![]()
איור טליק לזר
התרגשתי ונמלאתי גאווה לאומית כששמעתי שישראלי שני יטוס לחלל. גם כי זה אירוע יוצא דופן שלא מתרחש כל יום, גם כי זה מתחבר לסיפור של משפחת רמון, שהוא עצוב עד כאב, וגם כי אני מכיר את איתן סטיבה, האיש שעומד לטוס לחלל. אפילו בילינו פעם יחד במחנה קיץ של הצופים, עמדנו והחזקנו במשך ארבע שעות סנדות למתקן של השכבה של הילדים, וקיבלנו הוראות ונזיפות מילד בן 14, שאמר "ניצני, זוז קצת ימינה. סטיבה, לך שמאלה". מי שליפף כתובת אש ביער חרובית, קטן עליו לנווט חללית מחוץ לאטמוספרה.
מכיוון שהיה דיבור שאחד משותפיו של סטיבה למסע יהיה כוכב הקולנוע טום קרוז, שאמור לצלם סרט בחלל, אני בטוח שברגע של שעמום ברחבי מערכת השמש, איתן יגיד לקרוז: "לא תאמין מה קרה לי פעם באיזו חורשה עם איזה פישר מהצופים", וטום יענה: "וואלה איתן, אני חייב לעשות על זה סרט. תגיד לניצני שיתקשר אלי, אני חושב שאני מתאים לגלם אותו כשהוא היה צעיר".
אם אין לכם פחד גבהים כמו שלי (שזה כמובן הדבר היחיד שמנע ממני מלהפוך לניל ארמסטרונג הבאר־שבעי), טיסה בחללית בהחלט יכולה להיות עניין מאתגר, וכדאי להיערך לכך מבעוד מועד. אסטרונאוטים כבר טסים לחלל הרבה שנים, אבל תכלס, אין לך מושג מה תפגוש בדרך, כי ווייז עדיין לא עובדים מחוץ לאטמוספרה. אם להאמין למה שכבר שנים מראים לנו בסרטי המדע הבדיוני (בכל זאת, מדובר במדע), יש בהחלט מצב שמתישהו יצוצו יצורים ירוקים עם אוזניים גדולות, או שמפלצת תפרוץ מהבטן של אחד האסטרונאוטים.
לכן, לפני היציאה לדרך, כדאי לארוז חכם, גם אם לא בטוח כמה עניין האובר ווייט משמעותי בסביבה נטולת משקל, שבה גם המזוודה הכי גדולה מרגישה כמו טרולי. בכל מקרה, חשוב לדאוג שיש לך את כל התרופות הנכונות לכל סיטואציה, כי למיטב ידיעתי, אין בית מרקחת בחלל, וקשה לדעת אם באחד הכוכבים יש התפרצות של שפעת החייזרים. כדאי להצטייד באקמול, מספריים לציפורניים, משחה לשפשפת, לָבלו לשפתיים יבשות וחוט דנטלי, אם אתה לא רוצה שטום קרוז יזכור אותך כל החיים בתור ההוא עם הריח מהפה.
משום מה, אסטרונאוטים לבושים נורא כבד ומסורבל. כמי שאוהב לטוס בנוחות, אני ממליץ לטוס עם טרנינג ובגדים נוחים, ואם כבר עושים צעד קטן לאדם וצעד קטן לשירותים של החללית – נוח יותר לעשות אותו בכפכפים. אם בא לכם לישון בדרך, לא חייבים קסדה כזו מסובכת, מספיק כיסוי לעיניים. ואם אתם צריכים ללבוש בגדים רשמיים לקראת היציאה מהחללית (בכל זאת, לא נעים לעשות פדיחות בצילומים מהירח ובפגישה עם שר החוץ של המאדים) – שימו אותם בתיק העלייה לחללית ותחליפו בשירותים לקראת הנחיתה.
למיטב ידיעתי, עדיין אין דיוטי פרי במתקן השיגור, ולו משום שחצי מהאסטרונאוטים היו מאחרים לספירה לאחור כי הם היו חייבים לקנות עוד אפטר שייב פאקו רבאן, כך שאת נושא המתנות והבשמים צריך לפתור מבעוד מועד. אני מניח שבעקבות השיר, יש בנות זוג שיצפו שתביאו להן אבנים מהירח, אבל בעניין הזה אני יכול לתרום מניסיוני עם הבנות. גם אני הצטוויתי לקראת נסיעה (לניו יורק) להביא מתנות (צעצועים מחנות של דיסני בשדרה החמישית), אבל קניתי אותן אחרי שחזרתי (בפיראט האדום באור יהודה). אף אחד לא הרגיש. כך גם אתם תוכלו לאסוף את ה"אבנים מהירח" בשדה ליד לוד. מבטיח לכם שהיא לא תשים לב להבדל.
כשאתה טס בחלל, אמורה להיות לך תקשורת סבירה עם הקרקע, אבל לא בטוח שיש שם אינטרנט זמין, ואתה לא רוצה להגיע לירח ולגלות שהסיסמה של הווייפיי לא נכונה. אם אתה מאלו שמכורים לטיקטוק, טוויטר ואינסטגרם, והבטחת לחברים לשלוח תמונות ולהעלות סטטוסים מגניבים מלמעלה ("תמיד אמרו עלי שאני אסטרונאוט"), כדאי שתדאג גם לחבילת גלישה מבעוד מועד, אחרת תגלה שאתה חייב לחברת הסלולר סכום שדומה למרחק מכאן עד מאדים.
מומלץ לישון היטב לפני הטיסה. אתה לא רוצה להיות הטמבל הראשון שהמריא לחלל, ישן כל הדרך ולא ראה כלום. חללית, כמו אוהל בטירונות, היא מקום צפוף עם הרבה הפתעות. אם טום קרוז הוא השותף שלך לדרך, אתה לפחות יודע שמדובר באדם רזה וקומפקטי, שלא יאלץ אותך להצטופף. אבל מי מבטיח לך שלא ילהקו לתפקיד הזה את רוזאן בר או ז'ראר דפארדיה, או סתם נודניק שכל הדרך לירח יספר לך על הגירושים שלו וכמה הוא מתגעגע לאשתו?
בינתיים, הפגישה האפשרית בין טום לאיתן נשמעת מסקרנת, כי בניגוד לטום, שרק שיחק פעם טייס קרב צעיר, איתן עשה את הדבר האמיתי כטייס קרב מעוטר. אם יגיע רגע שטום יתנשא עליו או ינסה לתמרן אותו להחליף איתו מקומות ולעבור לשבת במעבר במקום ליד החלון, זו ההזדמנות של איתן להגיד לו: "יקירי, עם כל הכבוד לזה שצילמת באולפן ממוזג את 'משימה בלתי אפשרית', הפלה של מיגים בקרב זו באמת משימה שנראתה בלתי אפשרית, אז תפסיק לעוף על עצמך".
נראה שנושא הטיסות המסחריות לחלל מתקרב בצעדי ענק. עוד מעט יהיו טיסות לחלל בכל המחלקות – ראשונה, ביזנס ומחלקת חייזרים. אחריהן יהיו גם טיסות לואו קוסט, שבהן במקום ספירה לאחור תהיה ספירה לאיחור; וטיסות עם קונקשן והמתנה של ארבע שנות אור בנוגה. כשתנחת בירח, תגלה שהמזוודות הגיעו בכלל לפלוטו.
גם השיחות בטרמינל יישמעו אחרת: "ארזת לבד?" "לא, אי.טי עזר לי". צריך רק לקוות שתייר החלל הישראלי לא יעשה לנו בושות מחוץ לאטמוספרה, עם חריטה "ברוך ג'מילי היה פה" על סלעים בירח, שקיות של במבה וטבעות ביסלי בצל על הטבעות של שבתאי, וניסיון ללמד בני ציוויליזציות אחרות לשיר את "ירח" של שלמה ארצי בשביל הצחוקים. אני חושש שבתוך זמן קצר המפלגות החרדיות ידרשו להפסיק את הטיסות לחלל, אחרי שיתברר שבאחד המטוסים חילקו לנוסעים ארוחות בשריות בזמן שהמטוס עבר בשביל החלב.
לפני שמתחילים עם הטיסות הסדירות לנתד"ו (נמל תעופה דארת ויידר), כדאי שהמארגנים ייקחו את עצמם בידיים וידאגו לאטרקציות מתאימות. עם כל הכבוד למכתשים ולסופות מטאורים, תיירים ישראלים יצפו שיעדי הנופש החדשים שלהם יכללו מלון עם בופה הכל כלול (נגיד, קלאב הוטל לוטראקי מאדים), קזינו, לונה פארק לילדים ומוזיאון קליל בסגנון מאדאם טוסו. אם לא יקימו בחלל קניונים נורמליים שאפשר לעשות בהם שופינג כמו שצריך, הישראלים יעדיפו את דובאי.
טיסת האסטרונאוט שלנו לחלל תהיה בוודאי אטרקציה תקשורתית גדולה, וזו אולי הזדמנות לתקוע לנו לפרצוף עוד קצת ריאליטי ולהנגיש את העסק לכלל ישראל. החללית היא שילוב מקסים של בית האח הגדול עם מציאות אתגרית של הישרדות על אי נטוש. אם רק יעלו לטיסה את גיא זו־ארץ ויטילו על הצוות קצת משימות פיזיות וחברתיות, ואולי גם תחרות בישולים קטנה בנוסח "מאסטר שף", יש לנו פורמט מנצח. המאסטר שף של היקום יהיה זה שיצליח להכין, למשל, פסטה בלי להתחשב בהיעדר כוח הכבידה ובלי שחתיכות לינגוויני יתפזרו בכל רחבי הגלקסיה. נדמה לי שלמועמד הישראלי יש סיכוי לנצח בתחרות עולמית כזו, כי ג'חנון וטשולנט יישארו דבוקים לצלחת גם בלי שום כוח כבידה. מה שנקרא "צעד קטן לאדם, בקבוק שמן גדול לאנושות".
לא פעם מדברים על השירים שאסטרונאוטים לוקחים איתם לחלל. לך תדע איזו מהירות גלישה יש בחללית, ומה אורך המסע. לכן אני ממליץ לאיתן להוריד כבר עכשיו את הפלייליסט שהכנתי לו, עם ארבע שעות של שירים על שמיים, ירח, חלל וחלליות בספוטיפיי.
טיסה נעימה. √
לשמיעת הפלייליסט החללי שהכנתי >>