לא פעם, בנוסעי ברחבי העיר והארץ, אני צופר. גם אני בן אדם, גם לי יש רגשות, וכשמישהו בכביש מרגיז אותי, זו הדרך שלי להתבטא. הרי כולנו שונאים שמצפצפים לנו, וכולנו מצפצפים לאחרים. הצפצוף הוא חלק כל כך מרכזי בתרבות שלנו, שראוי שבמסגרת לימודי הנהיגה, יקדישו המורים שיעורים למקצוע הצפצפנות, כולל טכניקות חשובות כמו צפצוף בעלייה וצפצוף בחניה ברוורס, שיכינו את הנהגים למה שבאמת מצפה להם בכבישים.
למרות שקל להתבלבל ביניהן, הצפירות על הכבישים הישראליים אינן מקשה אחת, אלא הן מתחלקות לכמה ז'אנרים, ואלו הם:
√ סע כבר! הסגנון הפופולרי ביותר. משמש ברמזורים ובפקקים כשהנהג שלפניך חולם/קורא מיילים/מחטט באף או שסתם קצב התגובה שלו לא מסתדר עם לוח הזמנים הצפוף שלך. אורך ה״סע כבר״ משתנה בהתאם לטמפרטורה ברכב, השעה ביום והאזור בארץ. אין דין ״סע כבר״ באלנבי בתל אביב בצהרי אוגוסט כדין ״סע כבר״ באזור הצימרים של ראש פינה בבוקר בינואר. אם הצופר הוא גבר והנצפרת היא אישה, צפויה תוספת של 20 אחוז במשך הצפצוף, שמשמעותה: ״סעי כבר, יא מעצבנת, מי נתן לך רישיון, ככה זה כשמנסים ללחוץ על הגז עם סטילטו״ וכיוצא באלה.
√ אל תחשוב על זה אפילו! צפצוף אלים וארוך יחסית, המיועד למי שמנסה לגנוב לך את החניה/להיכנס בך ברוורס/להידחף לפניך למסלול שלך. בז'אנר הזה חשוב להבדיל בין הצפצוף הראשון לשני. בראשון מדובר באזהרה, ״שלא תעז!״, השני הוא כבר כמעט ראסיה: ״יא מניאק! למרות שהזהרתי אתה עוד מנסה?! תכף אני יוצא אליך, או מאריך את הצפצוף".
√ צפצופי יידוע. קצת מיותר בעידן הסלולרי, אבל עדיין משמש הורים חסרי התחשבות במהלך הסעות ואיסוף לחוגים, כדי להעביר לילדיהם את המסר: ״אני למטה, תרד״. גם כאן, הצפצוף השני הוא כבר סוג של גערה, נזיפה על איחור או וידוא שהילד שמע.
צפצוף דומה משמש גם בחורים המגיעים לאסוף את נערתם לדייט, אם כי בימינו סוג הזמנה כזה מעיד על חוסר סטייל בולט. גבר שמסתפק בצפצוף במקום לאסוף אותך ולפתוח לך את הדלת, יצפצף עלייך גם בהמשך.
אחת הבעיות שעומדות היום בפני המין האנושי היא העובדה שלמרות שכל אחד מז'אנרי הצפצופים הנ"ל הוא עולם ומלואו ובעל משמעות שונה חלוטין, כולם נשמעים אותו הדבר. צופר הרכב הומצא ב־1910, בתקופה שבה הסיבה המקובלת לפקקים היתה סוס שהתעייף ולא נהג ששולח ווטסאפ, אבל בניגוד לכל רכיב אחר במכונית, הוא כמעט לא התעדכן מאז.
אפשר להזמין היום מונית או לקנות בגדים מניו יורק באמצעות ליטוף של מסך מגע, אבל כדי להוציא צפצוף עדיין חייבים ללחוץ בעוצמה על ההגה, תוך כדי הפעלת כל שרירי המרפק. במחשבה שנייה, מסך מגע לא מתאים לישראלים בכביש. זה עדין מדי. בלי לדפוק בעצבנות על ההגה, ילך לנו כל הכיף.
ועדיין, אפשר לגוון בעניין הצלילים. הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה וייצר סוגים שונים של צפצופים, שיקלו על התקשורת בין אדם למכוניתו ובין אדם לחברו בכביש. מכשיר שיידע לתרגם את הרצונות, המחשבות והקללות שלנו לסאונד ייחודי, שיובן במדויק על ידי מושא הצפצוף. או לפחות צופר רב־אופציות, שיאפשר לבחור בצפצוף שהולם את אופיו של הנהג ואת הרגע. אם זה אפשרי בסלולרי, למה לא במכונית?
למה שלא יהיו לנו רינגטונים מוסיקליים, שיתאימו את הצפצוף לאירוע? צפצוף לאיסוף חברים לים ישמיע את ״שיר הגלשן״; איסוף בת זוג לבילוי במועדון ישמיע את ״בחפלה״ או ״קוראים לזה שגעת״; איסוף הילדה לחוג בלט יאופיין בשיר ״יצאנו לרקוד״; ו"We are the champions" יחליף את צפצופי השמחה בסיום משחקי כדורגל.
ויש לי עוד כמה רעיונות:
√ צפצף פניך לתייר. בתקופה שבה אנחנו זקוקים לכל תייר, לא נעים לצפור למישהו שהרגע נחת כאן משבדיה ומתמהמה בפנייה משדה התעופה כי הוא לא זוכר אם מצדה זה אתר היסטורי או טרקלין בנתב"ג. כדי להסביר פנינו לתייר בעל האוזניים המעודנות, נוכל להפעיל את ה"צופר טורס", שבמקום צפצוף אגרסיבי ישמיע מנגינת הבה נגילה נעימה או שיכוון אותו באנגלית מצופצפת לעבר ירושלים.
√ צפצוף שמימי. לא פעם, ברמזור שמסרב להתחלף או בפקק מתמשך, נוהגים נהגי ארצנו לצפצף צפצוף ארוך ונואש לחלל, אל האינסוף, בתקווה שמישהו שם למעלה, בבקרת הרמזורים או בעולם הבא, יעשה משהו. על הסטיקר באוטו שלפניך כתוב "אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים", ולכן, במקרים כאלה, העם זקוק לצפצוף חודר שערי שמיים בעל צליל ייחודי כמו של שופר ביום הכיפורים, עם ווליום חזק ונשמה יהודית. במקרה של פקק מתיש במיוחד, הצופר ישמיע רינגטון של "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".
√ הצפצוף המנומס. לעיתים, הצפצוף מביע סוג של התעניינות. משהו כמו "האם אתה יוצא מהחניה?" או "אכפת לך לזוז קצת אחורה כדי שאוכל להיכנס?״ או "פתח את השער בבקשה – אני עובד פה". במקרה כזה, ראוי שהסאונד האגרסיבי של הצופר יוחלף במשהו חברותי יותר – אולי צליל של מפוחית או סאונד של צ'פחה ושתי נשיקות.
√ צפצופי שמות תואר וציווי. צפצופים שיביעו במדויק מסרים מורכבים כמו: יא חרא, יא מניאק, יא צב, יא סתום, יא חובי סטאר, תעמוד בתור כמו כולם!
√ צפצוף הבהרה. בהמשך לז'אנר הקודם, לפעמים אנשים כועסים כי הם חושבים שהצפצוף הגוער כוון אליהם, כשבעצם הוא כוון למישהו אחר. כאן נדרש צפצוף הבהרה מיוחד, שעיקרו ״לא התכוונתי אליך״ או ״מי דיבר אליך בכלל?״
√ צפצוף אחורי. לעיתים אתה מקבל צפצוף מהרכב שמאחוריך ואין לך דרך להגיב, יען כי צפצוף בדרך כלל מופנה קדימה. לשם כך יש להמציא צופר אחורי נפרד, שישמיע צלילים בכיוון אחורי ויבהיר לנהג שנמצא שם את כוונותיך. נגיד, ״מה אתה מבלבל את המוח? אתה לא רואה שאדום?״ או ״אני אסע באיזו מהירות שמתחשק לי, עוד צפצוף אחד ואני עוצר לנמנם פה לחמש דקות!״
√ השבחת צפצוף חירום. לא פעם אנחנו שומעים סירנה של משטרה או של אמבולנס, שדוחקים בנו לזוז ולאפשר להם לפרוץ קדימה. אין לי בעיה, אבל הייתי שמח שהצופר המשטרתי או האמבולנסי היה מיידע אותי מהי בדיוק סיבת הצ'יקלוק ומה חומרת המצב. האם באמבולנס שוכבים יולדת, אדם עם התקף לב, או סתם היפוכונדר עם ציפורן חודרנית. האם השוטר המכובד בדרכו למנוע התנקשות בראש ממשלה, לסכל פיגוע, או שהוא ממהר הביתה לצהריים. גם לא היה מזיק איזה צפצוף תודה קטן לכיוון האזרח שעשה מעשה נאצל ופינה את הדרך.
√ צפצופים על רקע רומנטי. בואו לא נתכחש למציאות, יש אנשים שמצפצפים כשהם רואים את בן המין השני צועד ורוצים להשיג את תשומת ליבו (אוקיי, עד היום נתקלתי רק בגברים שעשו את זה לנשים, אבל לא איבדתי תקווה שאתקל גם במקרה הפוך). מה זה נותן להם? לא ברור. עוד לא שמעתי על זוג שמספר ש"הרומן בינינו התחיל כשהוא ציפצף לי ברחוב".
צפצוף על רקע רומנטי הוא איכשהו הגיוני אם יש לך מכונית מפוארת, אבל אם הגברת הסתובבה וראתה אותך בסובארו 80', לא התקדמת במילימטר. בכל מקרה, כדי להבהיר את המטרה, אני מציע את סאונד ״את נראית מעולה ואשמח לקחת אותך לאן שתרצי" או את סאונד "בחורצ׳יק, אני לחוצת חתונה ויש לי אוטו. רוצה טרמפ?"
בינתיים, עד שיבנו לנו כביש אגרה מיוחד ללא צפצופים, סעו בזהירות ואל תרעישו בכביש. זה מעצבן. √
מסתבר שכבר יש כמה חברות שמייצרות צופרים מיוחדים. הנה אחד מהם:
