יש לי יום יום ל״ג

איור טליק לזר

להדפסה pdf

בכל ילד מסתתר פירומן קטן, ואם הוא מתבגר בצורה נורמלית, הוא נרגע ומפסיק לשרוף כל מה שנקרה בדרכו. לכן ל״ג בעומר הוא מהחגים שבתור ילד השתוקקת לקראתם כל השנה, כמו לביקור בלונה פארק, וכמבוגר הוא נשמע לך כיף כמו עוד כאב גב.

ל"ג בעומר, שנחגג אמש אצל מי שחוגגים, הוא חג שהחיובי והשלילי דרים בו בכפיפה אחת. בילדותנו, הוא לימד אותנו פרק בהיערכות מוקדמת, פוליטיקה של קבוצות וחרמות, החשיבות של סיור שטח מוקדם, הצטיידות בחומרי בעירה מספקים כדי שהמדורה שלך תהיה גדולה מזו של השכן, וגם האזור האפור שבין לקבל כמה קרשים ממישהו לבין לגנוב לו אותם מאתר בנייה. הגיבור ההיסטורי של החג הוא בר כוכבא, שמכונה גם בר כוזיבא, אולי בגלל הכזבים שהוא סיפור לשוטר ששאל אותו מאיפה עגלת הסופר שבה הוא סחב את הקרשים למדורה.

גם כהורה, ל״ג בעומר הוא חג חסר היגיון. אתה דרוך כל הלילה, שמא הילד שלך החליט לקפוץ מעל המדורה וגילה שהוא לא בדיוק אסתר רוט שחמורוב, או שמא הוא החליט פתאום להפוך למדען ולבצע ניסוי שבודק מה קורה כשזורקים לאש בקבוק קולה מלא. אחרי שהדחקת את העובדה שהוא מסתובב בשכונה עם קרשים שנגנבו מאתר בנייה, בתוך עגלת סופר שנגנבה מרמי לוי, אתה יודע שבמקרה הטוב, הערב הזה יסתיים כשהוא יחזור הביתה באמצע הלילה, מלוכלך ומסריח. במקרה הרע, זה עלול להיגמר במיון עם מסמר ברגל או עם טלפון ממכבי האש, שיספרו שהילד שרף בניין בשכונה.

בשנים האחרונות חל פיחות מסוים במעמדו של ל"ג בעומר, מאחר שעשן המדורות מגביר את זיהום האוויר ונחשב למפגע אקולוגי. אפשר כמובן להכריז על מדורה טבעונית – כלומר, מדורה ללא מדורה, אולי עם תנור ספירלות מחובר לגנרטור – אבל מה יותר טבעי, שורשי וקדמוני מהבערת מדורות? הרי זה מה שעשה האדם הקדמון כשרצה להתחמם או להכין שיפודי ממותה.

מצד שני, כולנו באמת מודעים לנזק הסביבתי, ואנחנו לא רוצים שהמדורה והקרטושקעס שלנו יובילו אותנו בעוד כמה שנים לבית הדין הבינלאומי בהאג או בל"ג. מה יהיה קו ההגנה שלנו? "זה היה לזכר התקופה שבר כוכבא העביר הודעות באמצעות מדורה כי הוא התקמצן על סמארטפון"?

אני חייב להודות שלא ברור לי איך בדיוק העבירו פעם הודעות באמצעות הקומזיצים הללו. זו נראית לי שיטה קצת מוגבלת מבחינת מגוון המסרים האפשרי, אלא אם רצית לבשר שהבית שלך נשרף ושיזמינו לך מכבי אש. אם, נניח, רצית סתם להציע לחברים שגרים ממול לקפוץ לקפה, המסר היה יותר מובן אם היית מעביר אותו באמצעות השלכת ספל ועוגיות מהמרפסת, בלי לערב בעניין עצים וגפרורים.

האש מקובלת, למרבה הפלא, כתיאור של משהו טוב. כמו שאומרים ״זה מקום מגניב רצח״ (למרות שאפילו ג'וק לא רצחו שם) או "היה טיול בן זונה״ (למרות שזה היה טיול בלי הורה מלווה), גם בנושא האש יש פער גדול בין הנזקים שהיא יכולה לגרום לבין מחמאות כמו ״היה אירוע אש״, ״שרופה עליך״ או ״הוא נדלק עליה״.

ל״ג בעומר מסמן גם את תחילת עונת החתונות, כך שנוסף על שריפת עצים בכמות של יער באמזונס עבור מדורת כיתה ו־30 ילדים פירומנים, מציינים בו שריפת חסכונות של 20 שנה עבור אירוע של שלוש שעות בשביל זוג שיתגרש בתוך שנתיים. 

בקיצור, ל״ג בעומר הוא חג במשבר, והגיע הזמן לחשוב על פתרונות יצירתיים שיאפשרו לזהם את הסביבה קצת פחות, לגנוב קצת פחות מאתרי בנייה, ועדיין לציין את החג.

 

בשנים האחרונות לוח השנה התמלא בעוד ועוד חגים ומועדים, כשלחגים המסורתיים הצטרפו חגיגות עדכניות כמו הוולנטיינ'ז דיי, בלאק פריידיי או חג הרווקים הסיני, שהם לא ממש יהודיים אבל בהחלט מחברים אותנו למורשת השופינג של רבנו עלי אקספרס. כדי למנוע את עומס היתר, כדאי למזג בין חגים עם כפילויות. לצד ל"ג בעומר אנחנו חוגגים גם את חנוכה, שגם במרכזו נמצאת האש, ובהחלט אפשר לאחד בין השניים. בר כוכבא ויהודה המכבי ימלאו את תפקיד גיבור החג ברוטציה, ובמקום מדורה, יהיה אפשר לצלות תפוחי אדמה על החנוכייה.

אולי ראוי שנערבב גם את השירים של שני החגים. למשל, אפשר לשיר ״המדורות הללו שאנו מדליקים, על הקרשים ועל העגלות אשר שנוררו הילדים", ומכיוון שבין מכּבים ומכבי אש יש קשר, אפשר גם: "על הניסים ועל המדורות, אשר יכבו המְכבים".

הצעת ייעול נוספת היא ליזום איחוד של ל"ג בעומר עם יום העצמאות, שהרי גם חגנו הלאומי מתאפיין בהדלקת אש (למנגל). במקום במת בידור, ששורפת לעירייה את כל התקציב, נעשה קומזיץ עירוני אחד גדול בכל עיר. ביום עצמאותנו גם מדליקים משואות, ואם רוצים בכל זאת לתת לל"ג בעומר תפקיד עדכני, אפשר לנצל את התדמית הלא זוהרת שלו כדי לקיים בו את טקס ההדלקה האלטרנטיבי. במקום האנשים הנכבדים שנבחרים להשתתף בטקס הדלקת המשואות, ישתתפו בטקס הדלקת המדורות אנשים פשוטים יותר, שמפעל החיים שלהם הוא בתחומים כמו הדלקת נרגילות, הישרפות בזמן השיזוף בים, שריפת זמן יקר בשנ״צ, או שריפת האוטו כדי לקבל את הכסף מהביטוח בלי שיעלו עליהם ממס הכנסה. ולתפארת מדורת ישראל.

אם רוצים שהחג יישאר בתחום הצמחוני, אפשר למזג אותו עם שבועות, שמגיע עוד רגע. ואז נוכל לקיים מדורות על טהרת הגבינות, עם גבינה מותכת ופונדו כחלק מהקומזיץ.

 

אם תחפשו טוב ביוטיוב, תגלו שאפשר לצפות שם בסרטונים ממושכים ומשעממים של אח בוערת. מעין לופ ארוך, שבו רואים גחלים לוחשות במשך שעתיים. מניסיון, אני יכול לדווח לכם שהקרנת סרטונים כאלה, המלווים בסאונד של פצפוצי האש, הוא אותנטי עד כדי כך שבא לך ללבוש סוודר ולהתכרבל בשמיכה, גם ביום חמסין. מי שמרגיש שהוא חייב לקיים מצוות מדורה אבל לא רוצה לזהם את הסביבה, יכול במקומה לקחת אייפד, לפתוח יוטיוב ולהקרין לעצמו ולחבר׳ה מדורה דיגיטלית בחוף הים, תוך שירת ״הרוח נושבת קרירה, לאייפד נוסיף הגברה״.

ואם כבר שירים, ל"ג בעומר דל מאוד בשירים. חוץ מפולחן האישיות לבר כוכבא הגיבור, שלא בטוח שהיה המסמר הכי חד בקרש עם ״הוא היה גיבור, הוא קרא לדרור״, יש גם את "אש אש, על כל תל, מי זורח, מי צוהל?". אבל השיר לא מספק תשובה, ומשאיר אותנו לחשוב לבד.

לפיכך, נותרנו עם קריאת הקרב הלא פוליטיקלי קורקט ״אש אש מדורה, תחתונים של בחורה״ – שראוי לשנות, ברוח הימים האלה של שוויון מגדרי, ל״אש אש מדוּר, תחתונים של בחור״. אולי הבחור מהמדורה הוא גם זה ששמח וצוהל על התל. √