logo

בוא תראה מה חרטטת

איור: עובדיה בנישו

להדפסה pdf

אחד הנזקים הגדולים ביותר שגרמו המאורעות של השבועות האחרונים, והתחרות בתחום בהחלט קשה, היא העובדה שהם דרדרו אותי לצריכה מופרזת של אקטואליה.

כמו אלכוהוליסט שמתחיל לשתות כבר מהבוקר, אני מוצא את עצמי נכנס כמה פעמים ביום לאתרי החדשות. אני צופה בתוכניות בטלוויזיה כולל שש עם עודד בן עמי, חמש עם רפי רשף ושלוש עם מישהו שאני לא מזהה; שומע יותר מדי מבזקים ברדיו ושונא את עצמי על זה שאני מבזבז כל כך הרבה זמן על טקסטים צפויים.

כמאמר הגששים לפני חמישים שנה, "הם שואלים אותן שאלות ואנחנו עונים אותן תשובות". שאלה: "למה לא לעצור לשבועיים את החקיקה, לעשות את זה בשום שכל ובהסכמה רחבה?" תשובה: "איפה הייתם בהתנתקות ובהסכם אוסלו?"

יש גם שמירה מעצבנת על "איזון": "האם אדוני מגנה את ההשתוללות בחווארה?" תשובה: "אני מגנה כל סוג של אלימות משני הצדדים".

מה שמשגע אותי בעיקר בראיונות הרדיו והטלוויזיה הוא השימוש בכמויות המילים המיותרות שאינן אומרות דבר. זו מחלה של כולנו, ובתי החיילת, שגם היא שמה לב לשטויות שאנשים פולטים, אומרת שבצבא המנהג חזק במיוחד.

לטענתה, נוסף על "כאילו" ו"כזה" שיצאו מכל החורים כבר מזמן, מפקדים בצבא מכניסים את המילים "רגע", "שנייה" ו"כל דבר כזה או אחר" בכל משפט בלי קשר לכלום ובלי שום סיבה כזאת או אחרת.

נגיד: "אוקיי, שימו לב, בואו רגע נבין שנייה את הסיטואציה, וכל אחד יחשוב על דבר כזה או אחר…"

 

המילון ההפוך

אני יודע שאחרי השלשול המילולי בשידור חי של ח"כ אלמוג כהן, כולל המילה גזגוז ואפקטים של עיזים וכבשים, זה מעט קטנוני להידבק לסתם מילים מיותרות של פוליטיקאים. אבל פסגה כמו של אלמוג לא שומעים כל יום, אפילו לא בדיר, ולפעמים צריך לחזור לשגרה האפורה ולעסוק בחיים עצמם.

 

 * "בוא". מילת הקדמה שבניגוד למובנה המקורי, לא מזמינה את המראיין להגיע אליך הביתה בתום השידור לקפה ועוגה, אלא מבקשת לערער על מה שנאמר ובעיקר לשים את המראיין הנודניק במקום. כלומר כשאומרים למראיין "בוא", בעצם מתכוונים להגיד לו "לך". שלא לומר "לך חפש את החברים שלך".

לדוגמה: "בוא, תקשיב, בסה"כ מה שאני אומר זה שהם מגזימים. זה הכל". מדובר בקרוב משפחה של "תקשיב" המתנשא ושל "זה הכל", שמגיע בסוף משפט ומנסה לסכם אותו במעמד צד אחד ובהחלטיות מטומטמת, ובעצם לא מסכם דבר.

 * "אני בא ואומר". בניגוד לסעיף הקודם, הפעם הדובר הוא זה שמתנדב לבוא אפילו שגם הוא כמובן לא מתכוון לזוז ממקום למקום אלא סתם משחרר צירוף מילים שכולו חשיבות עצמית שמנסה להקנות למשפט המיותר והמשמים שמגיע אחריו ארשת של משמעות. כאילו הדובר עשה דרך עד שהגיע לתובנה הגאונית, הרי הוא לא סתם אומר – הוא בא ואומר.

יאיר ניצני הוא בעל טור בישראל נשוי ואב לשלוש. . חבר בלהקת תיסלם מ1980 וחובב מזון עתיר קלוריות. ניהל את חברת התקליטים הד ארצי בשנות ה80, מגיש בטלויזיה, וברדיו ,מרצה ועורך טיקסי חתונה אזרחיים. הוא נפגש עם קהל בערב בשם״ מרים גבה״ ברחבי הארץ. סיפרו הראשון ״מרים גבה״ המבוסס על הטורים מ״ישראל היום״ יצא לאור באוגוסט 2014 המשרד 035617711 הרצאות: עינב 0546671167 פניות בנושא תיסלם באתר הלהקה www.t-slam.com, יאיר מחתן - באתר טקסים html/יאיר-ניצני./http://www.tkasim.org.il
  1. דודי ולקו
    חזק יאיר בול! תענוג לקרוא, מעניין מה האשם יאמר על זה. ותודה רבה על הופעה מחשמלת אתמול ברחובות! מתגעגע לבקרים בנשרד לשמוע את תוכניתך מוקדם בבוקר ברשת ב. שא ברכה ויאללה הפועל באר שבע! שבת שלום!

כתבו תגובה

*

captcha *