שלא בטובתי התגלגלתי במוצאי שבת לאירוע רב משתתפים. בעודי משווה בין דגמים שונים של בורקסים, מכרסם אצבעות גזר ומפטפט עם הנוכחים, זיהיתי דמות מוכרת רצה לעברי, מנופפת בהיסטריה ביד אחת ומסתירה את פיה ביד השניה. מכיוון שחיי חשובים לי ויש לי עוד תכניות לעתיד, אני מעדיף לא לחשוף את שמה של הגברת . האמת היא שבדרך כלל אני קורא לה אישתי אבל בטור הזה אני מעדיף לקרוא לה ד'.
ד' קיצרה את הטווח אלי בריצה מהירה תוך שהיא רומסת בדרך קשישה, אישה בהריון וחולה לב. כשהגיע אלי לחשה לי באוזן את המשפט שעתיד לשנות את חיינו – "נפלה לי שן" היא גררה אותי לחדר צדדי ושם אחרי שווידאה שאין סיכוי שמישהו יכנס, חשפה את שורת שיניה הקדמיות מינוס אחת מרכזית מאוד.
גילוי נאות (גם אם לא ממש אובייקטיבי): בימים רגילים לאשתי… סליחה, לד' מראה מצודד ובקרב הבריות וגם בעניי היא נחשבת לאישה יפה. לא פעם אמרו לי מכרים וחברים מעיר הולדתה ראשון לציון שבשנות ה 80 היא אפילו נחשבה לנערה הכי יפה בין נס ציונה לים. בדקתי, ולעניין לא נמצאו סימוכין לא בארכיון המקומונים וגם לא בפסטיבל מספרי סיפורים, אבל נניח לזה. אני חושב שהיא רק משתבחת עם השנים, אבל מצד שני גם ראשון גדלה מאוד מאז וגם הראייה שלי נחלשה.. טוב מספיק, בואו נעצור פה.
בקיצור, ברגע שד' חשפה את חיוכה חסר השן, אי אפשר היה שלא להיזכר במכשפה מעמי ותמי. למען האמת הופתעתי איך חסרונה של שן אחת יכול לנטרל מוניטין יופי של שנים, אבל קרה מה שקרה ועכשיו צריך להתמודד. אז מה בעצם קרה? רצה הגורל ובזמן שהיא ניסתה להתמנגל עם הסביבה ותוך כדי לפצח פיסטוק, עפה לה השן ישר לזרועותיה של בת שיחתה. כשהיא סיפרה לי את זה צחקתי כמו דביל, אבל המרפק שקיבלתי לצלעות הבהיר לי שאותה זה כנראה פחות משעשע.
חשבנו מה עושים. האירוע רק התחיל ולחתוך הביתה לא יכולנו כי זה היה מעליב את המארחים. אז ניסינו להחזיר עטרה ליושנה ואת השן למקומה אבל השן התעקשה והניסיון נכשל. ניסיתי לקדם כמה רעיונות יצירתיים כמו לדחוף לחריץ את הקש של קוקטייל הפינה קולדה או למלא את הרווח בסיגריה או במסטיק, אבל כל הרעיונות שלי נפסלו. לפחות נהניתי מהדאחקות של עצמי וצחקתי הרבה.
בדרך הביתה הערנו את רופא השיניים וקבענו לדבר על הבוקר. בלילה לא הצלחתי להירדם . בזמן שד' ישנה כמו מלאך, נפלטה מפיה שריקה מעצבנת שנוצרה כנראה מהחלל החדש בין השיניים. השריקה הזכירה לי את ה ש' השורקת של שמעון פרס כשעוד היה אומר "מזרח תיכון חדשששש". השריקה הטריפה אותי .הרגשתי שאני ישן עם קומקום, אז עברתי לישון בסלון לא לפני שהנצחתי את פניה במצלמת הנייד שלי.
בבוקר ניגשתי לראות מה שלומה. כמובן ששום דבר לא השתנה ותקוותי ששן חדשה תצמח בלילה, נגוזה. החלטנו שעדיף שאני אעיר את הבנות כי מראה ה"הנזל וגרטל" החדש עלול לגרום להן טראומה. כשחשפנו אותן בהדרגה למראה החדש התקבל העניין ברגשות מעורבים. הגדולות ביקשו להקטין ככל שניתן את חשיפתה של ד' לאנשים שהן מכירות, וביקשו שנעשה את הדרך לרופא השניים ברכב שחלונותיו אטומים. הקטנה לעומת זאת ביקשה שאת ארוחת העשר אכין לה אני כי היא חוששת שמה ד' תכניס לתיק האוכל תפוח מורעל. היא גם שאלה אם השן שנפלה היא שן חלב והייתה מודאגת מהמחשבה שיעבור זמן רב עד שהשן החדשה תצמח שוב.
לקחתי את הבנות לבית הספר לא לפני שהגפתי את התריסים ונעלתי את ד' מבחוץ. חסר לי שמישהו יראה את מצבה ותתחיל שמועה שניצני נגח באישתו.
צלצלתי לדנטיסט אבל הוא אמר לי שהמרפאה תפתח רק בצהריים ושנהיה בקשר. שליח שהביא חבילה לשכן שלנו משה גרין, הגיע בטעות אלינו. ד' שכחה את הוראות הבטיחות ופתחה לו. מרוב בלבול והלם הוא שאל אותה אם זה הבית של האחים גרים.
עקב המצב נכנסתי לנעליה של ד' באופן טוטאלי כולל קניות, הסעות, ולמעשה כל פעילות הקשורה עם העולם החיצון. מרוב שוונג כמעט הלכתי גם לפילאטיס במקומה. בצהריים התקשרתי שוב למרפאה . הרופא בדיוק יצא לאכול. "תגיעו עוד שעה" אמרה המזכירה. יצאנו במכונית כשד' מכסה את פניה בכאפייה שקנינו פעם במזרח ירושלים. היה במראה שלה משהו מרענן ועל רקע הסערה סביב השחקנים המוסלמים בבית"ר הרגשתי שיש פה אמירה. ברמזור על יד עזריאלי ניגש אלינו קבצן. ד' פתחה את החלון נתנה לו 3 שקלים וחייכה אליו. כשראה את החיוך הוא החזיר לה את הכסף ואמר לה " את זקוקה לזה יותר ממני". בכניסה לחניון השומר בבוטקה אמר לה שהיא ממש מוכרת לו. כשחזרנו למכונית הוא נזכר " את המכשפה מהלונה פארק!"
לרופא שינייים נכנסנו מהדלת האחורית ואחרי שעה קלה הוא החזיר את ד' למה שהייתה. כמקובל אצל רופאי שניים נאסר עליה לחייך במשך שעתיים.
בדרך הביתה רמזה לי ד' שהיא מקווה שאשכח במהירות את האינצידנט. " יש מראות שאני מעדיפה שימחקו לך מהדיסק " אמרה.
"ראי את העניין כמסודר" אמרתי לה. אבל את התמונה בנייד שמרתי.
במשך יותר מדי זמן הכרס שלי הייתה מושא לבדיחות וביקורת מצדה. חשבתי לעצמי שבפעם הבאה שיצוץ איזה צמיג סורר כבר תהיה לי תחמושת להגנה עצמית. אף אחד לא מושלם מותק.
