אחורי החגים – טליק לזר
השבוע האחרון הוא בסימן סליחות. אם לא מאנשים ומאלים שחטאת בפניהם, לפחות מהדיאטנית שלך. כולנו אכלנו בראש השנה בשביל שנתיים ובונים על יום כיפור שיאזן אותנו, הרי סוכות כבר בדרך.
התקופה הנוכחית מציבה בפנינו דילמות הלכתיות עמוקות. למשל, האם סליחה שבין אדם למקום מתקיימת גם עם אדם שתפס לך מקום חניה? האם סליחה שבין אדם לחברו תקפה גם לגבי אדם וחברו מהפייסבוק? ואיך זה שעדיין לא המציאו אמוג'י של "סלחתי"?
גם עבדכם הנאמן עסוק בתקופה זו בחשבון נפש, למרות שמאז היסודי הוא חלש בחשבון. אני שמח לחלוק איתכם את מסקנותיי ולקחיי לקראת הצום והחגים שעוד לפנינו.
צום קל. למי שצם ובזמן התפילה בבית הכנסת מתקשה ומדמיין את החזן בתור השף אסף גרניט, אני ממליץ להפנות את המחשבה לכיוונים מדכאי תיאבון. נגיד, להיזכר במסעדות גרועות, בגבינות שפג תוקפן, בקלקולי קיבה גדולים או בתחקיר הביצים של "עושות חשבון".
לציבור הלא־צמים אני ממליץ לשמור על איפוק וסובלנות. במילים אחרות, לא חייבים לעשות מנגל בחצר עם מוזיקה ושירים כמו "אוכל קדימה אוכל", "חומוס מטמטם" או "עוגה עוגה עוגה". כדי להתחשב בזולת הרעב כדאי גם לדלג על צעקות בנוסח "ילדים בואו לאכול, האוכל מתקרר!"
הכיסא החם. למי שמתכוון לבקר בבית הכנסת ואין לו כושר של רץ טריאתלון, אני ממליץ לוודא שיש לו מקום שמור. בדיוק כמו בהופעות מוזיקה בפארק, אם עברת את גיל 16, אתה לא רוצה להשאיר את נושא הישיבה ליד הגורל. תמיד יהיו מי שיעדיפו לשלם כדי להיות בגולדן רינג.
אופניים. עבור הציבור החילוני, אחד החטאים הגדולים של תקופת החגים הוא אי בדיקת האופניים לקראת כיפור. חטא נוסף שעליו אין מחילה הוא אי קיום מצוות יחסי חברות עם מְתקן האופניים שלך. אם לא הכשרת את כלי התחבורה בזמן, אתה עלול לגלות שמי שלא טרח בערב כיפור יאכל אותה בהליכה ברגל בכיפור. אם השרשרת קרועה והפנצ'רמאכר אדיש, גם חנופה של הרגע האחרון לפני כיפור עלולה שלא להועיל. אתה תחטוף מהאישה והילדים, למרות שהחצופים כלל לא חשבו לגעת באופניים במשך כל השנה.
גם אם נתקעת בלי אופניים, אני ממליץ לא להתפתות להשאיל זוג משכן דתי, גם לא בעסקת חליפין של אופניים תמורת הנחת תפילין לשבוע.
תרנגול כפרות. אם אתה בעניין של לעשות קרוסלה לבעל כנף, כדאי לבחור תרנגול בעל מזג רגוע, או עם מרשם לריטלין. מומלץ גם לוודא שבזמן הסיבוב אין מעליך מאוורר תקרה.
לארגוני ההגנה על בעלי חיים קשה עם המנהג הזה. אם פעיל כזה בא אליך בטענות בזמן ההנפה, נסה להסביר לו שאתה מנסה ללמד את התרנגול לחזור לעוף. לחלופין, צמחונים יכולים לסובב מעל הראש טופו או שניצל תירס.
בכל מקרה, אין לסובב חזה עוף, שיפודי פרגית ובטח לא עוף ממולא. האורז עלול לעוף לכל עבר.
סוכה. אמנם נכתב בלוחות הברית "לא תגנוב", אבל הקמת סוכה היא מצווה כל כך גדולה שמותר לפעמים לעגל בשבילה פינות ודיברות. מי שלא גנב סכך כאילו לא הקים סוכה מעולם, וצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים עם טנדר, שמסוגלים להעמיס ענפים משדרת הדקלים בעיר.
הסוכה גם מאפשרת לעברייני ארנונה הזדמנות לסגור מרפסת בלי אישור מהעירייה. מתחילים עם סוכה וסכך, מורידים נורה מחוברת לכבל חשמל מחדר השינה, ממשיכים עם טלוויזיה ומקרר קטן שיהיה לאושפיזין מה לאכול, ולאט־לאט היא גולשת לחנוכה והופכת לעובדה מוגמרת עם תריס וגגון. אם אתם אנשים עם חוש עסקי וגישה לתיירים אפשר להציע את הסוכה ב־Airbnb בתור "דירה מאווררת עם ארבעה כיווני אוויר, בסגנון תאילנדי, נוף לירוק, יד ראשונה משלומית".
ארבעת המינים. אנשים משקיעים זמן וכסף רב בהצטיידות בסמלי סוכות, אבל נשאלת השאלה מה עושים עם המינים הלא אטרקטיביים האלה כשהחגיגות מסתיימות. מלימון אפשר לעשות לימונדה, אבל מה כבר אפשר לעשות מאתרוג?
השמועה אומרת שאכילת אתרוג היא תרופה מצוינת למי שניטלה ממנו יכולת הדיבור. במציאות אילם שאכל אתרוג יצליח להגיד רק "לא טעים לי, עדיף לבלוע לולב".
הלולב יכול להיראות כמו סתם ענף שנתלש משפת הכנרת, אבל מדובר בכלי נשק שיכול לשמש גם להברחת גנבים מהסוכה, פיזור הפגנות או אביזר הרבצה בחמאם טורקי.
מפתיע שדווקא המסורת היהודית מקדמת את העניין הלהט"בי של ארבעה מינים. עם כל הכבוד לאתרוג, לולב, הדס וערבה, אם היו בוחרים היום את ארבעת המינים, הם היו כנראה סטרייט, הומו, לסבית וטראנס.
חול המועד. כולנו יודעים שמדובר בתקופה בחג שמאפשרת חופש מעבודה שאינו שבתון. אבל זו גם תקופה מסוכנת, שבה מתמלאת הארץ בנהגים המכונים "נחמ"ה" – נהגי חול המועד, שאינם מנוסים ומיומנים במלאכת הנהיגה בכבישים בין־עירוניים.
לפי חלק מההשערות, מקורו של השם "חול המועד" בכך שזו התקופה שבה מתמלאים המוני בית ישראל בחול – מי מהגרגירים בחופי הים, ומי מהשתתפות בפסטיבלים משונים עם שמות כמו בומבמלה, "דרבוקה במדבר" או "חוקנים בערבה", המזוהים עם פריקים חובבי שאנטי ושונאי מקלחת.
אם אין לך ראסטות, קעקועים או מכנסי שארוול – זה כנראה לא בשבילך.
השמחות. אנחנו עם שאוהב תחרות, אחרת אין דרך להסביר למה מקיימים שתי שמחות מתחרות שפונות לקהל יעד דומה – שמחת תורה ושמחת בית השואבה – בהפרש של ימים ספורים.
אני מתקשה להבין מה בדיוק חוגגים בשמחת בית השואבה ומה בדיוק שואבים בבית הזה. זה נשמע פחות כמו שם של חג ויותר כמו הסדרה של בעיית צנרת בבניין. אלא אם כן חוגגים את זה שסוף סוף הגיע אינסטלטור. √
