הרפורמות שלי – טליק לזר
איוב קרא, שר התקשורת שלנו, הוא אדם יצירתי שרק רוצה בטובתנו, שזה יפה מצידו. לא מזמן הכריז השר שנמצא פתרון למחיר הגבוה של המכשירים הסלולריים בישראל – אם תקנו סלולרי חדש בחו"ל ותשתמשו בו לפני החזרה לארץ, "הוא הופך מייד לישן" ולא צריכים להצהיר עליו במכס.
לדעתי מדובר ברעיון מקסים, אם כי במכס פחות התלהבו. שם אמרו שהם לא מכירים את הרפורמה של השר, ומבחינתם, כל מכשיר שמגיע מחו"ל ועולה יותר מ־200 דולר, גם אם קנית אותו בשוק הפשפשים של פראג ושרטת אותו שייראה ישן, מחייב הצהרה ומעבר במסלול האדום המבאס. בלשכת השר לא אמרו נואש, וטענו שעד היום מותר היה לייבא רק מכשירים חדשים, והשר מוביל תיקון שיאפשר גם הכנסה של טלפונים שאינם חדשים. גם זה לא ממש מדויק, כי גם קודם היה מותר לייבא מכשירים משומשים, כל עוד הצהרת עליהם. אני מציע לשר לעדכן את הרפורמה עם סעיף שיקבע שמותר להעביר מכשירים חדשים במסלול הירוק, אם בזמן המעבר אתה שורק לעצמך שיר עליז, כדי שלא יחשדו.
גם ישראל כץ, שר התחבורה שלנו, לא שוקט על שמריו (אם כי נראה שלאחרונה הוא ויתר על שמרים. אולי מדויק יותר להגיד "לא שוקט על פריכיותיו"). השבוע הוא הכריז שמכיוון שהפקקים מסרבים להיענות להוראה שלו להתקצר, הוא מתכוון להעביר תקנות חדשות, שלפיהן בחלק מהשעות אוטובוסים יוכלו לנסוע בשוליים.
תמחקו את החיוך. יש לי הרבה הערכה לכל מי שחושב באופן מקורי. אנחנו אומת הסטארט־אפ והקומבינה, וצריך להצדיע לכל מי שהוגה פתרונות יצירתיים, גם אם זה אומר לקצר את הדרך באמצעות קיצור דרך.
כבר שנים שאני משקיף על הנעשה מהצד, וחוץ מלשלם מסים, לא תורם כלום למאמץ הכללי לשיפור איכות חיינו. לא עוד. אחרי ששמעתי על הרעיונות של השרים המכובדים, הבנתי שגם אני יכול. מעכשיו אקדיש כמה שעות בחודש לחשיבה יצירתית, ואת רעיונותיי המהפכניים אעביר למקבלי ההחלטות.
לפני זה אני מבקש להציג בפניכם, קוראיי הנאמנים, את בציר הרפורמות הראשון שלי. על פי התגובות והשיטה, המכונה "חוכמת ההמונים" (למרות שכידוע, בתוך ההמונים יש גם אנשים לא ממש חכמים), אשקול איזה מהרעיונות להעביר לרשות המבצעת.
רפורמת "הנשנוש בסופר"
כמו ששר התקשורת הציע לגבי המכס, אני ממליץ לפטור מתשלום בסופר אנשים שסיימו לאכול את המוצר לפני שהגיעו לקופה.
רפורמת "אחי חפרת"
האזרחים משוועים לדירות. הביורוקרטיה מקשה סגירת מרפסות, פרגולות והרחבה של בתים. העם סובל ממחסור בשטחים לבנייה, והליכי האישור איטיים ומסורבלים.
אם חסרות קרקעות, עדיף לפחות לנצל עד הסוף את הקרקעות שכבר יש – ולבנות לעומק. מרוב מחשבות על בנייה לגובה, הזנחנו את הכיוון השני. בנייה לעומק לא תפריע לאף אחד, חוץ אולי מציבור החפרפרות. בעלים של צמודי קרקע יוכלו לחפור לבד עוד דירה בזמנם הפנוי, זו יכולה להיות גם חוויה משפחתית עם הילדים. במקום לנסוע בכל שבת לים, המשפחות יבלו זמן איכות בבית בחפירה עם דליים וכף, ולהרוויח דירה אקסקלוסיבית עם נוף לצינור ביוב.
רפורמת "אפשר להישען עליך?"
אפשר להקל את מצוקת הבנייה גם בבניית רבי קומות שיישענו על בניינים קיימים. בחפירת מגדלי עזריאלי, למשל, כבר הושקעו מיליונים כדי לספק למבנה יסודות חזקים וחנייה תת־קרקעית. עכשיו אפשר להשעין עליו בניין נוסף ולחסוך ביסודות ובחפירות. רעיון ההישענות יכול להקל גם את מצוקת החניה בערים. בלילה תתאפשר חניה של רכב אחד, הנשען על רכב אחר או על עמוד חשמל. החניה באלכסון על שני גלגלים בלבד תגדיל את היצע החניה, ורוכבי אופניים והולכי רגל יוכלו לצעוד בבטחה ברווח שנוצר בין הגלגלים.
רפורמת "פרדון, מיסייה?"
עובדה ידועה היא שצרפתים קנו את רוב הדירות ליד הים בתל אביב ובנתניה, ושחלקן הגדול עומדות ריקות במשך מרבית השנה. אני ממליץ על חוק חדש, שיאפשר פלישה חוקית לדירות הללו ושימוש בהן, אבל תוך התחשבות באופי ובמורשת של בעלי הבית. הדייר המזדמן יצטרך להוכיח זיקה לעם הצרפתי, להפגין בקיאות בשירים של אנריקו מסיאס או של אבי טולדנו, לדעת להבדיל בין קרואסון למקרון, או לנסוע ברנו מגאן.
רפורמת "שיבולת בשדה"
אם אוטובוסים יורשו לנסוע בשוליים – למה לא לאפשר לכל אזרח שתקוע בפקק לנסוע באופן חוקי דרך השדות שבצידי הכבישים? בתמורה, החקלאי שהשדה בבעלותו יוכל לדרוש מהנהג לרתום לרכב מחרשה ולסייע בעיבוד השטח.
מכיוון שהיום הפריבילגיה של נסיעה דרך שדה מלא בורות ונחשים שמורה לבעלי רכב ארבע על ארבע, הגיע הזמן שבדומה לאופניים להשכרה, נייסד שירות בשם "גט טרקטור", שיציע טרקטורונים ורכבים חקלאיים שימתינו בצידי הדרך, והאזרחים הפקוקים יוכלו להשאיר את הרכב בצד, לעלות על קומביין או על קטפת כותנה ולחסוך זמן יקר. בימי רגיעה, כשחיל השריון פנוי ממלחמות, אפשר יהיה להשתמש גם בטנקים.
רפורמת "בום צ'קלקה"
רכבי משטרה ואמבולנסים מורשים לחתוך כל פקק. אז למה לא לאפשר לעוד מגזרים לשים על האוטו צ'קלקה אדומה או כחולה? אני מציע לתת רישיון צ'קלקה לכל רופא, אחות, סניטר או ליצן רפואי, ובהמשך גם לכל מי שהיה פעם מאושפז, טופל על ידי רופא או ראה פרק של "האנטומיה של גריי".
רפורמת "טסט עם גבינה צהובה"
הטסט השנתי יכול להיות כאב ראש ענק, בעיקר למי שיש רכב מעט ישן. כדי להקל על האזרח הסובל אני ממליץ לאפשר להעביר את האוטו טסט לא רק במוסך, אלא גם אצל חבר שמבין. כלומר, כל מי שיש לו ארגז כלים. תקינות המספר והמגבים היא קלה לאבחון, ואת בדיקת זיהום האוויר מהאגזוז אפשר יהיה לעשות באמצעות הצבת עובד זר מאחורי המכונית, ובדיקה בתוך כמה זמן הוא מתחיל להשתעל.
רפורמת "דוקטור לק לפנימית א'"
כדי להקל את מצוקת האשפוז בבתי החולים אפשר להשתמש, לפחות במשך הלילה, בקניונים הצמודים אליהם כמחלקות אשפוז, אם כי עדיף לא לאשפז חולי סוכרת בסניף של מקס ברנר. הייתי מציע גם להשכיב אנשים בחניון של בית החולים תמורת 40 שקל לשעה או חלק ממנה.
רפורמת "הסכין היפני"
בגלל המצוקה והתורים לניתוחים אני מציע רעיון ישן, שכבר טיפלתי בו בעבר: ניתוחים ביתיים, שאותם יוכל לבצע כל מי שיש לו קצת "ידיים טובות".
רפורמת "יד שנייה"
כולנו ערים למצוקת האיברים להשתלה. אני מציע להקים אתר שיתופי, שישלב בין טינדר ועלי אקספרס, ויחבר אנשים המעוניינים בהחלפת איברים. "מעוניינת לתרום כליה במצב טוב תמורת חזה או אף סולד", וכך הלאה. √
קבלו כתבה על ניתוחיים בתיים מתוך התוכנית ״ אחורי החדשות״ כתב – שגיב פרידמן .
