם דירה קטנה של חדר, בתנאי שתהיה קרובה לתל אביב. אמרתי לה שאנחנו מדברים פה על לפחות מיליון שקלים. חילקנו את המיליון בהכנסות השנתיות הצפויות משמרטפות, ויצא שייקח לה כמעט 69 שנים של עבודה קשה לסגור את הפינה ולהגיע לדירה משלה.

הילדה התבאסה מאוד מזה שבקצב ההכנסה הנוכחי שלה היא תגיע לדירה רק בגיל 80, ומייד תצטרך למכור אותה ולעבור לבית אבות. "אז אני אעבוד יותר", היא אמרה. "אני אעשה בייביסיטר כל יום!"

מתוקה כזאת. דמיינתי אותה עוזבת את הבית בגיל 28, אחרי שקנתה אמנם את דירת חלומותיה (חדר באור יהודה), אבל בלי תואר ראשון, בלי חברות ובלי בעל, אלא אם כן היא התחתנה עם הילד שעליו היא עשתה בייביסיטר בעשרים השנים האחרונות.

ואז זה היכה בי. הבנתי שהאחריות להצלחתה ולאושרה של בתי נופלת עלי. אני חייב לעזור לה יותר עם הבייביסיטר. אני אסתובב בגנים הציבוריים ואעזור לה בשיווק של עצמה. אני כבר רואה את עצמי פונה לאימהות עייפות עם תינוקות, שלא יצאו לבלות כבר הרבה זמן, ומוכר להן ש"זה לא חייב להיות ככה, ויש לי נערה חמודה שיכולה לעזור לכן".

רגע. נגיד שפתרתי לבת אחת את הבעיה. יש לי עוד שתיים, וכולן צריכות עזרה. מי, לעזאזל, יעזור לי?

√ √ √

מכיוון שביומיום שלי כבר אין מקום לעבודה נוספת, ובלאו הכי אומרים שכסף לא מגיע מעבודה, הגעתי למסקנה שצריך לתת הזדמנות גם לפתרונות שבימים כתיקונם הייתי דוחה על הסף. למשל, מפעל הפיס. יש לי מינוי משנת 1990. עד היום שילמתי עליו יותר מ־20 אלף שקלים. חבר משוק ההון אמר לי שאם הייתי שם את הכסף הזה במניות, היו לי היום 170 אלף.

חשבתי כבר לבטל את המינוי ולוותר על הסיכוי שאראלה תתקשר אלי, אבל הסיכוי הזערורי שיקרה משהו לא נותן לי. נהפוך הוא. לא מזמן עברתי ליד דוכן פיס בשכונה וקניתי כמה כרטיסי צ'אנס, חיש גד ועוד כמה מוצרי גירוד. למחרת, בפינה אחרת בעיר, קניתי עוד שישה כרטיסים, מילאתי 777 וטופס לוטו רגיל.

אחרי הלוטו בא הטוטו. ביום חמישי מילאתי טופס של הליגה הישראלית, ובאמצע השבוע שמתי ווינר על ליגת האלופות. הרגשתי טוב עם עצמי. לא רק שאני פותח פה פתח לזכייה ודאית, אלא שאני מקדם את הספורט בישראל ותורם את תרומתי הצנועה לבניין מתנ"סים ואולמות ספורט. איזה יופי.

אחרי שבוע הגעתי לבוטקה של הפיס במצב רוח טוב כדי לבדוק את מצבי. גבר בלי שיניים, שחיכה בתור עם חבילה עבה של טפסים, זרק לי: "מה, ניצני, התחלת להמר? אין לך כסף?"

אמרתי לו בחיוך מתנצל: "לא, אני סתם בודק בשביל הילדים", אבל ראיתי שהוא לא מאמין לי.

הזכיין אמר שהזכיות שלי כמעט מכסות על הקנייה, שאני מופסד רק 20 שקלים, ושזו התחלה לא רעה בכלל. ניסיתי להתעניין אצלו אם מישהו זכה אצלו אי פעם בפרס משמעותי. "פעם אחת?… או הו", הוא ענה לי, ולא הבנתי אם זה "כן", "לא" או "המון".

√ √ √

אבא שלי תמיד אמר לי שאם אני עושה משהו, שאעשה אותו ביסודיות. מפעל הפיס זה נחמד, אבל דירות לבנות שלי לא בטוח שאראה ממנו בגלגול הזה. בחור אחד, שגירד ערימה של כרטיסי פיס מסוג "כוכבים ומזלות", אמר לי שזה הכל חארטה, והכסף הגדול נמצא בהימורים באינטרנט.

אז אחרי שאשתי פרשה לישון נכנסתי לרשת, וגיליתי עולם ומלואו: בקבוקי שמפניה, דוגמניות חצי עירומות, רולטות ובלק ג'ק ופוקר ובקרה, ואפילו שידורים חיים מהקזינו. שמתי שם קצת כסף ונתתי לו לעבוד. הוא עבד לא רע במשך כמה דקות, ופתאום נעלם והתאייד במרחבי הרשת.

אתמול הבת שלי שאלה אותי מתי כבר נקנה לה דירה. האמת היא שאני לא בטוח שזה כבר יקרה, אבל אסור לאבד תקווה. הנה, חבר טוב שחזר מבולגריה אמר לי שבבלק ג'ק עושים שם רווחים ממש יפים. אולי ניסע לבורגס בסוכות. √