טליק לזר – בטח זוכר!
לא יודע מה איתכם, אבל אני לא זוכר כלום. שמות, פרצופים, תאריכים חשובים, מספרי טלפון – כלום. כשמגיע הרגע שבו צריך לשלוף מידע מהראש, אני דופק בדלת ואין אף אחד בבית.
מה שכן – הזיכרון אצלי מאורגן כך שאני זוכר דווקא את הדברים הכי פחות חשובים. אני מסוגל לזכור עם המוח קשור מאחורי הגב שירים ומנגינות ששמעתי לפני 40 שנה, אבל אין לי שום מושג מיהו הבנאדם הזה שפגשתי רק אתמול. אם אפשר היה לפרמט מחדש את ההארד דיסק במוח שלי, הייתי שמח למחוק משם כמה ג'יגה־בייט של שירים ושמות מיותרים של זמרים ולפנות מקום לאפליקציות ולפרצופים חדשים. אבל אפילו בחבר המדינות לא נולד טכנאי המחשבים שיוכל לתקן את המוח המזדקן שלי.
רוב בעיות הזיכרון הן פתירות. אתה עושה גוגל, שאזאם, ויקיפדיה, או האפליקציה המועדפת עלי – אשתי־פדיה, שתמיד יודעת יותר ממני. אבל הטכנולוגיה עוד לא סיפקה מענה לסיטואציה שבה אתה פוגש מישהו בחתונה, אתה לבד בסביבה ואין לך מושג מי הוא. עד שגוגל לא ימציאו משקפיים שיצלמו את הבנאדם, יסרקו את האינטרנט ויגלו לך בשקט באוזן מי הוא, מאיפה אתם מכירים ואם צריך להגיד לו מזל טוב – נצטרך להסתדר לבד.
ההתעללות הקשה ביותר בסנילי נצחי כמוני היא להוציא את מושא הפגישה ממקומו הטבעי. עם הקופאית בסופר יש לי יחסים נפלאים בכל פעם שאנחנו נפגשים ליד הקופה, אבל שימו לי אותה בבר מצווה ברחובות, ואני מאבד את זה לחלוטין. אימת חוסר הזיהוי של מישהו־שאני־אמור־לזהות משתלטת עלי, ואני מוצא את עצמי מנהל שיחה על כלום, שמטרתה היחידה היא למשוך זמן שיאפשר לי להיזכר אם מדובר בשכנה מהבניין, בדודה של אשתי או בחברת הכנסת נאוה בוקר.
יש כאלה שיגידו שככל שעוברות השנים, המצב נהיה יותר גרוע. אבל כאן אני מוכרח להיות כן ולומר שאצלי הבעיה קיימת מימים ימימה. אחד הדברים היחידים שאני זוכר בוודאות זה שאף פעם לא זכרתי כלום.
כשהכרתי את רעייתי, לפני 20 ומשהו שנים (לא זוכר בדיוק), הסברתי לה בנועם שעדיף שלא תשאל אותי בקול רם לגבי זהות אנשים שאני משוחח איתם, פשוט כי אין לי מושג והשיחה שאני מנהל היא למעשה חקירה בהסוואה. היום, אחרי הרבה שנים ביחד, היא כבר יודעת לאבחן לפי שפת הגוף שלי אם מדובר במכר מזוהה, או שאני באי ודאות מוחלטת.
אבל מסתבר שהמחלה מידבקת. גם היא, שפעם אפשר היה לסמוך עליה שהיא יודעת עם מי היא מדברת, איבדה את זה. באירועים אני רואה אותה משוחחת עם מישהי ועל פניה המבט של ״אני מחייכת כי אולי אחר כך אני אגלה שזו היתה המחנכת של הילדה או המנהלת בבנק, וגם אם זו סתם מישהי שתקעו בשולחן שלי – לא קרה כלום״.
בכנסים מקצועיים אנשים מסתובבים עם תג זיהוי, שאמור לעזור לטיפוסים שיטיוניים כמוני להתגבר על הבעיה. אלא שהתג ממוקם לא פעם נמוך ביחס לעיניים, וגם הראייה כבר לא משהו, כך שבן השיח שלך קולט, על פי הגב המכופף שלך והאישון המכווץ, שאין לך מושג מי הוא.
√ √ √
בתור אודטה של הזיכרון המתעתע, אני מבקש לחלוק איתכם כמה טיפים שיעזרו לכם להתגבר על הליקויים, או לפחות לשכוח מהם.
√ האמת. אין כמו האמת. תגיד לבן אדם שאתה לא זוכר מהיכן אתם מכירים – ועכשיו זו הבעיה שלו. אם הוא נעלב זו בעיה שלו, אם הוא בעצמו לא יודע מי אתה – גם זו בעיה שלו. רק אם הוא מהשוק האפור ואתה בעל החוב, זו בעיה שלך. אבל דווקא שם הסיכוי לשכוח מי הוא, קטן.
√ "תזכיר לי?…" הפטרת המילים בצמוד לסימן שאלה מהוסס היא טריק ישן ויעיל. אם הוא עונה לך ״משה״, אתה כמובן עונה לו: ״משה אני יודע… תזכיר לי את שם המשפחה!״
אם עדיין לא נפל לך האסימון, אפשר ללכת על שאלת גישוש. ״אתה עדיין ב…?״ אם תשתהה מספיק אחרי ה"ב…", זה אמור לעבוד. ישראלי לא אוהב להשאיר משפטים פתוחים באוויר, והוא יענה לך די מהר: ״עדיין בבנק/בתנובה/ בחוג קפוארה״. זה פחות יעבוד עם "עדיין באלכוהוליסטים אנונימיים". בשלב הזה אתה כבר אמור לעשות את החיבור ולטוס לתוך השיחה כמו גדול. אם אתה מוכן לקחת סיכון, אפשר לשאול ישירות ״במה אתה עסוק עכשיו?״. אבל תצא טמבל אם הבנאדם עובד איתך באותו מקום עבודה.
וריאציה נוספת היא השאלה ״אתה עדיין באותו מקום?״. אם התשובה היא לא – הוא יגיד לך איפה הוא עכשיו, ואז תוכל לגשש איפה היה קודם. מצד שני, אם הוא עונה לך ״כן, באותו מקום״ – אתה והשיחה נשארים תקועים באותו מקום.
√ ״הרבה זמן לא התראינו״. אם הוא עונה ״נכון, מאז הבר־מצווה של אזולאי" – יש לך רמז לא רע. אם הוא עונה ״אחי, אתמול הייתם אצלנו בחינה של אחותי״ – קצת בעייתי, אם כי אז אתה יכול לשחק אותה כאילו סתם התבדחת והוא יוצא טמבל.
√ "מה נגמר עם העניין שלך?". מתווה מסוכן אבל מאתגר. לכל ישראלי יש ״עניין״, שהוא ישמח לשתף אותך בו, ובכך יאפשר לך להרוויח זמן ומידע חשוב. הסכנות: נפילה לבור כתוצאה מהחפירות שלו בנושא סקסי כמו תביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח או בעיה בריאותית במעיים. אם הוא מספר לך שהוא עדיין לא יודע אם בשנה הבאה הוא בווילה בספסופה או בכלא מעשיהו – כנראה אתה משוחח עם אריה דרעי. √
