המוציא לחם

המוציא לחם

באחד הבקרים השבוע, מוקדם מאוד, נגיד שבע לפנות בוקר, הטלפון הקווי התחיל לצלצל. שנים שלא שמעתי אותו וצלצול בשעה כזו לא לי השאיר מקום לספק שמדובר בהודעה מוקלטת מרבנים שרוצים לשווק לי ברכה לפוריות. התעלמתי והלכתי להכין קפה ופתאום הנייד צלצל. זו הייתה אשתי. "ניסיתי גם בקווי אבל לא ענית" אמרה. ״ התקשרה אלי שולי מהכיתה של הקטנה .היא הייתה בכיתה אומרת שעל דלת הכיתה תלו רשימה של אוכל  שההורים צריכים להביא למסיבת סוף השנה .רוץ מהר ותסמן משהו פשוט מהרשימה לפני שמה שיישאר לנו זה רק פירות חתוכים . ״

פירות וירקות חתוכים זה הטראומה שלנו. זה מה שהבאנו בחמש השנים האחרונות ונשבענו שלא עוד. זה וואחד תיק. ללכת לירקן, לקנות פירות וירקות, לסחוב את הסל הביתה, לשטוף, לייבש, לקום מוקדם וממש לפני היציאה מהבית לחתוך הכל ולעטוף בניילון נצמד כדי שהפירות והירקות יגיעו טריים ולא מעולפים. זה פרוייקט שטוב להורים צעירים עם מרץ, שיש להם עוד כוח לתרום, לא כמונו, עייפים ותשושי מערכת החינוך.  נכנסתי לנוהל חירום. הסברתי לקטנה שאכלה קורנפלקס שזה לא זמן להתפנק. לקחתי לה את הצלחת באמצע ובשבע וחצי כבר היינו במכונית, טסים לבית הספר. ליד הדלת כבר עמדה אימא שהתלבטה מה לסמן ברשימה כשכל האופציות בה פתוחות. עמדתי מהצד ופתאום הבנתי שזה נכון מה שאומרים בנושא "כל הקודם זוכה".

זה מה שהיה כתוב ברשימה: למסיבת סוף השנה בחמישי בערב ההורים מתבקשים להביא (אנא בחרו סעיף אחד ורשמו את שמכם על ידו):

קילו בורקס גבינה

קילו בורקס תרד

קילו בורקס פיצה ( מי המציא את זה? למה לא להביא פיצה וזהו? )

50 ביצים קשות

קילו רוגלך

שקית שטוחים

בקבוק קולה

בקבוק מיץ

בקבוק ספרייט

בקבוק מים

כלים חד פעמיים  ל50 איש

ערכת קפה כולל תרמוס סוכר וחלב

פלטת ירקות חתוכים

פלטת פירות חתוכים (רצוי ענבים דובדבנים אבטיח מלון אפרסק)

לחם פרוס

עוגת שוקולד ביתית ( לא קנויה בבקשה.. 🙂

כאב לשלוש בנות שכבר חווה בעבר את הלחץ שרשימות כאלו גורמות, לא הייתה לי בכלל התלבטות. כמה שיותר קל יותר טוב. הכי טוב לחיי הנישואין, הכי טוב למצב רוחה של אשתי, והכי טוב לשעות הפנאי שלי. הרשימה הייתה כמעט ריקה לגמרי משמות משפחה אז החלטתי שאני הולך על הלחם. בחירה טובה ולא רק מההיבט הכלכלי . הרי יכולתי ללכת גם על בקבוק קולה .הורה מנוסה יודע  שלכל סעיף מהרשימה יש משמעות עמוקה שיכולה להשפיע על חייו באופן דרמטי.

בעבר בגלל חוסר ידע של טירון הגעתי מאוחר לרשימה ונדפקתי. עוגה ביתית, ביצים קשות וכמובן פירות חתוכים (ר' לעיל) זה מאמץ מליגה אחרת לגמרי. אם אתה לא רוצה לחתוך אגסים בערב ולראות אותם מקבלים גוון של תפוח אדמה בבוקר, אתה צריך לקום מוקדם, ואחרי שראית מונדיאל עד שתיים בלילה זה עונש ממש קשה.

עמדתי לכתוב 'ניצני' ליד המלה 'לחם פרוס'  אבל אימא אחת תפסה לפני את העט שהייתה קשורה בחוט למשקוף. לא בזבזתי זמן  ונפלתי על אבא אחד שהוא גם עורך דין, לוויתי ממנו עט וסיממתי במהירות את המשימה.  הרגשתי שגם עשיתי את חובתי לכיתה וגם דפקתי את המערכת.

בדרך החוצה פגשתי את המחנכת ומצפוני ייסר אותי . אני שמנסה לחנך את בנותיו ליושר שיוויון ועזרה לזולת איזה דוגמא אני נותן להן?

״ זה קצת לא פייר שאחד קונה קולה ואחר צריך להכין מגש פירות״ אמרתי לה בצדקנות כשאני יודע שהלחם מונח עמוק בכיסי.היא הסבירה שהרשימה היא הנחייה של משרד החינוך ואין מה לעשות.

בערב זיהיתי התחלה של מרמור בקבוצת הווטסאפ של הכיתה. נודניקית אחת כתבה ש״זה ממש לא פייר שהורים מסוימים צריכים לטרוח על עוגת שוקולד בעוד אחרים מביאים בקבוק מיץ או לחם״ מיד התחיל שיח סוער בקבוצה . אבא של מתן אחד אמר שאין מה לעשות הרי אי אפשר שכמה הורים יכינו עוגת שוקולד ואימא של רון הציעה הציעה שנפתח קופה משותפת ונקנה את כל המוצרים במשותף.

הרגשתי שהויכוח הזה קצת קטנוני ובתוך תוכי הרהרתי האם אני חושב ככה בגלל הפוזיציה הנוחה של מי שאמור להביא שקית לחם. אחרי הצהרים עברתי במקרה ליד בית הספר וראיתי שהרשימה התמלאה לחלוטין. תכננתי להשמיד את הדף ובכך למנוע רינונים נוסח "כל כך מתאים לניצני העצלן הזה להביא לחם"  אבל ילד אחד הסתכל עלי ולא יכולתי. אז פשוט מחקתי את שמי וציירתי סמיילי.

בבוקר המסיבה הלכתי לקנות את הלחם. חשבתי לקנות לחם אחיד פרוס אבל רגשות האשם שלי הובילו אותי ללחם כוסמין ואגוזים  ב 34 שקלים. בשש בערב הנחתי את הלחם על השולחן כיסיתי אותו במפית לבנה וחיכיתי . בינתיים הילדים הקריאו מצגת בחרוזים בסגנון  :

"למורה בתיה אנחנו מודים ,

למרות שלא היינו תמיד חמודים,

תודה גם  לשאול  על חינוך גופני

לרוב הוא נחמד ולפעמים עצבני ״

אחרי שהמנהלת סיכמה את השנה, ראש המועצה סיכם את הקדנציה וההורים סיכמו עניינים בטלפון כולם ניגשו לכיבוד . הם טחנו בורקס, ביצים ירקות ופירות אבל לא נגעו בלחם. לא יודע מה עבר עלי בדיוק אבל הרגשתי צורך עז לקדם אותו. ניגשתי למיקרופון ובקול של קריין בקניון אמרתי ״..פו פו 123, כל ההורים מוזמנים למזנון לאכול״  והוספתי בקטנה ש״ההנהלה ממליצה על הלחם כוסמין עם אגוזים ״.

חזרתי לשולחן ואיזה אבא אחד שהעמיס בורקסים על הצלחת כאילו אל קעידה מגיעה לפה מחר, התחיל לקטר לי על האוכל. המלצתי לו על הלחם. ״מעניין שאתה ממליץ על זה" הוא אמר " שאלתי את עצמי באמת מי השמוק שהביא את הלחם היבש הזה. כי אני עמדתי אתמול שעתיים להכין חמישים ביצים קשות בארבעה סירים של פסטה. אגב, מה אתם הבאתם? ״

דחפתי רוגעלך לפה ומלמלתי  ש״אני לא יודע אבל הלחם הזה הוא בזיון. ועם הורים כאלה אני שמח שבשנה הבאה מערבבים את הכיתות.״