איור טליק לזר
בשנים האחרונות העולם עסוק יותר ויותר בייצור תוכן ושיתוף שלו. נוסף על ערוצי הטלוויזיה, שדופקים לנו בראש עם פרומואים ופרסומות מסביב לשעון, ולאתרי האינטרנט, שבכל רגע שולחים לנו פוש דחוף, גם אם בסך הכל מדובר בעדכון על פליט ריאליטי שקנה גרביים – כל אחד שיש לו טלפון נייד הפך למוציא לאור ויצרן תוכן.
יש את המנטור בעיני עצמו, שיכול להעלות סרטוני ״איך להתעשר בלי לצאת מהבית?״, למרות שהוא עצמו לא יוצא מהבית כי אין לו כסף לאוטובוס. יש את מאמן הכושר הבנוי לתלפיות, שמחזיק ערוץ אימון גופני משלו. ויש את המומחה בהרכבת פאזלים, שמשוכנע שמה שחסר לעולם זה לראות גבר בן 50 שמרכיב פאזל 10,000 חלקים של סינדרלה.
בטיקטוק כל אחד יכול לרקוד, ולקוות שהאלגוריתם יידלק דווקא עליו ויהפוך אותו לבחור עם הסקייטבורד ומיץ החמוציות הבא, שמיליונים עוקבים אחריו. כולם כותבים בלוגים, מקליטים פודקאסטים, מייצרים ניוזלטרים, מצלמים מנות אוכל באינסטגרם ומשתפים את העולם בהגיגיהם ודחקותיהם. רק לא ברור בדיוק מי צורך את כל התכנים הנ״ל, בעיקר כשנדמה שגם שאר האנשים עסוקים רוב היום בלייצר תוכן משל עצמם.
לאחרונה, כאילו שעוד נשאר לנו רגע פנוי לשמוע את ציוץ הציפורים ולהתנדנד בכיף על הערסל, צץ כאב ראש נוסף – קלאבהאוס. מדובר באפליקציה למשתמשי אייפון, שבה אדם יכול להצטרף למעין שיחה קולית מרובת משתתפים בכל נושא שמעניין אותו, אזוטרי יותר או פחות – מביטקוין, דרך מתכונים לפיצה ועד ריקודי עם צ׳צ׳ניים. שידור אודיו חי, שבו כל מיני חכמולוגים מדברים עם חכמולוגים אחרים על נושאים שעד היום רק האישה שלהם נאלצה לסבול, ופתאום גילו שיש להם אחים לתחביב בקצה אחר של העולם, שחיכו כל החיים לאכילת הראש ההדדית הזאת.
מצד אחד זה נשמע כמו בלבול מוח ענק, למי יש זמן לשמוע שיחות של אנשים שלא הצליחו לסדר לעצמם תוכנית רדיו בתחנה ממוסדת. מצד שני, יש סיכוי שקלאבהאוס תהפוך בעתיד לדבר הטכנולוגי הגדול הבא, ואתה לא רוצה להיות זה שיקפוץ על העגלה באיחור, במקום להיות מהמאגניבים שגילו אותה ראשונים, ושאחר כך, כשכולם יצטרפו, יתלוננו ש״זה לא מה שהיה פעם, קלקלתם לנו את האפליקציה הישנה והטובה״.
העולם הדיגיטלי שינה את חייהם של אלמונים רבים והפך אותם למגה־משפיענים. קבלו את סיפור עלייתו ונפילתו של טוביה, אדם אפור מן היישוב, סוכן ביטוח לפרנסתו שבמשך עשרות שנים היה לו תחביב מיוחד – בזמנו הפנוי הוא היה מפסל בממרח נוטלה.
הוא פיסל בעלי חיים, כלי רכב, עצים, עופות וספינות, והכל בממרח שוקולד ביתי, באמצעות טכניקה שפיתח בעצמו. טוביה חש תמיד שהתחביב שלו חריג, וכדי שלא תדבק בו (תרתי משמע) תדמית החריג, הוא הקפיד שרק מעטים יידעו על פעילותו האמנותית. לאורך השנים שיתף בתחביב הייחודי רק את בני משפחתו הקרובה, שרמזו לו שעדיף שיצניע לכת עם התחביב הביזארי, ושלא יכבס את הכביסה המלוכלכת והמאוד מלכלכת שלו מחוץ לבית.
אשתו יעל שנאה במיוחד את התחביב המוזר, זלזלה בבעלה על כך שאין לו תחביבים גבריים כמו רכיבה על טרקטורונים, וטענה שלקרוא לו אמן זה כמו לקרוא לילד שאומר ״קיפי פיפי״ משורר. היא אמרה גם שפסלי הנוטלה שלו מביאים לביתם זבובים ונמלים, ושחדר העבודה שלו מריח כמו פח מחוץ לסניף של מקס ברנר.
אבל טוביה התעקש. יום אחד, ספק ברגע של פתיחות ורצון לשתף, ספק מתוך ייאוש על כך שאף אחד בסביבתו לא מביע עניין מינימלי בתחביב שלו, טוביה צילם את עצמו מפסל סוס והעלה את הסרטון לאינסטגרם. להפתעתו, הסרטון צבר כמה אלפי צפיות, וכמות העוקבים שלו עלתה פלאים.
בסרטון הבא, שבו הראה כיצד הוא מפסל מכונית סוסיתא, כמות העוקבים, הצופים והלייקים כבר הכפילה את עצמה, וטוביה התחיל להתמכר. הוא העלה תמונות שלו מעצב פסלים של כלי עבודה חקלאיים עתיקים מנוטלה, מכשירי פקס ועוד, והסרטונים שלו התפשטו ברשת כאש במטע קקאו.
מתברר שבעולם קיימת קהילה תוססת של מפסלים במבחר מוצרי מזון – מטחינה, דרך חמאה ועד פירה, וטוביה הפך לכוכב בסצנה ולמלך הקינוחים. הוא הפיק סרטי הדרכה לחובבי הפיסול והממרחים שירצו ללכת בדרכו, והפך לגורו עולמי של פיסול בנוטלה. היה לו חדר משלו בקלאבהאוס, עמוד בפייסבוק, אתר אינטרנט ייעודי וניוזלטר שבועי. הוא העלה סרטונים לטיקטוק וסטורי יומי באינסטגרם. הוא כונה "הנוטליסט" מישראל, על משקל "המנטליסט", והחל לקבל הזמנות לכנסים ולפסטיבלי מזון ברחבי העולם.
אבל כמו עם כל סיפור הצלחה, גם הביקורות והקנאה לא איחרו לבוא. לאט־לאט התחילו רינונים על כך שטוביה מקבל תמיכה מחברת נוטלה, ובארץ היו שטענו שבתור ישראלי, מן הראוי שיתמוך בתוצרת כחול־לבן ויפסל בשוקולד השחר.
אחרי שהגיע ליותר ממיליון עוקבים, החליט טוביה לנסות להתרחב גם לפיסול בחומרים נוספים, ועשה כמה עבודות מביצי קינדר, אבל נחל אכזבה. חלק מעוקביו ראו בו מי שהתמסחר ונטש את הערכים הישנים, ואף ייסדו עמוד פייסבוק בשם "טוביה הבוגד".
כשהוא קיבל פנייה מעמותה להשתתף בתערוכה ולתרום עבודה שלו למען ילדים שזקוקים לטיפולים, הוא נענה מייד בחיוב, במחשבה שזה יוציא אותו טוב. אבל אז קם קול צעקה מכיוון ההורים. התברר שהטיפולים המדוברים הם טיפולי שיניים, ועניין הנוטלה הפך אותו לפרסונה נון גראטה בתערוכה.
אבל את המכה הקשה ביותר חטף טוביה כשהחליט יום אחד לפסל בננה ענקית משוקולד נוטלה, כמחווה לבננה של אנדי וורהול. כמה שעות אחרי שהיצירה עלתה לרשת היא זכתה לפרסום קצת שונה מהמתוכנן, כשארגוני השחורים בארה״ב טענו שהבננה השחורה היא בעצם דיוקן מעליב של איבר מין, הלועג לציבור האפרו־אמריקני. לא עזרו הסבריו של טוביה שלא היתה לו שום כוונה כזאת, ושכמה מחבריו הטובים ביותר הם שחורים: הוא הפך למוקצה ברשת, והעוקבים נטשו אותו במהירות של נוטלה שנמסה במיקרו.
היום טוביה מנסה לשקם את תדמיתו. הוא עבר לחומרים טבעיים והחל לפסל בטופו, כדי לא להרגיז שחורים, טבעונים, ארגונים למען איכות הסביבה וארגוני בריאות. אשתו עזבה אותו בשיא המשבר לטובת מדריך רכיבה על סוסים, והיום הוא חי עם רופאת שיניים לילדים, שתחביבה הוא פיסול ברצועות גמבה. ללמדכם שבעולם הדיגיטלי הכל אפשרי, ואסור לוותר על החלום. √
טוביה החולם
תגובה אחת
-
ויקי 13/03/2021 at 9:44חחחחחחחחחחח כל בוקר של שבת נפתח אצלי עם כוס קפה גדולה וקריאת המדור שלך ומלא צחוקים...ככה מתחילה בוקר יום השבת שלי...בכייף ובחיוך
