השבוע המדפסת שלי התחרפנה. מדובר במדפסת חדשה שקניתי רק לפני שנה, אחת שהדיו עדיין לא התייבש לה על השפתיים, שבקושי יודעת להגיד כמה מילים. משהו קרה לה. בהתחלה היא השמיעה את אותם רעשים מכניים שמודיעים על הדפסה קרובה ואז נתקעה. אחר כך הקפיצה חלונות מוזרים על המסך ובסוף נכנעה והכריזה שנגמר לה הדיו. מסכנה.
רצתי לקנות מחסנית חדשה או איך שקוראים לקופסת פלסטיק הזו שעולה 150 שקלים (על מה ולמה??) וחזרתי הביתה אופטימי ואוהב את החיים. למראית עין לא נראה כאילו הפלסטיק הזה יוכל להיכנס לתוך החריץ המיועד, אבל אחרי 45 דקות של ניסיונות עקשניים שמזכירים רופא שניים שמנסה להשתיל תותבת בחושך, זה נכנס. או אז הגיעה הודעה שאכן החלפתי את השחור לבן אבל מה עם הצבע?
הרגשתי שהמדפסת מנסה להתחכם איתי. כאלה הם היפנים, מתחכמים. כבר מזמן אני חושד בכל הציוד המפוקפק הזה שיש שם קנוניה של כל החברות נגדנו. אחרת איך תסבירו את ההודעה של המחשב שהוא "לא מזהה את המדפסת"? בואנ'ה על מי אתה עובד? כל הלילה חגגתם כמו זוג אחרי חודש מילואים, השתרללתם בלי הכרה ועכשיו אתה לא מזהה אותה? חתיכת שקרן. כמה מרושע וכמה צפוי שזה המחשב הגבר שלא מזהה את המדפסת האישה. כמה דקות מאוחר יותר עוד תפסתי את הבלוטות' שלו מנסה להזמין לה מונית.
רצתי לרכוש דיו צבעוני , נפטרתי מעוד 150 שקלים (למה? מה קרה?) חזרתי לזרועות המדפסת שהודיעה לי חגיגית שהדיו לא מקורי. לא פראיירית המדפסת הזאת. התקשרתי לתמיכה של החברה. אחרי רבע שעה של 'פרוצ'ינייה אינפורמציה', 'הקש על הספרה 6' 'אנו עסוקים בפניות קודמות" וכיו"ב, הגעתי לאתר של חברה שמפנה אליך טכנאים ובעלי מקצוע שעברו את מבחן האמינות של "יצאת צדיק" או משהו כזה. צלצל אחד, צדיק אורגינל, ואמר לי שלפי הסיפור הגיע זמנו של הכבל USB . רצתי לקנות (20 שקלים. כסף קטן) חיברתי והתפללתי, אבל שום דבר לא קרה. התקשרתי לצדיק והתחננתי שיגיע לפני שאני משתגע ומתחיל להזריק לעצמי דיו. הוא בא , בדק, הפך, הקיש כמה פעמים אסקייפ , גבה 150 שקלים על ביקור ונפרד ממני בסגנון ורדה רזיאל ז'קונט: ' תזרוק אותה'. הוא אמר לי. זה ממש שבר אותי. מה לזרוק? למדפסת אין שנה. 'תראה' הוא הסביר לי . 'התיקון יעלה לך 250 שקלים, מדפסת חדשה עולה 300'.
לא עמדתי בזה. שאני אזרוק כלי מסיבי נקי ויפה עם חוטי חשמל שיוצאים ממנו? זה לא אנושי. מה אני, בשאר אסד? ידוע גם שגברים נקשרים למדפסות . אנחנו לא כמו המחשבים הציניים האלה שלא מזהים אותן בבוקר. יש משהו יותר מחרמן מהרגע בו אתה נותן פקודה במחשב והמדפסת נענית לך בתנועות מגרות?
ניתקתי אותה מצינורות ההחייאה שלה ונשאתי אותה בעצב אל הפח בחצר. אבל המחשבה שאצטרך לראות אותה יומיים שלמים, עומדת בקור ובגשם, עד שיגיעו פועלי הניקיון לפנות אותה, ייסרה אותי. החלטתי לזרוק אותה רחוק. כמו הטיפוסים האלה שנוסעים לזרוק את הכלב בעיר אחרת ולילדים הם אומרים שבוקי חזר למושב. הכנסתי את המדפסת לאוטו ונסעתי לכיוון חולות ראשון. בדרך נזכרתי ביום שהבאתי אותה הביתה. ארוזה בקופסה, עטופה בקלקר שהגן עליה. רק על הניילון פצפצים הבנות חגגו חודש. עשיתי אחורה פנה, עצרתי במרכז המסחרי ונתתי אותה לתיקון. יעלה כמה שיעלה. יומיים אחר כך תרמתי אותה לגן ילדים בשכונה ולנו קניתי מדפסת חדשה ב200 ש"ח שהיא גם סורק וגם פקס ואם תשב עליה בחרמון תוכל לעשות סקי. הרגשתי ממש טוב עם עצמי.
שלשום התקשרה אלי הגננת הודתה על המתנה ובאותה נשימה שאלה אולי אני יכול לקנות לגן טונר צבעוני ואחד שחור לבן, כי יש איזו הודעה משונה על הצג. אמרתי לה שבעל המדפסת אושפז עם טחורים קשים ושתתקשר אחרי צום גדליה. רבאק, גם לטוב לב יש גבול.
רגע של עברית (4)
רבים מאתנו נוהגים לחתום שאלה במלה "מה". מומחים לעברית בת זמננו קוראים לזה מ' הידיעה. הידיעה שאתה מניאק.
הנה דוגמה . "אז מה יאיר היית בחו"ל מה..?" לכאורה שאלה תמימה אך המסר המועבר כאן מורכב ואכזרי. ראשית אין כאן שאלה . ברור שהשואל יודע שהנשאל היה בחו"ל. שנית, גם פרגון אין כאן. מדובר בחשדנות וקנאה טהורה הטומנים בחובם מסרים קשים כגון: "איך אתה לא מתבייש. כל המדינה במיתון ואתה טס לחו"ל? או "למה לא הזמנת אותי לבוא אתך יא זבל?"
קיימת גם אופציה נוספת שבה השואל מטיל ספק מזלזל בנשאל .
– למה לא באת לחתונה?
– הייתי במילואים בעזה.
– מילואים בעזה מה….?
רוצה לומר: אני יודע שלא עזבת את גבולות פתח תקווה יא שקרן ופעם אחרונה שהיית על מדים זה היה במועדון הדאנג'ן קשור לעמוד, אבל אשחק את המשחק המטופש עד הפעם הבאה כשלך יהיה אירוע חשוב.
דוגמה נוספת לבוז עמוק ניתן לשמוע במשפט כמו "חולצה חדשה מה?" יעני לשלם על ארוחה עם החבר'ה לא היה לך כסף אבל לחולצה חדשה של אברקומבי כן.
"שמעתי שפוטרת מה?" גם כאן לא מדובר באמפטיה נסתרת אלא בשמחה לאיד נטו. כל השנים שעבדת בסלקום עם רכב וצ'ופרים, תפסת עלינו תחת של הייטקיסט, עכשיו תראה מה זה לשרוד כשאין לך שקל על התחת. ולסיום דוגמה למ' ההתפעלות. "אז מה יפית, התגרשת מה?" שמשמעו: כל העיר מדברת על זה שהשארת את הבעל שלך והילדים בנס ציונה ועברת לגור במגדלי YOUעם עו"ד פלילי ידוע. שיחקת אותה מאמי מה?
