
איור: עובדיה בנישו
החיים שלנו מלאים בהמצאות גאוניות ששינו את חיינו מקצה לקצה. ממכונת הדפוס ועד לאינטרנט, מגילוי האש ועד הנורה והטלפון. הפעם אני רוצה לכוון זרקור, או לפחות מנורה של סלולרי, על המצאות שלמרות שהן נראות לנו מובנות מאליהן, לא זכו לכבוד הראוי להן.
כחלק מהשירות שמדור זה מעניק לקוראיו ללא תמורה, אני גאה להציג בפניכם את רשימת האנשים וההמצאות ששינו את עולמנו מקצה לקצה, ולמה אני חושב שמגיע להם פרס נובל, פרס ישראל או לפחות מסטיק בזוקה.
ממציא ״שיחתכם חשובה לנו״
מי שהמציא את הביטוי ראוי לצל"ש, דווקא מכיוון שמדובר בביטוי שאין בו מילה אחת של אמת. לחברה שמשגרת לכם את ההודעה הגנרית הזו, לרוב על רקע נעימת פסנתר שמוזיקת מעליות זה הבי מטאל לעומתה, אין מושג מי ממתין על הקו ואם שיחתו באמת חשובה או שהוא סתם מצלצל כדי לבלבל את המוח.
בנוסף, אם שיחתנו באמת היתה חשובה לכם – לא הייתם מוסיפים ש"מיקומך בתור הוא 28, זמן ההמתנה המשוער 40 דקות", ואחרי שהמתנו שש שעות וכדי לא להפסיד את התור איחרנו לעבודה ופוטרנו, ואז כשהוא סוף־סוף הגיע – השיחה נותקה.
ברמה הפרקטית מה שהמשפט הזה אומר זה "מחלקת משאבי אנוש ומחלקת השירות בחברת טוחני האשפה החליטה ברוב דעות שמספיק בן אדם אחד על הטלפון", ו"מי שמחפש אותנו, שייכנס לאתר – שגם בו הוא לא יקבל מענה, כי העברנו את הטכנאי להיות מאבטח בכניסה למשרדים כדי לעצור את כל הלקוחות הזועמים שבאים להתלונן". יש מצב שההקלטה המקורית קוצצה, ובמקור היא היתה "שיחתכם חשובה לנו כקליפת השום".
ממציא הלדפוק על אבטיח ומלון
בספרות המדעית אין סימוכין לגבי זהותו של המהפכן שגילה שאפשר לשאוב מידע לגבי צבעו הפנימי של האבטיח באמצעות דפיקה על קליפתו, ופיתח את הטכניקה המתקדמת שמשלבת הקשה, האזנה ופענוח הצליל. בניגוד למה שמקובל לחשוב, כנראה לא מדובר בבסטיונר משוק הכרמל או במדען מאוניברסיטת הרווארד, אלא בנגן דרבוקה או בונגוס של להקת אטרף, שלפני תחילת הופעה הבחין ששכח את כלי ההקשה בבית, מצא מאחורי הקלעים אבטיח – והשאר היסטוריה. זו, כמובן, היתה גם ההשראה לשיר "מנגו בננה ומלון".
המצאת הפיצה-פיתה
בעולמות הקולינריה קוראים לזה פיוז'ן – פיתוח שמשלב בין מסורות קולינריות שונות כדי ליצור מנה מקורית וחדשה לחלוטין. במקרה הזה שילוב בין פיתה ערבית, גבינה צהובה ישראלית, קטשופ אמריקני וטוסטר משולשים יפני, שמצליח להרגיע ילדים רעבים בטנטרום מכל מדינה ומוצא. מצד שני, אם האיטלקים ישמעו שקוראים לדבר הזה כאן "פיצה", הם עלולים לפתוח נגדנו במלחמה, או לפחות לתבוע אותנו בבית הדין לפשעי אכילה בהאג.
המצאת הכפית הארוכה
לא עוד מאבקים באמצעות מזלג או סכין להוצאת שאריות השוקולית מתחתית הכוס, או קינוח שמוגש בכוס גבוהה. הכפית הארוכה גם מאפשרת סחיבת ביסים ממי שיושב איתך בשולחן, גם אם הוא קצת מרוחק ממך, ומבטיחה שידינו וכפיתנו הארוכה יגיעו לכל צלוחית עוגה באזור. הכפית הארוכה גם מאפשרת "יישור" מוס שוקולד מעודן בלי שתיאלץ למתוח את כל היד, אקט שהוא פולשני וגם מעייף, בעיקר אחרי שכבר פילחת ביסים מהצלחות של כל הנוכחים סביב השולחן.
המצאת הקיטבג
ממציא השק המוזר הזה זכה לפופולריות אדירה ושמו נישא בפי כל – בעיקר בפי מאות אלפי חיילים, שקיללו אותו בזמן שנאלצו לסחוב את החפץ הנורא הזה על הגב כחלק מטרטור בטירונות. הקיטבג לא נוח לסחיבה, לא כתרמיל על הגב ולא כמזוודה, ושליפת כל בגד או נעל מתוכו מאלצת אותך להוציא את כל התכולה רק כדי לשלוף פריט אחד מהתחתית. למי שעדיין צריך הוכחות לחוסר היעילות המוחלט של הקיטבג, כדאי להזכיר שאין מוצר כזה באזרחות או בשוק הפרטי, ובניגוד למוצרים אטרקטיביים כמו נשק, שקי שינה ומעילי טייסים, אף אחד לעולם לא יגנוב אותו כדי להשתמש באזרחות, ונועה קירל לא שרה "זה רק אני, הקיטבג והחום של ישראל". היחיד שהוא פחות פופולרי בצה"ל אפילו מממציא הקיטבג הוא כנראה ממציא שאלת הקיטבג.
ממציא ההדרן
לא ברור מי הממציא המקורי של המנהג, אבל בסיומו של כמעט כל מופע מוזיקלי, אחרי שהזמר/ להקה/ שחקן ירדו מהבמה, הם נענים לתשואות הקהל וחוזרים לבמה כדי לבצע עוד קטע. אם הריטואל לא יתקיים, שני הצדדים יתאכזבו כי הרי שניהם מצפים לו. אם הקהל לא ימחא כף האמן יתאכזב ויחשוב שלא אהבו אותו, ואם האמן לא ישוב לבמה הקהל יתאכזב ויחשוב שהאמן מתנשא עליו. מדובר בהעמדת פנים מוחלטת, כאילו האמן באמת התכוון לסיים את ההופעה בלי לעשות את שלושת הלהיטים הכי גדולים שלו, ורק תשואות הקהל שכנעו אותו לרדת מהוואן ולחזור לעשות אותם באופן ספונטני. אבל אף אחד לא יכול להפסיק את הנוהג, וגם אם האמן יאריך את המופע ללא הדרן, הקהל עדיין יצפה שהוא ילך ואז ישוב.
ממציא מברג הפיליפס
חברים מעולם ארגזי הכלים מספרים לי שפעם היו רק ברגים רגילים, אלא שאז התרחש ריב בין שני השותפים ששלטו בעולם ההברגות, מה שגרם לאחד השותפים, שנקרא פיליפס, לפרוש ולהמציא ליין ברגים מתחרה שבהם במקום חריץ בודד יתנוסס צלב. למרות קרב השמצות עם השותף הנבגד, שטען כי לפיליפס חסר בורג, ותביעה של ישו שטען להפרת הסימן הרשום שלו, פיליפס הפך לאימפריית מברגים, אבל נפל אחרי שגרושתו הלן המציאה את המפתח אלן.
למועדון האקסקלוסיבי של ממציאים ששינו את פני ההיסטוריה של הטמבוריות נוספו עם השנים גם ממציא המפתח השבדי, ממציא הג'בקה והאיש שרשם פטנט על הפלאייר פטנט.
ממציא הבמבה ממולאת בבמבה
הבמבה הקלאסית, שהיא המצאה ישראלית שמזכירה כי הראש היהודי ממציא לנו פטנטים ומפזר לנו פירורים בסלון, הומצאה כבר בשנות ה־60. עם השנים נולדו לה שדרוגים ופיתוחים כמו במבה אדומה, במבה עם שוקולד, במבה במילוי קרם חלבה, במבה פונץ' בננה, ועוד. אבל את הפרס הגדול יש להעניק לממציא היצירה המופלאה: במבה במילוי קרם במבה, המצאה שמצליחה לשלב תעוזה, יצירתיות ושאיפה לסיים את יום העבודה מוקדם. בכך הוא בעצם תרם לשגשוגה של החברה בעזרת מוצר, שלמיטב הבנתי לא מצריך יבוא של מרכיבים חדשים או שינוי ענק בפס הייצור.
בגלל מצוקת מקום נאלצתי לוותר הפעם על המצאות חשובות כמו הקוטג', כרטיס מועדון, ממציא החורים בתקליטים, חבלי הכביסה והאיתות בלי להוציא את היד מהחלון – שימתינו להזדמנות נוספת.