כמה ימים לפני הבחירות ישבנו החבר'ה ואני להערכת מצב אחרונה. אחד החברים, נקרא לו יוסי, (כי השם האמיתי שמור בועדת הקלפי) אדם ערכי ומוסרי לכל הדעות המורכב מ 50% ציונות 40% אהבת אדם ו 10% נאיביות, הודיע בקול שבור שהוא יאלץ להיעדר מהארץ ולא יהיה כאן להצביע. העניין ישב עליו כבד והעיק עליו עד כדי נדודי שינה. חבר אחר, ציוני לא פחות, שלהלן יכונה שמואל (כי זה השם האמיתי שלו) אמר לו שלא יעשה מזה עניין, וזרק משהו על זה שהוא בכלל לא בטוח שהוא יצביע וכרגע הכיוון שלו זה לעשות על האש ביום שלישי. ההודעה המפתיעה לא השאירה את יוסי אדיש. אולי תלך במקומי" הוא ביקש משמואל "הרי גם ככה לא התכוונת להצביע". שמואל חשב שנייה ואמר אין בעיה.
במחשבה ראשונה חשבתי שמדובר ביופי של רעיון. הסטארט אפ של שיטת הקיזוזים שהומצא בכנסת עבר את שלב הפיילוט והגיע אל העם. במחשבה השנייה התחלתי לפקפק "יוסי , אתה שמאלני ידוע ומצביע כבר שנים למרצ ושמואל הוא ליכודניק שרוף עוד מימי בגין. איך תדע שברגע האחרון הוא לא קיבל קריזה של אזרחות טובה והצביע ליכוד?". שקט נפל בסלון. אפשר היה לחתוך את המתח בסכין אבל אני העדפתי לפתוח חלון ולתת לו להתנדף. שמואל הוא שובב גדול, רב מעללים ואלוף בתחבולות. לא היה לנו ספק שאם יש איש שמסוגל לומר דבר אחד ולעשות דבר אחר, זה הוא. הוא ואהוד ברק.
העסקה עמדה לפני פיצוץ ואז בא לי הרעיון. הצעתי ששמואל ייקח אתו טלפון סלולארי ויצלם את כל שלבי ההצבעה. מבחירת הפתק, דרך הכנסתו למעטפה, וכלה בשילשולו (מילה נוראית) לתיבה. אנחנו נתפקד כוועדת הקלפי של המבצע , נצפה בסרטון ובשיחה טראנס אטלנטית נאשר ליוסי שאכן הבחור הצביע כמתוכנן.
.ביום הבחירות יוסי גילה סימני חרדה מוגברים והתקשר לשמואל מחו"ל כמה פעמים במטרה להאיץ בו ללכת להצביע. שמואל הבטיח לקפוץ בין הנאגלה האחרונה של הקבבים לסיבוב הראשון של הקפה, שזה יוצא בארבע כזה בערך. בערב יוסי התקשר לוודא שהכל עבר חלק, שהפתק הנכון שולשל, (חייבים לעשות משהו עם המלה הזאת) וביקש ממני שאקח את הסרט ואבחן אותו מקרוב.
ברביעי בבוקר צלצלתי לשמואל. הוא לא ענה. התקשרתי הביתה אבל אשתו אמרה שהוא בסופר. רק אחרי שהתקשרתי מחסום הוא הואיל לענות. ביקשתי את הסרט אבל שמואל ניסה להתחמק בתירוצים כגון " איבדתי את הטלפון, נגמרה לי הסוללה, אני בדיוק נכנס למנהרה…" ועוד כל מני מעשיות בסגנון הכלב אכל לי את שעורי הבית. בערב קפצתי אליו לביקור פתע ותבעתי מתוקף סמכותי כבורר לראות את היצירה. שמואל הציג לי את הסרט בו הוא נראה תוחב בפנים חמוצות, פתק של מרצ למעטפה ומשלשל לתיבה. לכאורה כשר ותקין אבל כיוון שאני חשדן ומחזיק מעצמי לא פראייר , קלטתי קפיצה קטנה במעבר בין אקט סגירת המעטפה לשילשולה (עושה לי לא טוב המלה הזאת) פנימה. כדי לא לעורר מהומה המשכתי להתנהג כרגיל. הורדתי את הסרט והלכתי, אבל כבר בלילה העברתי את הסרט לעורך וידאו מדופלם שאישר את החשד. בשתיים בלילה הערתי את שמואל. "אני יודע למי הצבעת בחורף האחרון". שמואל נשבר מיד והודה שברגע האמת רעדה לו היד. " זה היה חזק ממני. לא יכולתי!"
כרגע המצב לא טוב. מיוסי שמנסה לתפוס אותי כבר כמה ימים אני מתחמק בתירוצים בסגנון "איבדתי את הטלפון, נגמרה לי הסוללה, אני נכנס למנהרה…" יוסי התעצבן והודיע שביום ראשון הוא חוזר, טילפנתי לשמואל ויעצתי לו לעזוב מיד את הארץ כי יוסי הולך לעשות לו "שישו ושמחו". עכשיו מי אמר שהבחירות משעממות?
מי שמצביע מזיע
החלטתי שאני מצביע על הבוקר וגומר עם זה. ב 08:30 ההורים צלצלו וביקשו שאסיע אותם לקלפי. לקחתי והחזרתי לא לפני שעשיתי עוד טובה קטנה לקרוב משפחה ששבר את הרגל והיה צריך שמישהו יסיע אותו ויעזור לו ללכת עד הפרגוד. נהיה 11:00. נכנסתי לתדלק כי ההסעות המרובות עשו את שלהם והנורה נדלקה. התפתיתי גם למבצע שטיפה + עיתון. ישבתי ב'ילו' ושתיתי קפה. מכר שלא ראיתי מזמן נכנס וסיפר לי שאבא של חבר נפטר השבוע. החלטתי לדחות את ההצבעה ולעבור בשבעה. בדירת האבלים ישב רב שדיבר דברי תורה וביקש להצביע לרב אמנון יצחק. מנימוס לקחתי כיפה שחורה מהסלסילה ושמתי על הראש. בנו של המנוח אמר בכאב שאם אביו היה חי היה דווקא מצביע למופז "כי הוא פרסי כמונו". כמה מנחמים דתיים שאלו אם אני נוסע לכיוון הקלפי ואם אפשר להצטרף. אמרתי שכן. כשהורדתי אותם ניגש אלי אברך נמרץ ונתן לי רשימה של אנשים שצריך להביא. הסברתי לו שבסה"כ עשיתי טובה ושאני לא קשור למערך ההסעות של ש"ס. הוא לא האמין לי והרים טלפון לאיזה יעקב להתלונן עלי. נתתי גז וחזרתי הביתה רק כדי לגלות את הבנות מחכות בחוץ. אימא שלהם הבטיחה שאני אקח אותם לקניון ואז לאכול צהרים בחוץ. לקחתי. אכלנו. שתינו, שילמתי. נהיה 17:00. חשבתי לנוח כמה דקות ואז ללכת להצביע אבל נרדמתי על הספה. ברבע לעשר הגעתי סוף סוף לנקודת ההצבעה. לאכזבתי לא חיכה לי שום צלם פפארצי שיתפוס אותי משלשל ומחבק את אישתי. ניסיתי להתבדח עם חברי ועדת הקלפי העייפים אבל הם לא צחקו. נכנסתי מאחורי הפרגוד ובאיחור אופנתי של 12 שעות מימשתי את זכותי הדמוקרטית. עכשיו נקווה לטוב.
המלצות קדימה
לקראת הבחירות הבאות כמה הצעות ייעול :
-קלפי באיקאה. כך נהרוג שתי ציפורים במכה אחת. נממש את חובתנו למדינה עם חובתנו לאישה. את הקלפי אפשר למקם בארון מסוג 'הנסוויג' (עץ מלא וגב מסיבית)
-ההזויים מהמפלגות המשונות שלא עברו את אחוז החסימה, יקבלו אחרי הבחירות הזדמנות שנייה כדיירים בבית האח הגדול.
-מפלגה שתחסוך מאתנו תשדירים ,שלטי חוצות, מיסרונים ושיחות מוקלטות תקבל מהציבור מנדט נוסף על כל מנדט.
– מומלץ להחליף את המלה "לשלשל לקלפי" במלה נעימה יותר. אולי זה יעלה את אחוז ההצבעה
